במערב אין כל חדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת המהדורה המקורית

במערב אין כל חדשגרמנית: Im Westen nichts Neues) הוא שם ספרו האנטי מלחמתי של אריך מריה רמרק, העוסק בחוויותיו של חייל גרמני במלחמת העולם הראשונה ובהשפעת המלחמה על החייל בעת החופשה בביתו. הספר הופיע ב-1929, ותורגם ל-45 שפות. בגרמניה נשרף הספר, יחד עם ספר ההמשך "הדרך חזרה" (Der Weg zurück), עם עליית הנאצים לשלטון. כיום הוא נחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הגרמנית ושל הספרות בכלל.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר כתוב בגוף ראשון מפי חייל צעיר שגויס עם חבריו לספסל הלימודים לצבא הגרמני עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא מתאר לפרטי פרטים את אורח החיים והחוויות של החיילים בשדה הקרב, ככל שהמלחמה נמשכת ונקלעת למבוי סתום. התיאורים שמביא החייל משולבים בתחושותיו הקשות לגבי חוסר התוחלת שבמלחמה, וחוסר האמון שהוא חש כלפי מוריו ומנהיגיו שמרבים לדבר בזכות המלחמה, אך אינם מודעים לזוועות המתרחשות בחזית.

הספר מציג בחדות את תחושותיו של דור שלם שחייו עוצבו במהלך מלחמת העולם הראשונה. דור זה, שזכה מאוחר יותר לכינוי הדור האבוד, נשלח למלחמה בגיל 18, וכשיצא ממנה שוב לא הצליח להתאים עצמו לחברה ממנה יצא. הספר משרטט את הפער בין המלחמה, על מגוון מוראותיה, לבין החזרה אל התרבות, ואל החברה ששלחה את בניה למלחמה וצפתה בהם מתים בהמוניהם. כך, לדוגמה, כותב רמרק:

צעיר אני, בן עשרים בלבד. אולם הידוע לי על החיים אינו אלא הייאוש, המוות, הפחד ושילוב עניינים שטחיים וחסרי-משמעות עם תהום-הייסורים. רואה אני, כי טובי המוחות בעולם ממציאים נשק ומלים, כדי לעדן את כל המעשים האלה ולהאריכם. ועמי יחדיו רואים את המעשים כל בני דורי, כאן ושם, בעולם כולו, ועמי יחדיו חי אותם כל דורי. מה יעשו אבותינו אם נקום יום אחד ונתייצב לפניהם ונדרוש מהם דין-וחשבון? מה מצפים הם לראות בנו כשיבואו ימים שאין בהם מלחמה? שנים על שנים היה עיסוקנו ההריגה - והוא מקצוענו הראשון בחיינו. ידיעת-החיים שלנו מצטמצמת בידיעת המוות. מה יבוא אחר כך? מה יהיה עלינו?

הספר עוסק רבות בהוויי החיים העלוב של החייל. מנקמה ברס"ר שהתעלל בחיילים, ועד נקודת האור הגדולה - ארוחת שחיתות שנפלה על קבוצת חיילים במפתיע. אותה ארוחה היא הזיכרון הטוב שבאמצעותו מנסה המספר להרגיע את חברו הגוסס, שבוכה - לא מכאב, אלא על חייו שהולכים ואוזלים.

כותרת הספר כוללת אירוניה דקה. "במערב אין כל חדש" הייתה אחת ההודעות של דובר הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, ומשמעותה הייתה כי אין כל שינוי במצב בחזית המערבית. בסוף הספר נהרג החייל המספר בחזית המערבית, בעוד דובר הצבא מודיע כי "במערב אין כל חדש".

למרות הפציפיזם המובהק שרקום בספר, ניתן לראות בו גם את המיליטריזם הגרמני. כשהמספר מתאר את הזמן לקראת תום המלחמה, הוא מבהיר כי הוא וחבריו לא הובסו, אלא נכתשו בידי אויב עדיף בכוחו, מצויד היטב, וחשוב מכל - שבע.

"במערב אין כל חדש" שייך לגל של יצירות שנכתבו בעקבות מלחמת העולם הראשונה והתחושה הקשה ששררה באירופה בעקבותיה. ליצירות אלה אופי אנטי-מלחמתי ולעתים אפילו פציפיסטי. בהן אפשר למנות גם את השירים והמחזות של ברטולט ברכט.

תרגום הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לשפות רבות, אף כי הוא מציב אתגרים מסובכים למתרגמים. האתגר הראשון הוא תרגום כותרת הספר, ושימור האירוניה שבו. שם הספר באנגלית הוא "All Quiet on the Western Front" - זו הייתה ההודעה המקבילה של דובר הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. טיוטות שנשמרו מעבודת התרגום הראשונה לאנגלית (המתרגם היה א.ו. וין A. W. Wheen) מראות כי המתרגם התלבט אם לתרגם את הכותרת באופן מילולי או להשתמש בהודעה המקבילה באנגלית. הספר כולל ביטויים רבים מהווי הצבא והחיילים הגרמנים במלחמת העולם הראשונה. גם בעניין זה התלבטו המתרגמים בין תרגום מילולי לבין שימוש בביטויים מקבילים של הצבאות המקומיים. תרגום הספר מגרמנית לאנגלית שימש נושא מחקר בתחום חקר התרגום, בייחוד לאור העובדה שהטיוטות מעבודת התרגום השתמרו.

הספר תורגם לעברית כמה פעמים. שני תרגומים לעברית יצאו במקביל בתל אביב ובוורשה כבר ב-1929, זמן קצר לאחר פרסום המהדורה המקורית. התרגום שיצא לאור בתל אביב נעשה בידי יעקב הורוביץ בהוצאת שטיבל. התרגום שיצא לאור בוורשה נקרא "במערב אין חדשות" ונעשה בידי ש. ימואלי בהוצאת ת. יקובסון ומ. גולדברג.‏[1] התרגום החדש ביותר לעברית נעשה בידי צבי ארד, ויצא לאור ב-1982 בהוצאת זמורה-ביתן. המתרגמים הראשונים לעברית נאלצו לתרגם את הספר כולו, כולל הכותרת שלו, באופן מילולי, כיוון שבאותה תקופה כמעט לא נעשה שימוש בשפה העברית במסגרות צבאיות, וודאי לא היה סלנג של חיילים בעברית. בתרגומים שנעשו מאוחר יותר התברר שכבר אי אפשר לשנות את כותרת הספר, כיוון שהיא הפכה למטבע לשון בעברית.

הספר בתרגומו ליידיש, וורשה, 1929, תרגום : פועה ראקאווסקי

בשנת 1930 הספר עובד לסרט בעל אותו שם שבוים בידי לואיס מיילסטון, ולאחר מכן, בשנת 1979, יצא ריימיק לסרט בבימויו של דלברט מאן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרות ובאמנות, דבר, 11 באפריל 1930
    נתקבל למערכת, דבר, 16 באפריל 1930