הקרב על גבעות מע'אר
| הקרב על גבעות מע'אר המשך (מתקפת פלשת) | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||
הקרב על גבעות מע'אר הוא קרב שהתקיים ב-13 בנובמבר 1917 כחלק מקרבות במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל. הקרב התחולל באזור גבעות מע'אר, גבעות הכורכר עליהן שכן הכפר הערבי מע'אר בין גדרה ורחובות. הקרב התנהל בין כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הצבא העות'מאני הנסוג צפונה. בסיומו של הקרב הגיעו הכוחות הבריטיים לואדי צארר והשתלטו על צומת הרכבות המרכזית לדרום ארץ ישראל ובכך חרצו את גורל המערכה בדרום הארץ.
לאחר כיבוש גבעות מע'אר וההשתלטות על תחנת הרכבת, התקדמו הכוחות הבריטיים, ביום 16 בנובמבר 1917 נכבשו יפו ותל אביב והצבא הבריטי התייצב על קו שתי העוג'ות. חלק מהכוח הבריטי החל לנוע מזרחה בכיוון ירושלים ולאחר לחימה קשה באזור נבי סמואל כבש אותה ב-9 בדצמבר 1917.
קיימת סברה כי הקרבות שהתחוללו בין ה-6 לבין ה-16 בנובמבר 1917 היו קרבות "נסיגה והשהיה" של הטורקים. המטרה של המפקדה העות'מאנית הייתה לחלץ כמה שיותר כוחות מהמלכודת ולהסיג אותם לקו הגנה צפוני. במעא'ר, עיון קרא ולטרון, הטורקים ניסו רק לעכב את הבריטים ולא להשיג תוצאות התקפיות. הם לא ניסו למנוע מהם להגיע ליפו או רמלה שהיו אבודות, אלא לחלץ כוחות להגנת ירושלים והשטחים שמצפון לירקון. מטרה זו הושגה על ידם במידה רבה.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
לאחר שב-31 באוקטובר 1917 נכבשה באר שבע על ידי חיל המשלוח הבריטי. נסוגו חלק מהיחידות הטורקיות לכיוון הדרך לחברון ולירושלים וחלק נסוג צפונה לאזור קו תילים שכיוונו דרום מזרח-צפון מערב, מתל חווליפה במזרח ועד תל הוריירה במערב. בניגוד למנהגו במערכה זו, לא עצר חיל המשלוח הבריטי להתארגנות, אלא המשיך בלחץ רצוף של התקפות מבאר שבע צפונה במטרה לקעקע את הקו הטורקי ולנצל את הצלחותיו. לאחר שבסדרת התקפות מתוכננות, בין ה-6 ל-8 בנובמבר, נכבש מערך התילים ובמקביל, נכבשה עזה, נעו צפונה שני כוחות של חיל המשלוח הבריטי. כוח אחד נע במזרח לכיוון יבנה והכוח השני נע במערב, בצמוד לאזור החוף לכיוון איסדוד.
צפונה מהכפר קטרה (כיום גדרה), עבר ואדי קטרה ומצפון לו עובר רכס גבעות כורכר שכיוונן הוא צפון צפון מערב. רכס זה מתחיל בדרום בגבעה עליה ממוקמת כיום אנדרטת הצנחנים, עליה שכן הכפר מע'אר, והמשיך צפונה דרך הגבעות עליהן נמצאת כיום גבעת ברנר והסתיים בצפון בכפרים זרנוקה וקוביבה (נמצאים כיום בחלקה המערבי של רחובות). הגובה המקסימלי של הרכס הוא 94 מטר מעל פני הים והוא גבוה בכ-40 מטר מהמישורים הנמצאים ממערבו וממזרחו. מהרכס קיימת שליטה בתצפית ובאש למרחק גדול.
היחידות הטורקיות התמקמו על רכס זה והתחפרו בו. מאחר שהיה להם מחסור בחוטי תיל, לא נמתחו גדרות תיל לאורך כל החפירות כמכשול מעכב, דבר אשר היה לו השפעה על התפתחות הקרב.
[עריכה] הקרב
לצבא הבריטי היו שתי בריגדות מהדוויזיה 52 שחנו מדרום לגדרה. במערב היו שלש רגימנטים מהבריגדה ה-6 של הפרשים:
- Queen’s Own Dorset Yeomanry
- the Bucks Yeomanry
- Dorset Yeomanry
וכן, סוללת תותחים "ברקס" וסקואדרון של מכונות ירייה. בצפון הייתה בריגדה ה-8 של פרשים.
פרשי שני הרגימנטים "דורסט" ו"בקס" הסתערו מזרחה, תחת מטר יריות של התותחים של הטורקים שהיו במצב איסטרטגי עדיף. אחרי מאמץ רב העפילו הפרשים על ראשי הגבעות וכבשו אותן. במהלך הקרב נהרגו 265 סוסים.
[עריכה] תוצאות הקרב
הטורקים נסוגו מזרחה בכיוון הכפר עאקיר ורחובות. בקרב על רכסי המע'אר נהרגו כ-1,400 חיילים מהצבא העות'מאני, 1,096 חיילים נלקחו בשבי כמו גם 2 תותחים ו-12 מכונות ירייה. בחיל המשלוח הבריטי היו האבידות 616 איש.
בין החללים הבריטים היה הקצין היהודי מיור אולין די רוטשילד, הקבור בראשון לציון. על המצבה שלו נכתב:
 |
הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפל גבור הגביר ר' אפרים בן הגביר ר' שלמה די רוטשילד...וחרף נפשו למות על מרומי שדה בארץ ישראל. ויפול שדוד בשדה הקרב בסביבות אלמוע'ר...ש'ר וג'דול נ'פל היום בישראל. |
 |
| – זאב וילנאי, עמד 272 | ||
[עריכה] לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור" ירושלים, 1941, מהדורה שלישית - 1950
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תיאור מקום הקרב - גן לאומי גבעות מרר וסביבותיו
- תיאור תמציתי של הקרב 1 (באנגלית)
- תיאור תמציתי של הקרב 2 (באנגלית)
