אריך מריה רמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריך מריה רמרק

אֶריך מריה רֶמַרְק (22 ביוני 1898 - 25 בספטמבר 1970; בגרמנית: Erich Maria Remarque) הוא שם העט של Erich Paul Remark (אריך פאול רֶמַרְק), סופר גרמני.

תוכן עניינים

[עריכה] הביוגרפיה

[עריכה] נעוריו

רמרק נולד באוסנברוק, כבנם של פטר פרנץ רמרק, שהיה כורך עני, בן למשפחה ממוצא צרפתי שעברה תהליך של גרמניזציה ואנה מריה רמרק ששם נעוריה היה Stallknecht (שטאלקנכט). המשפחה שינתה את מקום מגוריה בעיר לעתים קרובות. ב-1900 נולדה אחותו Erna (ארנה) ושנה לאחר מכן מת אחיו, תאודור, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים. כעבור שנה נוספת, ב-1903, נולדה אחותו, Elfriede (אלפרידה). מ-1904 התחיל את בית הספר העממי עד 1912 ומ-1912 למד שלוש שנים בסמינר הקתולי למורים. רמרק הצטיין בלימודיו ולפי עדות חבריו ללימודים היה תמיד התלמיד המצטיין[1].

ב-1915 התחיל לימודים באוניברסיטת מינסטר, אך גיוסו לצבא הגרמני קטע אותם. בתקופה זו קשר ידידות אמיצה עם פרידריך וודמברגה-גילדווארט (Friedrich Vordemberge-Gildewart), פריץ ארפנבק (Fritz Erpenbeck), הנס בלהאוזן (Hans Ballhausen), Pauline Spencker, Fritz Hörstemeier, Erika Haase, Rudolf Kottmann, במסגרת "Traumbuden" (בימת החלום).

בגיל 16 התחיל את כתיבת הנובלה Die Traumbude. Ein Künstlerroman (בימת החלום. ?) והשלים את כתיבתה לאחר המלחמה.

[עריכה] השתתפותו במלחמת העולם הראשונה

בגיל 18, ב-21 בנובמבר 1916 גויס לגדוד המילואים של רגימנט חיל רגלים מס' 78, והוצב לקסרקטין Caprivi באונברוק וב-Celle. מ-12 ביוני 1917 השתייך לחזית המערב, במחלקה השנייה של מגויסי השדה של משמר המילואים השני ב-Hem-Lenglet. מ-26 ביוני הוא נמצא בין Thorhut ובין Houthulst וב-31 ביולי נפצע ברגל השמאלית, בזרוע הימנית ובצוואר. בגלל פציעותיו הוצב בבית החולים "וינצנץ הקדוש" בדויסבורג, שם עבד בחדר הכתיבה. בספטמבר 1917 מתה אימו בבית חולים, ובמרץ 1918 מת ידידו, Fritz Hörstemeier. באפריל התפרסמה יצירתו "אני ואתה" (פרסום שני).

בסוף אוקטובר 1918 שוחרר מבית החולים והוצב מחדש בחיל הרגלים וב-15 בנובמבר הוענק לו צלב הברזל, דרגה ראשונה, שאושר על ידי מועצת העובדים והחיילים של אוסנברוק. בתחילת ינואר 1919 השתחרר מהצבא וויתר על העיטורים והמדליות.

[עריכה] בין מלחמות העולם

באוגוסט 1919 עמד במבחנים וקיבל רישיון הוראה. הוא לימד ב-Lohne bei Lingen עד סוף מרץ 1920 וב-Klein-Berssen/Hümmling עד סוף יולי. לאחר מכן לימד ב-Nahne bei Osnabrück עד 20 בנובמבר. לאחר התנסויות אלה עזב את ההוראה ועסק בעבודות מזדמנות: מנהל חשבונות, מוכר מצבות, נתן שיעורי נגינה בפסנתר ומ-1921 היה נגן עוגב.

במקביל, ב-1920 יצא לאור בדרזדן ספרו "דוכן החלומות. רומן אמנותי." והוא התחיל לפרסם ביקורת תיאטרון בעיתונים Osnabrücker Tageblatt ו-Osnabrücker Landeszeitung ובהמשך פרסם, לראשונה תחת השם "אריך מריה רמרק" בעיתון Echo Continental, בטאון מפעל הגומי Continental מהנובר.

