בנימין רביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית
שלט הזיכרון ביער לזכר בני רביץ

בנימין (בני) רביץ-קסטל (24 באפריל 1946 - 29 באוגוסט 2006) היה פסנתרן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנימין רביץ נולד וגדל בחיפה, בוגר קונסרבטוריון דוניה ויצמן בחיפה. הופיע לראשונה כסולן עם התזמורת הסימפונית חיפה בגיל 15, בניצוח סרג'יו קומיסיונה, ובגיל 17 עם תזמורת קול ישראל בירושלים. בעת שרותו הצבאי בתזמורת צה"ל הופיע כפסנתרן סולן עם התזמורת בהיכל התרבות בתל אביב בניצוחו של יצחק גרציאני.

בוגר האקדמיה למוזיקה בת"א אצל המורה הדגולה אילונה וינצה-קראוס, הקונסרבטוריון בז'נבה והקונסרבטוריון המלכותי הפלמי בבריסל, בו שימש כחבר הסגל מעל לשלושים שנה.

הקריירה שלו כפסנתרן וכנגן מוזיקה קאמרית ברפרטואר נרחב ומגוון התפרשה על פני ארצות רבות ברחבי העולם: באמריקה, אפריקה, במזרח הרחוק ובאירופה, שם השתתף גם בפסטיבלים כמו פסטיבל פלנדריה בבלגיה, וכן בפסטיבלים באיטליה, סלובניה, בולגריה, ויילס, נורבגיה וצרפת, וזכה לשבחי הבקורת על הופעותיו ועל תקליטיו, וגם בפרסים בינלאומיים כמו פרס אלבניס בברצלונה בתחרות מריה קנאלס, פרס מוצרט מידי הפסנתרן גזה אנדה, וכן פרסים למוזיקה קאמרית.

נמנה עם צוות ההוראה בקורסים השנתיים בשווייץ, באנגליה ובצפון קרוליינה, באוניברסיטת צ'אפל היל. היה חבר כבוד בתחרות המאה ה-20 באורליאן (צרפת), והוזמן לשפוט בתחרויות לפסנתר באיטליה. הקלטות רבות שלו נמצאות בקול ישראל, באוסף ההקלטות של "קול המוסיקה".

בעשרות השנים האחרונות חי רביץ בבריסל, בלגיה, שם עבד בקונסרבטוריון המלכותי, ושם גם נרצח, כנראה על ידי פורצים בנסיון לשדוד את ביתו. משפחתו חיה בישראל.