בנק זרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בנק זרע הוא מוסד לשמירה והפצה של תאי זרע. בישראל פועלים כיום 12 בנקי זרע, זהות תורם הזרע בישראל נשארת תמיד אנונימית, ותהליך ההזרעה מתבצע באמצעות הפריה מלאכותית.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל סוגיית תרומת הזרע מעוגנת בחקיקת משנה בלבד משנת 1979 הנקראת "תקנות בריאות העם בנק הזרע" הנחיות מדויקות יותר מעודכנות באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המסדירות את נושא תרומות הזרע ואנונימיות התרומות בישראל. כיום כל אדם שמגיע לתרום זרע חותם על טופס בו הוא מאשר שהתרומה היא אנונימית כך שאף פרט מזהה לא יעבור לאישה הרוכשת את מנת הזרע, הנשים מצידם חייבות לחתום על מסמך בו הם מפרטות שלא יהיו להם כל תביעות עתידיות להכיר את אבי הילד לרבות תביעת מזונות או אבהות.

תרומות הזרע תפסו תאוצה לאחר מלחמת יום כיפור בה נהרגו אלפי גברים משכבת גיל צעירה והשתלב עם הזמן במהפכה הביולוגית והפמיניסטית של המאה העשרים ואחת, כיום קיימות הרבה יותר אמהות חד הוריות ונשים לסביות הרוצות להביא ילדים לעולם כחלק מעולם בו המדעים והרפואה ממלאים תפקיד הולך וגובר בדרך להבאת ילדים לעולם לקראת עולם מהונדס גנטית ומתוכנן יותר.

כל בנקי הזרע בישראל חייבים לקבל אישור ממשרד הבריאות כדי להעניק שרותי אחסון והפצה לתאי זרע אנושיים. כיום במדינת ישראל אין תאום בין בנקי הזרע ומספר הפעמים בהם מותר לאדם לתרום אינה קבועה בחוק. כך שמעשית ייתכן שאדם יתרום מספר פעמים רב במספר בנקים ועל ידי כך יביא לעולם מספר רב של ילדים. על פי נתוני משרד הבריאות בישראל כיום באים לעולם כאלף ילדים בשנה מתרומת זרע.

שמירת זרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשירותי הפריה באמצעות זרע מעניקים בנקי הזרע גם שירות אחסנה והקפאת זרע לשימוש עתידי עבור גברים החפצים בכך משום שיש חשש שבעתיד יאבד פריונם בעקבות מחלות כמו סרטן אשר עקב השפעת טיפולי הכימותרפיה על האשכים לעתים גורמים לאובדן יכולת הפריון. כמו גם אוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה יחסית למות כמו חיילים ושוטרים.

לקוחות נוספים של בנקי הזרע הם גברים לפני תהליך לשינוי מין במהלכו הם עתידים לעבור כריתה של איברי הרבייה. זוגות שעוברים תהליכי הפריה חוץ גופית מאחסנים את הזרע בינתיים גם בבנק הזרע. מרבית מנות הזרע המאוחסנות בבנקי הזרע בארץ הן לצורך אחסנה ורב מיעוטם הוא לצורך הפריה אנונימית. תאי הזרע מוקפאים בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 195 מעלות צלזיוס, בדרך זו מנת זרע תקינה יכולה להישמר באופן תאורטי אינסוף שנים.

בנקים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים בסך הכל 12 בנקי זרע. המחולקים בין בתי חולים ציבוריים ומכונים פרטיים. בנקי זרע קיימים בכל בתי החולים הגדולים בארץ. במרכז הארץ קיימים 4 בנקי זרע ציבוריים: בית החולים איכילוב בתל אביב, בית החולים שיבא בתל השומר, בית החולים בילינסון בפתח תקווה, ובבית החולים אסף הרופא בצריפין.

בצפון הארץ קיימים 6 בנקי זרע: בית החולים רמב"ם בחיפה, בית החולים כרמל בחיפה, בית חולים אלישע בחיפה, מרכז רפואי בני ציון בחיפה, בית החולים העמק בעפולה, ובית החולים פוריה בטבריה.

בדרום הארץ פועל בנק זרע אחד בבית החולים סורוקה בבאר שבע ובבית החולים ברזילי באשקלון.

בנוסף קיימים בישראל שני בנקים פרטיים בהם בנק הזרע סופרם בתל אביב. בנק הזרע אסותא בראשון לציון. כמו כן מרבית הבנקים מאפשרים לייבא דרכם תרומת זרע מחו"ל.

תהליך התרומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורם פוטנציאלי עובר תחילה שאלון טלפוני קצר האם הוא מתאים לפרמטרים המבוקשים ביותר בקרב הנשים שרוכשות את הזרע. בישראל הביקוש הרב ביותר הוא לגבר ממוצא אשכנזי גבוה בלונדיני בעל עיניים כחולות אולם קיים גם ביקוש ליבוא זרע ספרדי לטיני. תנאי הסף להתחלת בדיקות ההתאמה ברוב המקומות הם גברים בגילאי 20 - 35, גובה 180 ומעלה, לא נשואים, עבר רפואי ונפשי נקי, פרופיל צבאי גבוה, בעל השכלה גבוהה, חברתי, בעל מראה חיצוני מעולה.