ב-1926 שילם חמש מאות מרקים גרמנים לאציל המרושש, Hugo von Buchwald, כדי שיאמץ אותו לבן, מה שיהפוך אותו לזכאי לתואר פראייר (מין אציל זוטר, מקביל לברון).

ב-1929 פרסם רמרק את ספרו הידוע ביותר, "במערב אין כל חדש" (Im Westen nichts Neues), שתיאר את אכזריותה חסרת האבחנה של המלחמה מנקודת מבטו של חייל בן 19. לאחר ספר זה פרסם רמרק מספר יצירות העוסקות בנושאים דומים. בשפה פשוטה ומלאת רגש עצור תיארו יצירות אלה את המלחמה ואת השנים שבאו לאחריה.

אריך מריה רמרק, בשנת 1929

ב-1933 אסרו הנאצים על הפצת ספריו ושרפו את הספרים שיצאו. אחותו הצעירה והאהובה של רמארק,אלפרידה, הוצאה להורג בעריפת-ראש. התעמולה הכוזבת טענה כי רמרק הוא צאצא של יהודים צרפתים, וכי שמו האמיתי הוא קראמר (שמו המקורי, שנקרא לאחור). טענה זו עדיין מופיעה בכמה ביוגרפיות. רמרק חי בשווייץ מ-1931, ב-1939 היגר לארצות הברית, וב-1947 נעשה אזרח אמריקאי. הוא נישא לשחקנית ההוליוודית פולט גודארד (גרושתו של צ'ארלי צ'פלין). היו אלה נישואיו השניים. רמרק היה בין מאהביה של הדיווה האגדית מרלן דיטריך. ‏[2]

ב-1948 חזר לשווייץ, ושם בילה את שארית חייו. הוא נקבר בבית הקברות רונקו שבשווייץ. מידי שנה מעניקה עיר הולדתו אוסנבריק, את פרס אריך מריה רמרק לשלום לזכרו.

[עריכה] ספריו

כריכת ההוצאה המקורית של הספר במערב אין כל חדש
תרגום נוסף מגרמנית: צבי ארד, הוצאת זמורה-ביתן, 1982
תרגם מגרמנית: צבי ארד, הוצאת זמורה-ביתן, 1992
תרגם מגרמנית: יעקב גוטשלק, הוצאת זמורה-ביתן, 1986
  • 1952, Der Funke Leben קצף על פני המים, תרגם יהודה אשכול, הוצאת כרמי את נאור, תשי"ג 1952 - רומן המתאר את חיי הפליטים הגרמנים, יהודים ולא יהודים, בתקופה שבין מלחמות העולם, כשאף מדינה לא הסכימה לתת להם לחיות בה.
  • 1954, Zeit zu leben und Zeit zu sterben, "עת לאהוב ועת למות"
  • 1955, Der letzte Akt "המעשה האחרון"
  • 1956, Der schwarze Obelisk "האובליסק השחור" - רומן אוטוביוגרפי על התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה בעיר גרמנית קטנה, כשברקע השפעות האינפלציה הדוהרת והתחזקות המפלגה הנאצית. האובליסק השחור הוא מצבה שבעלי החברה לממכר מצבות, שבה עבד רמרק, לא מצליחים למכור אותה.
  • 1956, Die letzte Station "התחנה האחרונה"
  • 1961, Der Himmel kennt keine Günstlinge "אין יחסנים בפני האלהים", תרגם ברוך קרוא, הוצאת עמיהוד
  • 1962, Die Nacht von Lissabon "לילה בליסבון", תרגמה גילה אוריאל, הוצאת מ. מזרחי, 1963
  • 1970, Das gelobte Land "הארץ המובטחת"
  • 1971, Schatten im Paradies "צללים בגן עדן"
  • 1988, Die Heimkehr des Enoch J. Jones "שובו של אנוך ג'ונס"
  • 1994, Ein militanter Pazifist "פציפיסט מיליטנטי" - אסופה של מסות וראיונות

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ Books and Writers - Erich Maria Remarque
  2. ^ צפריר כהן, מרלנה דיטריך בת מאה, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2001
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא