שותא רוסתוולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שותא רוסתוולי, ציור קיר במנזר המצלבה בירושלים
ממוזער
גן ע"ש שותא רוסתוילי בחולון

שוֹתַא רוּסתָווֶלִיגאורגית: შოთა რუსთაველი), משורר גאורגי שחי במאה ה-12. (1165-1160 לערך). רוסתוולי, הנחשב לאחד מן המייצגים החשובים ביותר של ספרות ושירת ימי הביניים של גאורגיה, ואחד מגדולי המשוררים בכל הזמנים, כתב את הפואמה האפית הלאומית הגאורגית, "עוטה עור הנמר", שהפכה לחלק מהתודעה הלאומית הגאורגית.

רוסתוולי היה נסיך גאורגי אשר שימש כשר האוצר של המלכה תמר. על פי המסורת הגאורגית, נאלץ רוסתוולי לעזוב את גאורגיה בשנת 1185 לאחר שהואשם בפרשית אהבים עם המלכה תמר, אהבה שהייתה בלתי אפשרית‏[1]. כך או אחרת, הוא התיישב במנזר המצלבה בירושלים למשך תקופה ארוכה, כתב את "עוטה עור הנמר" וצייר ציורי קיר. על אחד מעמודי המנזר יש פורטרט שסוברים כי הוא דמות פני המשורר. מעבר לכך ידוע מעט מאוד על חייו ואף זמן לידתו ומותו המדויקים אינם ידועים‏[2]. בשנת 1960, נשלחה משלחת שמומנה על ידי האקדמיה למדעים של גאורגיה הסובייטית. המשלחת גילתה את הפורטרט של רוסתוולי, שנחשב עד אז לאבוד ‏[3].

משמעות השם "רוסתוולי" היא "אדון רוסתווי" או "איש רוסתווי".

רוסתוולי למד באקדמיית גלאתי, ולאחר מכן ביוון, שם למד את השפות יוונית, ערבית ופרסית.

הפרס הגבוה ביותר שניתן ברפובליקה של גאורגיה בתחומי האמנות והספרות הוא פרס שותא רוסתוולי. הרחוב הראשי של טביליסי הבירה נקרא "רוסתוולי" גם הוא, ומוסדות תרבות רבים נקראים על שמו : התיאטרון האקדמי הממלכתי, המכון ע"ש רוסתוולי לספרות גאורגית, האקדמיה הגאורגית למדעים ותחנת הרכבת התחתית רוסתוולי.

רוסתוולי התגורר תקופה ארוכה במנזר המצלבה בירושלים ובו אף כתב את הפואמה עוטה עור הנמר. במנזר מצוי פרסקו עם דמותו של רוסתוולי שהוא כנראה התיעוד המהימן ביותר שלו ואף ייתכן שמדובר בדיוקן עצמי. ביוני שנת 2004 הושחת הפרסקו ונמחקו פניו של המשורר, בעקבות כך הגישה גאורגיה מחאה רשמית לממשלת ישראל. בשנת 2005 קראה על שמו עיריית ירושלים את שם הדרך העוברת בסמוך למנזר המצלבה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שותא רוסתוולי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מופיע גם בספרה של נירית שלו-כליפא, "אל גן נעול" העוסק במנזרים בארץ ישראל.
  2. ^ האפוס עוטה עור הנמר אינה העבודה היחידה שלו, אבל בוודאי האחרונה שלו. רוסתוולי עצמו מציין, בפרולוג לאפוס, כי הוא ממשיך לפאר אותה כפי שפאר אותה קודם. מתוך ספרם של, א. ג. ברמידזה וד.מ. גמאזרדאשווילי, הספרות הגאורגית, עמ' 18.
  3. ^ ש.הר-גיל, חידת האביר בירושלים, דבר, 2 בדצמבר 1960, המשך
    ורה אלישיב, עקבות משורר גרוּזיני מהמאה ה-12 נמצאו במנזר בירושלים, דבר, 11 בנובמבר 1960