גאורגית יהודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאורגית יהודית (ყიბრული)
מדינות בהן מדוברת: גאורגיה, ישראל, רוסיה, בלגיה, אוקראינה, איראן, ארצות הברית, אזרבייג'ן
אזורים בהם מדוברת: אירופה, אסיה וצפון אמריקה
סך כל הדוברים: כ־85,000
דוברי שפת אם: כ־85,000
כתב:
סיווג משפחתי: קווקזיות

 כרתווליות

  גאורגית יהודית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אין
גוף מפקח: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות

גאורגית יהודית או גרוזינית יהודית היא שפה יהודית, ניב או ז'רגון של הגאורגית שדובר על ידי היהודים הגאורגים, לפי קריטריונים של מיון שפות היא משתייכת למשפחת השפות הכרתווליות. יהודי גאורגיה עצמם גורסים כי השפה המדוברת על ידם היא גאורגית עצמה, ואינם משתמשים בלהג עדתי יהודי כלשהו. דעה זו אינה מבוססת על מחקר מדעי.

מספר דוברי השפה בעולם מסתכם בכמה עשרות אלפים: בישראל, כ־59,800; בגאורגיה, כ־20,000; בניו יורק, כ־4,000. וכן במספר קהילות יהודיות ברוסיה, בבלגיה, בארצות הברית, בקנדה, באזרבייג'ן, באיראן, ובאוקראינה[1].

המחקרים על לשונם של יהודי גאורגיה החלו עם החוקר אליהו פאפיסמידוב בשנת 1931, לפני כן היו התייחסויות שיטחיות לנושא[2]. אהרון קריחלי, חוקר יהודי גאורגיה, טען שיש ליהודי גאורגיה להג מיוחד וקרא לו "עיבּרוּלי" (עברית) - "ყიბრული" ("ק'יברולי"), אך בעל אופי של ארגו בלבד. וחוקרים נוספים לאחר מכן. כיום מתקיים מחקר שיטתי על לשון הדיבור של יהודי גאורגיה במסגרת המפעל לחקר יהדות גאורגיה שבמכון בן צבי.

בלשון הדיבור של יהודי גאורגיה נשתמרו תכונות מיוחדות בעיקר בעיסוקם במסחר או בלימוד סיפרי קודש. תכונות אלה ניכרות ב:
א. אוצר מילים של הלשון הגאורגית שיצא משימוש בקרב הגאורגים, שאינם יהודים.
ב. מילים שחדרו מעברית או מארמית.
ג. תרגומי-שאילה מעברית.

השפעת הלשון הארמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאות האחרונות לפני הספירה, ובמאות הראשונות לספירה, הייתה הארמית לשון בינלאומית בכמה ארצות במזרח, וכן בין הלשונות הנפוצות ביותר בגאורגיה. נראה שהיו אלה היהודים שהגיעו מבבל שתרמו לזה[3]. דוברי הארמית החדשה, נוצרים ויהודים, הגיעו לגאורגיה מפרס וארמניה, ועד היום מתגוררים בטביליסי, מצחתה וגורדבאני. בין דוברי שפה זו הם יוצאי כורדיסטן האיראנית ויוצאי ארמניה[4].

ניבים בגאורגית-יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בשלושה ניבים נפרדים של לשון הדיבור מזרחי, מערבי ודרומי, שנבדלים גם בשפה הגאורגית.

הניב המערבי (אימרולי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערב גאורגיה רווח הלהג של "אימֶרוּלי" (מאזור אימרתי), כנראה בשל הריכוז הגבוה של יהודים במחוז אימרתי, בעיקר בכותאיסי ובקולאשי, בנדזה, ואני, סוג'ונה, צחאקאיה, סוחומי ועוד.

רצ'ולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי העיר אוני אף הם במערב גאורגיה מדברים בלהג שהוא בהשפעת הרַצ'וּלי (על שם המחוז ההיסטורי רצ'ה). היבדלות שפתם נובעת כנראה בעקבות מקומם בהרי רצ'ה הגבוהים.

הניב המזרחי (כארתלורי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהג הגאורגי בעל ההשפעה הרבה ביותר, ה"כארתלוּרי" (על שם מחוז כארתלי), להג שהוא היסוד לגאורגית הספרותית מן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. ממנו נצמח הניב היהודי המזרחי ונפוץ בערים: צחינוואלי, גורי, סוראמי, כארלי ועוד. בקאחתי, שהוא המחוז המזרחי ביותר של גאורגיה, ישבו היהודים בימי הביניים בערים: בודבה, אוריית אובני (אורבניסי), שילדה ועוד. אולם לאחר מכן התדלדלה האוכלוסייה היהודית במחוז.

הניב הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניב הנפוץ בדרום גאורגיה, סמוך לגבול עם טורקיה, על בסיס הלהגים: "מֶסחוּרי" (מסחתי), ו"גַ'וואחוּרי" (ג'וואחתי), וכן בהשפעת הטורקית והארמנית, ומידה מסוימת של ספרדית יהודית [5] ניב זה היה נהוג בערים: אחלציחה, אצקורי, אבסתומני.

באזור גוריה שבה שולט הלהג הגוּרוּלי לא חיו יהודים בתקופה האחרונה, ולכן השפעת הלהג על שפתם של יהודי גאורגיה אינה מורגשת[6].

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי אתר אתנולוג
  2. ^ מארק פליסצקי (עמ' 36-38) מייחס קירבה מסוימת בין העברית לגאורגית
  3. ^ ראיה לכך כי ארמית ויוונית היו מקובלות הוא עובדת קיומם של מצבות דו-לשוניות שהוקמו על ידי מלכי גאורגיה (צרתלי, ארמזי)
  4. ^ א. גרן, נוסע יהודי מרוסיה במאה ה-19, מספר בסיפרו על תמיהתו כששמע ניגונים בארמית מפי יהודים בעיירה סוג'ונה: הראשון, שיר על רבי מאיר ורבי עקיבא, והשני שיר לתהילים ל"ו
  5. ^ בבליקשווילי, כתובות, עמ' 22, 23, 31
  6. ^ בהקשר זה יש להזכיר את המילה "נאוּריאֶלי" שפירושה של יהודים לשעבר. מילה שנפוצה באזור זה ומלמדת על קיום של יהודים במחוז בימי הביניים (על פי סיחארולידזה)