שפות יהודיות

שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה.

מהות ומאפיינים

המציאות של קהילות יהודיות ברחבי העולם הביאה למצב שבו יהודים חיו במצב של דו-לשוניות: מצד אחד השתמשו בעברית לצורך תפילה ולימוד, ומצד שני דיברו בשפת המקום לצרכים יומיומיים - גם בינם לבין עצמם, ולא רק במגע עם הגויים. מטבע הדברים נוצר עירוב של מרכיבים עבריים בתוך השפה המקומית בפי היהודים, ובסופו של דבר נוצר ניב חדש של השפה המקומית שהתקיים רק בפיהם של היהודים, ולא היה בשימוש אצל הגויים. ניב חדש כזה הוא המכונה "שפה יהודית".

מקובל לחלק את השפות היהודיות לשתי רמות שונות מבחינת המרחק מהשפה המקורית: שפות מיוהדות הן שפות יהודיות הדומות במידה רבה לשפה המקורית, במידה כזו שהגויים המקומיים מסוגלים להבין את היהודים הדוברים בה; לקבוצה זו משתייכת למשל הערבית היהודית. לעומת זאת, שפות יהודיות הן שפות שהתרחקו מאוד מן הניב המקורי, שבמקרה זה הוא בדרך כלל ניב עתיק של השפה המקומית. לקבוצה זו משתייכות למשל היידיש (שמקורה בגרמנית עתיקה, אם כי חלו בה שינויים רבים) והלאדינו (שמקורה בקסטליאנית עתיקה).

המאפיין העיקרי של השפות היהודיות הוא כאמור המרכיב העברי שיש בהן. הוא יכול להימצא בשפה ברמה של שיבוץ, כלומר שימוש במרכיב בצורתו המקורית (למשל, המילה "רעבע" ביידיש, שהיא הגייה אשכנזית של "רבי"), או ברמה של שיקוע, שבה משתלב המרכיב העברי במערכת הדקדוקית של השפה הקולטת (למשל "רעבצין", רבנית - הרכבה של מורפמה יידית על המילה העברית). המרכיב העברי בא בדרך כלל מחיי הדת או מעגל החיים והשנה, והוא בא ביחידות של מילים בודדות או צירופים קצרים, ולא במשפטים ארוכים יותר.

מאפיינים נוספים של שפות יהודיות הם:

• כתיבן המסורתי של השפות היהודיות נעשה באלפבית עברי. אמנם החל מסוף המאה ה-19 חלו תמורות בנושא זה במספר שפות יהודיות והוחל לכותבן באלפביתים אחרים (למשל כתיבת לאדינו באלפבית לטיני).
• קיום חיים ספרותיים בשפה - מה שלא התקיים בדרך כלל בשפות העממיות המקומיות (כתיבה הייתה רק בשפת תרבות גבוהה);
• שימור תופעות דקדוקיות מן השפה המקורית, שאבדו בשפה המדוברת אצל הגויים.

בעקבות התהפוכות שחלו בעולם היהודי החל מסוף המאה ה-19, ובהן ההגירה מאירופה לאמריקה, תחיית הלשון העברית, השואה, הקמת מדינת ישראל וההגירה אליה מאירופה ומארצות האסלאם, הצטמצם מאוד מספרם של הדוברים בשפות היהודיות, וחלק מהן נכחדו או עומדות בפני הכחדה. עם זאת, אפשר להצביע על שלבים ראשונים בהתפתחות שפות יהודיות חדשות, בעיקר אנגלית-יהודית בצפון אמריקה.

מחקר השפות היהודיות, שהתגבר מאוד בשנים האחרונות, מרוכז בשני מוקדי עניין:

• מחקר השפות היהודיות בפני עצמן - השימוש בהן, מאפייניהן, תפוצתן, יחסן לשפות המקומיות; שימור החומר בשפות העומדות להיכחד ושחזור שפות שנכחדו.
• המרכיב העברי בשפות היהודיות - מקורות הביטויים העבריים (והארמיים) שנקלטו, מידת השיקוע שלהם, התפוצה שלהם אצל דוברים בני מעמדות שונים, השימוש שנעשה ברכיב העברי בלשון סתרים (למניעת הבנה של גויים); חקר המרכיב העברי חשוב גם לזיהוי מסורות עתיקות של דיבור עברי שלא משתקפות במקורות אחרים של העברית הקלאסית.