לאחר שעבר התורם את השלב הראשון הוא נקרא לראיון אישי במהלכו הוא נשאל על תחביבים, מוצאו המשפחתי עיסוקיו וכו' מכיוון שהתרומה היא אנונימית אין לבנק הזרע פרטים מזהים על התורם ולכן את רוב הפרטים הם מקבלים מהתורם עצמו במהלך ראיון אישי בו מתרשם הצוות מאיכותו הפוטנציאלית של התורם. המניע העיקרי לתרומות הוא בדרך כלל כספי בהתאם לקהל היעד הצעיר של התורמים אולם יש גברים התורמים ממניעים התנדבותיים ואבולוציוניים.

התורם עובר גם סדרת בדיקות לשלילת מחלות גנטיות בדיקות סמים ומחלות מדבקות כמו איידס. לאחר מכן הוא מתבקש לתת דגימת זרע ראשונית בה בודקים שני פרמטרים מרכזיים בהם ספירת זרע תורמים מאושרים הם בעלי 40 מליון תאי זרע לתרומה ומעלה. ובדיקת התאוששות מהקפאה של תאי הזרע. במהלך בדיקות אלו נופלים כ 70 אחוז מהפונים הפוטנציאלים.

התהליך נקרא תרומה משום שהוא מעשה הומני אולם למעשה על כל מנת זרע מקבל התורם סכום כסף. בארצות הברית בה יש אפשרות לבחור בין תרומה אנונימית לתרומה בעלת זהות גלויה המחירים הם כ 100 דולר לתרומה אנונימית וכ 500 דולר לתרומה גלויה. בישראל בה כל התרומות הם אנונימיות המחירים נמוכים יותר ומתחילים ב-400 ש"ח עד 1000 ש"ח.

תורם שעבר את כל השלבים מוזמן לתרום מספר רב של פעמים לעתים אפילו פעמיים בשבוע, שלושה ימים לפני התרומה אסור לאונן או לקיים יחסי מין כדי לשמור על ריכוז גבוה של תאי זרע בדגימה. בארץ ידוע על תורם שמזרעו נולדו 26 ילדים ואילו בארצות הברית ידוע על תורמים בעלי 70 ילדים ומעלה. תרומת הזרע מתבצעת בחדר פרטי בו יש מגזינים פורנוגרפיים להגברת החשק המיני, התרומה עצמה ניתנת במבחנה הדומה לבדיקות שתן.

ילדים ואנונימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים על ילדים שנולדו מתרומת זרע לא מצאו הבדלים בינם לבין ילדים שגדלו עם דמות אב. המחקר מצביע שמה שמשמעותי הוא איכות הקשר ההורי ולא זהות ההורים. לחלק מהדעות כאשר תורם הזרע הוא יהודי הילד נחשב "שתוקי", אך בכל מקרה אין חשש לממזרות. תרומת זרע של לא יהודי מסירה את החשש הזה.

בעולם יש גישות שונות באשר לגילוי זהות האב לילד, בארצות הברית ניתן לבחור בין תרומה אנונימית לגלויה. בצרפת ובבלגיה האנונימיות מובטחת ואילו במדינות בריטניה וסקנדינביה פרטי התורם וכתובתו האחרונה גלויים לילד מגיל 18. שינוי חקיקה זה במדינות סקנדינביה בשנת 1897 גרם לירידה דרסטית במספר תרומות הזרע ובהמשך גרם לתורמים מבוגרים יותר התורמים יותר ממניעים הומניים במקום הצעירים התורמים בעיקר ממניעים כספיים. בכל מקרה המחלוקת היום היא על חשיפת זהות התורם אולם כל המשפטנים תמימי דעה שאין לאפשר תביעת אבהות או מזונות בוודאי שלא רטרואקטיבית.

נעשו מספר נסיונות למצוא דרך לאפשר לילדים לאתר את אחיהם בלי לחשוף את זהות התורם, בישראל במשך תקופה קיבל כל תורם קוד גלוי אשר אותו יכלו להשוות הילדים עם קודים של הורים אחרים באינטרנט וכך לאתר את קרובי משפחתם אולם נוהל זה הופסק על ידי משרד הבריאות. בנוסף קיימים אתרי אינטרנט בעלי מאפיינים של תורמים רבים בהם הילדים יכולים לחפש את האחים הביולוגים שלהם. רשויות החוק נתונות בדילמה קשה מצד אחד טובת הילד וזכותו החוקית לפי אמנת האו"ם כחלק מזכויות הילד לדעת את זהות הוריו, מצד שני החשש שחשיפה של התורמים תגרום לירידה חדה בכמות התרומות זאת לאחר שכבר כיום יש מחסור גדול מאוד בארץ בתרומות זרע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]