גאורג ברנדס
 | |
| לידה |
4 בפברואר 1842 קופנהגן, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1927 (בגיל 85) קופנהגן, דנמרק |
| מדינה |
ממלכת דנמרק |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קופנהגן |
| שפות היצירה |
דנית |
| הושפע מ |
הנריק איבסן |
| בן או בת זוג |
Emilie Brandes |
| חתימה |
 |
  | |
גאורג מוריס כהן ברנדס (בדנית: Georg Morris Cohen Brandes; 4 בפברואר 1842 – 19 בפברואר 1927), מבקר ספרות ומלומד דני יהודי. היה מחשובי מבקרי הספרות באירופה בחצי השני של המאה ה-19, ותאורטיקן שהרצאותיו הביאו לפריצת הדרך של הספרות הסקנדינבית המודרנית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנדס נולד בקופנהגן למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני. ברנדס גדל בבית חילוני וחונך ברוח ההשכלה האירופית, ללא זיקה דתית או לאומית.
ב-1859 החל ברנדס ללמוד משפטים באוניברסיטת קופנהגן, אך לאחר זמן קצר עבר ללימודי הפילוסופיה. בשנים 1862–1863 זכה ברנדס בפרסים על חיבוריו "הרומן ההיסטורי" ו"על מושג הגורל בטרגדיה העתיקה". בראשית דרכו הושפע ברנדס מהפילוסוף הדני סרן קירקגור.
ברנדס טייל ברחבי אירופה במשך מספר שנים, נפגש עם אישים גדולים, שעמד על גדולתם מבעוד מועד, והיה עוזר להם במלחמתם על השקפתם. בהדרגה הלך ונהיה לאחד מראשי המדברים של המחשבה האירופאית[1].
במהלך שנות ה-70 של המאה ה-19 ברנדס העביר סדרת הרצאות באוניברסיטת קופנהגן בשם "ראשי הזרמים של ספרות המאה ה-19". ההרצאות פורסמו בשישה כרכים בשנים 1872–1890, ותורגמו לשפות רבות. ברנדס סקר בהרצאותיו את הספרות הרומנטית האירופאית בארצות שונות, תוך דגש הומניסטי על האישיות של כל כותב, וקריאה לחיבור ספרות ריאליסטית ולא פנטסטית, מה שהשפיע מאוד על הכותבים הסקנדינבים.
ב-1888 ערך ברנדס סדרה של הרצאות באוניברסיטה של קופנהגן על כתביו של ניטשה. הרצאותיו של ברנדס על ניטשה עוררו עניין והביאו להתעניינות בכתביו של ניטשה, שעד אז נחשב לאלמוני באירופה.
ב-1889 שלח תיאודור הרצל לברנדס עותק של ספרו "מדינת היהודים" ונתקל בתגובה צוננת מצד ברנדס.[2] גם אחד העם הביע את מורת רוחו שברנדס היהודי מפרסם מאמרי ביקורת על יצירות "כל הספרויות שבעולם", זולת הספרות העברית. לטענתו, מאמרי הביקורת של ברנדס כתובים אמנם בידיו של יהודי, אך אין להחשיבם חלק מן 'הספרות הלאומית' של העם היהודי[3].
מכתביו המאוחרים, חשוב במיוחד ספרו הלימודי המונומנטלי על ויליאם שייקספיר (1897-8), הכולל לימוד מעמיק ומקיף של יצירותיו תוך ניסיון לשרטט ביוגרפיה של המשורר.
כתביו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מונוגרפיה על פרדיננד לסל, בתוך: פרדיננד לסל, יומן נעורים, תל אביב: מסדה: לגבולם: בהשתתפות מוסד ביאליק, תש"ו. תרגם מגרמנית: ישראל כהן.
- גיאורג ברנדס – פרידריך ניצ’שה: חליפת מכתבים (תרגם והקדים מבוא: ישראל זמורה), חליפת מכתבים, תל אביב: מחברות לספרות, 1949. (הספר בקטלוג ULI)
- ראשי הזרמים בספרות המאה התשע עשרה (תרגם: א’ ראובני), תל אביב: מסדה, תשי"ד. (הספר בקטלוג ULI)
- הכנסת הרומנטית בצרפת (תרגם: ד"ב מלכין), ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק ומסדה, [תשי"ח]. (הספר בקטלוג ULI)
- טרגדיות שכספיר: המלט, מקבת, אותלו, ליר (תרגום והערות: מאיר איילי), תל אביב: תרבות וחינוך, בסביבות 1968. (הספר בקטלוג ULI)
.jpg_1918.jpg){kind=spacer}
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראובן בריינין, גיאורג ברנדס, ברלין, 17 באוגוסט 1902, בפרויקט בן-יהודה
- גאורג ברנדס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי גאורג ברנדס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- גאורג ברנדס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
גאורג ברנדס (1842-1927), דף שער בספרייה הלאומית- הוגו ביבר, גאורג ברנדס, רימון, 10 בספטמבר 1922
- ש. פאו, ג'אורג בראנדס והציונות, העולם, 6 בפברואר 1920
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביבר
- ^ "הלא יודעים אנו איזה שלבי התפתחות עבר המין האנושי מבראשית... הדרך מובילה תמיד אל על". הארץ. נבדק ב-2023-11-28.
- ^ אחד העם, תחיית הרוח, כל כתבי, הוצאת דביר, תל אביב
