גיטרה קלאסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגיטרה הקלאסית
מנעד הגיטרה הקלאסית ממי ועד סי, שלוש אוקטבות וקווינטה. מכיוון שיש בגיטרה טרנפוזיציה אלה הם התווים שיכתבו ביצירה בשביל להפיק את הצלילם של המנעד השני.

הגיטרה הקלאסית (מכונה לעתים גיטרה ספרדית) היא כלי מיתר אשר ככל הנראה הומצא בספרד והתפתח מתוך הכלי הקדום לאוטה. הגיטרה הקלאסית עברה גלגולים שונים עד שהגיעה לצורתה הנוכחית, בשנת 1850. סוגי המוזיקה העיקריים המנוגנים בגיטרה קלאסית הם מוזיקה עממית ומוזיקה קלאסית.

הגיטרה הקלאסית עשויה מעץ ובעלת תיבת תהודה אקוסטית המגבירה את הצליל הנוצר מן הפריטה במיתרים. המיתרים עשויים ניילון, מה שמעניק לגיטרה את הצליל הרך יותר יחסית לצליל החד יותר של מיתרי מתכת של גיטרה אקוסטית שהתפתחה מאוחר יותר בארצות הברית.

מנעד וכיוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיטרה הקלאסית וכך גם כל שאר סוגי הגיטרות (מלבד גיטרת הבס) מכוונות ל:


מיתר תו תדירות
1 (הגבוה ביותר) מי 329.6 הרץ
2 סי 246.9 הרץ
3 סול 196.0 הרץ
4 רה 146.8 הרץ
5 לה 110.0 הרץ
6 (הנמוך ביותר) מי 82.4 הרץ

הגיטרה הקלאסית היא כלי טרנספוזיצי, ומשכך היא נשמעת אוקטבה נמוך יותר ממה שכתוב בתווים. דו אמצעי בתיווי סטנדרטי יכתב באוקטבה גבוה יותר, כלומר יש לכתוב C5.

מכיוון שיש בגיטרה טרנספוזיציה של אוקטבה שלמה בירידה אזי אלה הם הצלילים שמופקים מהמנעד הראשון שיש בו טרנספוזיציה

גיטרה קלאסית במוזיקה עממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיטרה הקלאסית פופולרית מאוד במוזיקה עממית של מספר עמים, ביניהם הספרדים, הצוענים והקובנים. אחד הסגנונות העממיים הבולטים בהם משמשת הגיטרה הקלאסית הוא סגנון הפלמנקו הספרדי, המבוסס על פריטות מהירות, תוך שימוש בטכניקות נגינה מורכבות. היא פופולרית גם בברזיל בעיקר כחלק מסגנון הבוסה נובה אשר מבנה האקורדים וקצב הפריטה המיוחד הם בין אלה המעניקים לסגנון את הצליל האופייני לו.

גיטרה קלאסית במוזיקה קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד מוזיקה עממית, משמשת הגיטרה הקלאסית גם במוזיקה קלאסית. חלק מהיצירות הקלאסיות המנוגנות בגיטרה נכתבו במקור לגיטרה קלאסית, בעוד אחרות נכתבו לכלים אחרים ועובדו לגיטרה קלאסית. אחד המלחינים שיצירותיו אהובות ביותר על גיטריסטים קלאסיים הוא יוהאן סבסטיאן באך. זאת, למרות העובדה כי באך לא כתב אף יצירה לגיטרה. גיטריסטים מנגנים עיבודים לגיטרה של הסוויטות ללאוטה, הסוויטות לצ'לו והסונאטות והפרטיטות לכינור של באך, וגם יצירות שנכתבו לכלים אחרים- גם של מלחינים אחרים- אשר עובדו לגיטרה. יצירות שנכתבו במיוחד לגיטרה החלו להיות נפוצות רק בתחילת המאה ה-19. הפופולריות של הגיטרה עלתה במהירות, ובמאה ה-20 נכתבה היצירה הקלאסית המפורסמת ביותר לגיטרה קלאסית-הקונצ'רטו לגיטרה: הקונצ'רטו דה ארנחואז מאת חואקין רודריגו.

גיטרה קלאסית במוזיקה פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיטרה הקלאסית נוכחת פחות במוזיקה פופולרית, כאשר רוב האמנים והלהקות - בפרט מארצות הברית - מעדיפים להשתמש בדרך כלל בגיטרה אקוסטית. למרות זאת ישנם פה ושם אמנים המעדיפים דווקא את הגיטרה הקלאסית ככלי הליווי שלהם או משלבים אותה ברפטואר שלהם, ביניהם - סטיב האו (Steve Howe) גיטריסט להקת Yes הבריטית, קייטנו ולוזו (Caetano Veloso) הברזילאי או מתי כספי שגיטרה קלאסית היא כלי הליווי הראשי שלו (בנוסף לפסנתר). כיום אמני המוזיקה הפופולרית המשתמשים בגיטרה קלאסית משתמשים למעשה בגיטרה שהגדרתה הנכונה יותר היא "גיטרה אקוסטית בעלת מיתרי ניילון" שכן המבנה האקוסטי שלה שונה מגיטרה קלאסית מסורתית ומזכיר יותר את הגיטרה האקוסטית - צוואר דק יותר, תיבת תהודה דקה יותר ובמקרים רבים אף מגבר פנימי.

אומני גיטרה ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחינים בולטים ברפרטואר הגיטרה הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהמלחינים כתבו יצירות שנועדו במקורן עבור הגיטרה. עבור אחרים עובדו יצירות מתאימות לגיטרה קלאסית.


גיטריסטים קלאסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיטריסטים קלאסיים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דויד ברוזה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]