ברטי מיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברטי מיי
Bertie Mee 1972.jpg
ברטי מיי, 1972
מידע אישי
תאריך לידה 25 בדצמבר 1918
מקום לידה בוול, נוטינגהאם, אנגליה
תאריך פטירה 22 באוקטובר 2001 (בגיל 82)
מועדונים כשחקן
1938 - 1939
1939
דרבי קאונטי
מנספילד טאון
0 (0)
13 (0)
קבוצות כמאמן
1966 - 1976 ארסנל

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ברטי מייאנגלית: Bertie Mee‏; 25 בדצמבר 1918, בולוול - 22 באוקטובר 2001) היה שחקן ומאמן כדורגל אנגלי, הנחשב לאחד המאמנים החשובים והמוערכים בכל הזמנים של מועדון הכדורגל ארסנל, עמו זכה בדאבל הראשון בתולדותיו בשנת 1971.

ברטי מיי נולד בבולוול, נוטינגהאמשייר ושיחק במועדונים האנגלים דרבי קאונטי ומנספילד טאון אך קריירת המשחק שלו נקטעה במהרה בשל מספר פציעות. מיי הצטרף לחיל הרפואה בצבא המלכותי ועבר הכשרה כפיזיוטרפיסט. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת מיי שש שנים בצבא המלכותי, הועלה לדרגת סרג'נט, ושירת בארץ ישראל. לאחר חידוש משחקי הכדורגל המקצועיים עם תום המלחמה הוא עבד במספר מועדוני כדורגל כפיזיוטרפיסט עד שהגיע לארסנל וירש את מקומו של בילי מילן הסקוטי.

בשנת 1966, עם פיטוריו של המאמן בילי רייט, הוחלט במועדון בצעד מפתיע למדי למנות את מיי, הפיזיוטרפיסט, לעמדת המאמן. כדי למלא את החסך שהיה למיי בעניין הטקטי, מינה מיי כעוזריו את דון האו ודייב סקסטון. ארסנל של אותה תקופה לא זכתה באף גביע מאז 1953 ומיי העלה לקבוצה הבוגרת מספר שחקני נוער שזכו בגביע ה-FA לנוער בשנת 1966 כגון צ'ארלי ג'ורג', ריי קנדי וג'ון רדפורד. תחת הנהגת מיי הגיעה ארסנל לשני גמרי-גביע ברצף, בעונות 1968 ו-1969, כאשר את שניהם היא מפסידה, הראשון ללידס יונייטד והשני לסווינדון טאון. לעומת זאת, בעונה שלאחר מכן זכתה ארסנל בתואר האירופאי הראשון בתולדותיה כאשר גברה בגמר גביע ערי הירידים על אנדרלכט הבלגית ובכך זכתה בתואר ראשון זה 17 שנה. התוצאות המשיכו לבוא ובעונה שלאחר מכן זכתה ארסנל בדאבל ראשון בתולדותיה כשזכתה באליפות האנגלית ובגביע ה-FA בעונת 1971. תואר האליפות הגיעה לקבוצה לאחר משחק בוויט הארט ליין, ביתה של היריבה השנואה, טוטנהאם הוטספר במשחק האחרון של העונה. חמישה ימים מאוחר יותר ניצחה ארסנל את ליברפול באצטדיון וומבלי בתוצאה 2-1 וזכתה בגביע האנגלי כאשר את השער המנצח כבש אותו צ'ארלי ג'ורג' שמיי העלה ממחלקת הנוער.

קריירת האימון של ארסנל דעכה לאחר אותו הדאבל ובעונה שלאחר מכן הפסידה בגמר גביע ה-FA ללידס והתדרדרה למרכז הטבלה. ב-1976 הודיע מיי רשמית על פרישתו מאימון ארסנל למרות שהיה לאחד מהמאמנים המוערכים בארסנל מאז הקמתה. לאורך השנים כמאמן ארסנל זכתה הקבוצה ב-241 ניצחונות, שיא ששוחזר רק בשנת 2006 על ידי המאמן ארסן ונגר. בשנת 1978 חזר מיי לכדורגל כשמונה על ידי מאמן ווטפורד, גרהאם טיילור לתפקיד הסקאוט בקבוצה וגילה מספר שחקנים, כשהמפורסם שבהם הוא ג'ון בארנס.

ב-1984 זכה מיי לתואר קצין במסדר האימפריה הבריטית.


מאמני ארסנל

הוליס (1894 - 1897) · מיצ'ל (1897 - 1898) · אלקוט (1898 - 1899) · ברדשו (1899 - 1904) · קלסו (1904 - 1908) · מורל (1908 - 1915) · מק'יואן (1915 - 1919) · נייטון (1919 - 1925) · צ'פמן (1925 - 1934)
שו (1934) · אליסון (1934 - 1947) · ויטאקר (1947 - 1956) · קרייסטון (1956 - 1958) · סווינדין (1958 - 1962) · רייט (1962 - 1966) · מיי (1966 - 1976) · ניל (1976 - 1983) · האו (1983 - 1986)
ברטנשו (1986) · גרהאם (1986 - 1995) · יוסטון (1995) · ריוק (1995 - 1996) · יוסטון (1996) · רייס (1996) · ונגר (1996 - )