מרכז רפואי בני ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרכז רפואי בני ציון
Bnei Zion Hospital.jpg

המרכז הרפואי בני ציון במבט מטיילת לואי בכרמל
גאוגרפיה
מיקום חיפה
כתובת שד' גולומב, שכונת הדר הכרמל
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, מרכז הוראה ומחקר, בית חולים סיעודי
בעלים מדינת ישראל
שם המנכ"ל דר' אמנון רופא
היסטוריה
נוסד 1956
שמות קודמים בית החולים רוטשילד
שירותים
מיטות 450
המרכז הרפואי בני ציון

המרכז הרפואי בני ציון, הידוע גם בשמו הקודם "בית החולים רוטשילד", הוא בית חולים הממוקם בשדרות גולומב בשכונת הדר הכרמל שבחיפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים נוסד בשנת 1922 על ידי ההסתדרות הרפואית "הדסה" ונקרא "בית החולים הדסה בחיפה". בשנת 1930 שותפה הקהילה היהודית בחיפה בניהול המוסד ושם בית החולים הוסב ל"בית חולים עירוני הדסה". בוועד המנהל החדש של בית החולים השתתפו שני נציגים של ההסתדרות הרפואית "הדסה", שני נציגים של הקהילה ונציג נייטרלי‏[1]. בשלב זה נקבע שבבית החולים יהיו שתי מחלקות עיקריות: יולדות וכירורגית ולא תהיה בו מחלקה פנימית. שפת הדיבור של צוות בית החולים היה רוסית. בשנת 1930 היו בבית החולים 32 מיטות ועם הגידול באוכלוסיית חיפה הוגדל מספר המיטות ל-58, אולם מהעדר תקציב צומצם מספר המיטות ל-46 בשנת 1936. בתקופה זאת גדל היישוב העברי בחיפה ביותר מפי חמש, כך שבית החולים לא עמד בצרכי האוכלוסייה והקהילה דרשה מהממשלה להשתתף במימון תפעול בית החולים‏[2].

בניין בית החולים החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים התקיים בבניין שכור ברחוב הטכניון (היום רחוב שמריהו לוין) שלא התאים כלל לבית חולים ונמצא בסמיכות רבה לבנייני מגורים. מתחילת שנות ה-30 נעשו נסיונות לבנות מבנה חדש לבית החולים. 5,000 לירות הוקצו על ידי נשות הדסה לצורך כך, אולם הן הושקעו בבורסה בניו יורק וערכן ירד ל-3,000 לירות בגלל המפולת בבורסה‏[3]. תרומה נוספת התקבלה מידי הברונית עדה דה רוטשילד (אשתו של הברון דה רוטשילד), אך פעילות ממשית לקראת בניית בית החולים אירעה רק כאשר החליט פנחס רוטנברג להפנות את מחצית הכספים שנגבו במס החירום לצורך בניית בית החולים. בנוסף, הממשלה העניקה לצורך השלמת הבנייה 5,000 לירות‏[4]. למרות שהתוכנית הייתה לבנות מספר בניינים, בגלל המצב הכלכלי נבנה רק הבניין שיועד מלכתחילה עבור בית ספר לאחיות והוסב לשמש כבית החולים. באוקטובר 1942 עבר בית החולים לבנין החדש‏[5]. בשנת 1946 נפתח במקום בית הספר לאחיות.

לאחר הקמת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 העביר ועד הקהילה היהודית את הבעלות על בית החולים לעיריית חיפה. בשנת 1958 נפתח אגף חדש בבית החולים ועל 170 המיטות למבוגרים ו-40 המיטות ליונקים נוספו עוד 108 מיטות‏[6]. באוגוסט 1961 נפתח בבית החולים מחלקה לחולים כרוניים‏[7]. באוקטובר 1963 נוסף אגף חדש על ידי תוספת שתי קומות לבניין בית החולים‏[8].

בשנת 1966 החליטה ממשלת ישראל לממן את כל בתי החולים העירוניים, וכך הוחלט כי בית החולים יתוקצב בידי משרד הבריאות. בשנת 1975 הועבר בית החולים לבעלותה של הממשלה.

לאור הצפיפות בבית החולים, הוחלט בשנת 1973 להקים אגף חדש בבית החולים (אדריכל עמנואל קנר), אולם עקב קשיי תקציב, העבודות עליו הסתיימו רק בשנת 1982. ב-1988, הודות לתרומה כספית שהתקבלה מקרן בני ציון, הושלמה הקמתו של אגף נוסף, בן 11 קומות, בבית החולים. בעקבות זאת, הוסב שמו של בית החולים מהשם שהחזיק בו עד אז, "בית החולים רוטשילד". מאז, במרוצת השנים נמשכה הבנייה בשאר אגפי בית החולים ומחלקות האשפוז הפכו להיות מודרניות ונעימות יותר.

עקב מיקומו במרכז שכונת מגורים, סובל בית החולים מחוסר יכולת הרחבה, בעיות חנייה ובעיות נגישות. עקב כך, נהגתה תוכנית להעתקתו של בית החולים לאזור הקריות [9].

מבנים נוספים בבית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המכון ע"ש שמעון וינטר לגנטיקה של האדם
  • המרכז לשתילת מפרקים
  • המכון ע"ש חנה חושי להתפתחות הילד - מפעיל את "המרכז לשלום הילד", מרכז המשמש לטיפול בילדים מוכים וקורבנות התעללות במשפחה
  • בית הספר לסיעוד ע"ש ד"ר יעקב זיידה.
  • ארגון "י.ע.ל." - ארגון התנדבותי המסייע בטיפול בחולים, בהפעלת הקפיטריה בבית החולים וברכישת ציוד עבור בית החולים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]