בית סולווה

בית סולווה
Hôtel Solvay
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1, 2, 4
שטח האתר 5 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך הבתים העירוניים הראשיים של האדריכל ויקטור הורטה
מידע כללי
סוג אוטל פרטיקולייה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם Armand Solvay עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Flagey עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיהבלגיה בלגיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1900
תאריך פתיחה רשמי 1900 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ויקטור הורטה עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אר נובו עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 5 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°49′35″N 4°21′55″E / 50.826319°N 4.365278°E / 50.826319; 4.365278
www.hotelsolvay.be
(למפת בריסל רגילה)
 
בית סולווה
בית סולווה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית סולווה (הולנדית: Hotel Solvay, צרפתית: Hôtel Solvay) הוא בית עירוני בסגנון האר נובו שנבנה על ידי ויקטור הורטה בשדרת לואיז שבבריסל. בניית הבית הוזמנה על ידי ארמנד סולווה, שהיה בנו של הכימאי והתעשיין הבלגי העשיר ארנסט סולווה. בניית הבית החלה ב-1895 והסתיימה ב-1898, כאשר ריהוט הבית הסתיים רק ב-1903. האורוות של הבית תוכננו על ידי ס. בוסמן וה. ונדרוולד, והיא החלה ב-1899.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות עושרו של סולווה הורטה היה יכול להקדיש סכום כסף גדול על מנת לבנות את הבית בצורה מפוארת. הורטה עיצב את כל הפרטים בבית: ריהוט, שטיחים, תאורה, כלי השולחן ואפילו פעמון הדלת. הורטה השתמש בחומרים יקרים כגון שיש, שוהם, ברונזה, עצים טרופיים וכדומה. לצורך קישוט המדרגות הורטה שיתף פעולה עם הצייר הבלגי הפוינטיליסטפ תאו ון רייזלברג.

חזית הבית בנויה מאבן, ואילו הצד הפונה אל הגן בנוי מלבנים. בבניין יש מרתף, קומת ראשית, קומה עבור ההורים, קומה עבור הילדים וקומה למגורי הצוות. שטחו של הבית גדול בהשוואה לזה של בית טאסל, ובקומות הגבוהות יש שלושה חדרים בצד הפונה אל הרחוב וחלונות קשתיים בצד הפונה אל הגן. בקומה הראשית יש סלון שבצידו הפונה אל הרחוב מצויה מרפסת, ואילו בצד הפונה אל הגן נמצא חדר האוכל. מעבר הכניסה, השוכן בצד השמאלי של חזית הבית, מתחיל ברחוב ומסתיים בגן, באמצע המעבר יש מעבר נוסף הנפתח לאזור שנקרא הול ד'הונור, שממנו ניתן להגיע אל גרם המדרגות הראשי של הבית.

משפחת סולווה הייתה הבעלים של הבית עד 1957, כאשר הוא נרכש על ידי משפחת ויטאמר שמנעה את הריסתו. משפחת ויטאמר הפכה את הבית למקום המשכן של בית האופנה שלהם וערכה בו מספר שינויים. קיר זכוכית שנשבר ב-1942 נסגר על ידי קומות אטליה. לאחר שמשפחת ויטאמר העבירה את בית האופנה למקום אחר בשנת 1980 הם החלו להשקיע רבות בשיפוץ ושימור הבית, והודות לכך הבית ותכולתו נותרו במצב טוב. משפחת ויטאמר עדיין מחזיקה בבעלות על הבית, וניתן לבקר בו רק בתיאום מראש.

בית סולווה הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000, ביחד עם בית טאסל, בית ון אטוולדה ובית הורטה שנבנו כולם על ידי ויקטור הורטה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Françoise Aubry and Jos Vandenbreeden, Horta, Art Nouveau to Modernism, Ludion Press Ghent - Harry N. Abrams Publishers New York, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית סולווה בוויקישיתוף