רשימה של שפות יהודיות

שפות אפרו-אסיאתיות

שפות שמיות

• ארמית חדשה (הידועה גם בכינוי "כורדית יהודית") - שפתם של יהודי כורדיסטן. התפתחה מן הארמית הבבלית, ונשתמרה רק אצל יהודים ונוצרים כשעברו המוסלמים לדיבור בערבית אחרי הכיבוש הערבי. ארמית יהודית חדשה קיימת בשלושה ניבים עיקריים: הניב של יהודי זכו שבכורדיסטן, המושפע מן הערבית; הניב של אורמיה שבאיראן (קהילת נאש דידן), המושפע מן הפרסית; והניב של ארביל וכירכוכ שבעיראק. בשל עלייה של יהודים מהאזור לארץ ישראל במהלך הדורות, קיימות קהילות דוברות ארמית גם בישראל, הגדולות שבהן נמצאות במעוז ציון (הקסטל) ובשכונת מחנה יהודה בירושלים. מספר דוברי הארמית החדשה בישראל גדל בעקבות העלייה ההמונית, אך כיום מספר הדוברים הולך ופוחת.
• געז - שפת האימפריה החבשית, ממנה התפתחו השפות האתיו-שמיות כגון אמהרית ותיגרינית. שימשה לשון ספרותית באימפריה האתיופית ולשון קודש עבור יהודי אתיופיה (ביתא ישראל) וכן עבור הכנסייה האתיופית. בשפה זו נכתבו ספרי הקודש של ביתא ישראל ובהם האורית. השפה מושפעת מעברית וארמית, בייחוד במונחים.
• ערבית יהודית - עם התפשטות האסלאם והתהליך ההדרגתי של התאסלמות העמים במזרח-התיכון, במרכז אסיה ובצפון אפריקה, תפסה הערבית יהודית את מקומה של הארמית, ומראשית המאה התשיעית הייתה גם לשפת היום-יום בארצות האסלאם דוברות הערבית: מצרים, לוב, תוניסיה, אלג'יריה, ועד מרוקו (מרוקאית) וספרד, וכן בסוריה, תימן ועיראק (עיראקית יהודית - בעיקר בבגדאד). בשפה זו קיימים טקסטים כתובים רבים, רוב ספרות ההגות היהודית של חכמי יהדות ספרד בימי הביניים נכתבה בערבית יהודית וכך גם חלק מספרי פרשנות המקרא וההלכה.

שפות כושיות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

• כיילה וקווארה - התפתחו משפות אגאו (שפות כושיות מרכזיות). עומדות כיום על סף הכחדה עם עליית דובריהן לישראל.

שפות הודו-אירופיות

• ייִדיש - שפה גרמאנית יהודית של יהדות אשכנז. מוכרת החל מן המאה העשירית, אז נפרדה מן הגרמנית העתיקה. במהלך המאות קיבלה השפעה משפות סלאביות. התפצלה לשני ניבים עיקריים, מזרחי ומערבי, ולתת-ניבים בתוכם. החל במאה ה-18 יש פריחה ביידיש, ובסוף המאה ה-19 הפכה משפת דיבור עממית לשפת תרבות. היום מדוברת בעיקר בקהילות חרדיות או בקהילות יהודיות בחוץ לארץ. (ראו גם הגייה אשכנזית.)
• שפות רומאניות יהודיות
  • לאדינו (נקראת גם: ספרדית יהודית, ג'ודזמו, ספּניולית) - שפה לטינית של יהדות ספרד. מקורה בקסטליאנית. לאחר גירוש ספרד נפוצה עם המגורשים לקהילות רבות ברחבי אגן הים התיכון ובכל מקום קיבלה השפעה מקומית. הניב המיוחד ליהודי מרוקו הספרדית נקרא חכיתיה.
  • איטלקית יהודית (איטלקיאן) - מתועדת מן המאה ה-13, אך כיום כמעט ונכחדה.
  • פרובנסלית יהודית (שואדית) - שפה קריאולית המבוססת על עברית ועל צרפתית שבה דיברו יהודי פרובנס.
  • צרפתית יהודית - דוברה בימי הביניים בקהילות צרפת. כיום נכחדה.
• פרסית יהודית (ג'ידי) - שפתם של יהודי איראן, אפגניסטן ,אוזבקיסטן וטג'יקיסטן (ניב יהודי של טג'יקית המכונה בוכורי)מדובר בקרב יהדות בוכרה. במזרח הקווקז בקהילות יהודי ההרים דובר ניב של פרסית יהודית שנקרא ג'והורי או טאטית יהודית.
• יוונית יהודית (או: יווניטיקה, רומאניוטית) - שפת הקהילות הרומניוטיות באסיה הקטנה ובחבל הבלקן, בעקבות הגעת מגורשי ספרד הלכה ונסוגה מפני הלאדינו ונשארה בעיקר במקדוניה תסליה ובאי קורפו. היום לקראת הכחדה.
• צ'כית יהודית‏ - דוברה באזור צ'כיה של ימינו ונכחדה בימי הביניים המאוחרים. הייתה זו שפה סלאבית מערבית מקבוצת השפות הצ'כו-סלובקיות במשפחה זו, וקרובה לצ'כית ולסלובקית עצמן. כונתה גם "לשון כנען" או "כנענית".

אחרות

• קראימית - "לשון קדר", שפת היהודים הקראים במזרח אירופה.
• גאורגית יהודית - שפה קווקזית - שפתם של יהודי גאורגיה
• מלאיאלאם יהודית (שפה דראווידית, קרלה, הודו).
• כוזרית - שפה שנכחדה והייתה בשימוש בממלכת הכוזרים, שתושביה התגיירו בימי הביניים.

קישורים חיצוניים

• רשימת שפות יהודיות באתר בית התפוצות
• אתר מחקר שפות יהודיות (אנגלית)
• הלשונות היהודיות – המשותף, המיוחד והבעייתי, פעמים 1, אביב 1979
• פאול וקסלר, זיהוי יסודות לשוניים יהודיים בשפת ג'ודזמו, פורסם בפעמים כרך 18, תשמ"ד 1984, עמ' 40-52
• משה בר אשר, ‏בחינות בחקר לשונות יהודיות וספרויותיהם, פעמים 93, תשס"ג
• רשימת מאמרים על השפות היהודיות באתר רמב"י (עברית) (לועזית) — לשפות ספציפיות יש לבצע חיפוש בשדה הנושא לפי שם השפה