גמר גביע אירופה לאלופות 1963

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמר גביע אירופה לאלופות 1963
אירוע עונת 1962/1963 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל
תאריך 22 במאי 1963
מיקום אצטדיון ומבלי, לונדון, אנגליה
שיפוט ארתור הולנד (אנגליה)
צופים 45,715
1962
1964
uefa.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גמר גביע אירופה לאלופות 1963 התקיים באצטדיון ומבלי בלונדון, אנגליה ב-22 במאי 1963, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1962/1963 היא מילאן האיטלקית, שניצחה במשחק את בנפיקה ליסבון הפורטוגלית בתוצאה 2-1. משחק הגמר נעל את המהדורה השמינית של גביע אירופה לאלופות.

מילאן זכתה בתואר לראשונה בתולדותיה, חמש שנים לאחר שהפסידה לריאל מדריד בהופעתה הראשונה בגמר המפעל. היא הייתה לאיטלקית הראשונה אי פעם שמניפה את גביע אירופה. בנפיקה הגיעה לגמר המפעל בפעם השלישית בתולדותיה. היא הגיעה כאלופה המכהנת פעמיים ברציפות, לאחר שגברה שנתיים קודם לכן 3-2 על ברצלונה, ושנה קודם לכן 5-3 על ריאל מדריד.

לראשונה בתולדות המפעל, לא הגיעה אף קבוצה ספרדית לגמר המפעל. בשבע העונות הראשונות של המפעל, הגיעה ריאל מדריד לשישה גמרים (חמישה ניצחונות והפסד), וברצלונה הגיעה לגמר אחד (הפסידה לבנפיקה).

מילאן העפילה לטורניר בזכות זכייתה באליפות איטליה לעונת 1961/1962. היא הקדימה את יריבתה העירונית אינטר מילאנו בחמש נקודות בראש הטבלה. בנפיקה, שסיימה שלישית בלבד בליגת העל הפורטוגלית עונה קודם לכן, זכתה בכרטיס למפעל בזכות זכייתה באליפות אירופה.

אצטדיון ומבלי אירח את גמר המפעל לראשונה בתולדותיו. לעיני כ-45 אלף צופים, העלה אאוזביו את בנפיקה ליתרון לאחר 19 דקות. ז'וזה אלטפיני איזן את התוצאה בדקה ה-58, ולאחר 11 דקות השלים צמד ומהפך למילאן, וקבע את תוצאת המשחק, 2-1 בסיום.

הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן החלה את דרכה אל הגמר בסיבוב המוקדם מול יוניון לוקסמבורג. חולשתה של היריבה והעוצמה ההתקפית של מילאן באו לידי ביטוי באופן בולט בצמד המשחקים. במשחק הראשון בסן סירו הביסה מילאן 8-0 את יריבתה, עם חמישה שערים של ז'וזה אלטפיני וצמד של ז'וזה ז'רמאנו דה סאלס. גם הגומלין הסתיים בתבוסתה של יוניון בביתה, 6-0 עם שלושער של אלטפיני וצמד של ג'ורג'יו רוסאנו. בסיכום שני המפגשים, 14-0 מרשים למילאן בדרך לשמינית הגמר.

בשמינית הגמר ציפתה למילאן הגרלה קשה יותר, איפסוויץ' טאון האנגלית. במשחק הראשון בבית פתחה מילאן עם שני שערים של פאולו בריסון תוך 13 דקות בלבד. דינו סאני השלים את התוצאה במחצית השנייה, 3-0 למילאן בסיום. במשחק הגומלין בחוץ שוב כבש בריסון לרשתה של איפסוויץ', והעלה את מילאן ליתרון בדקה ה-62. איפסוויץ' הצליחה להפוך את התוצאה בעשר הדקות האחרונות ולנצח 2-1, אך בסיכום 4-2 למילאן שהמשיכה לרבע הגמר.

ברבע הגמר פגשה מילאן את גלאטסראיי הטורקית. במשחק הראשון בחוץ נקלעה מילאן לפיגור כבר לאחר ארבע דקות, אך עד למחצית הצליחה להשלים את המהפך, ורבע שעה לסיום כבשה פעם נוספת בדרך לניצחון חוץ 3-1. משחק הגומלין היה לתצוגה התקפית של מילאן, שהביסה את גלאטסראיי 5-0 עם שלושער של אלטפיני וצמד של ג'ינו פיבאטלי. 8-1 לאיטלקים בסיכום שני המפגשים.

בחצי הגמר פגשה מילאן את דנדי הסקוטית. המשחק הראשון נערך בסן סירו, ובמחצית עמדה התוצאה על שוויון 1-1. אלא שבמחצית השנייה הצליחה מילאן להכריע את המשחק בצורה מרשימה. צמדים של בריסון ושל ברונו מורה במחצית השנייה קבעו 5-1 למילאן בסיום. במשחק הגומלין בחוץ גברה דנדי 1-0 על מילאן משער שנכבש סמוך לסיום, אלא שהניצחון לא הספיק, ומילאן עלתה לגמר השני בתולדותיה עם 5-2 בסיכום שני המפגשים.

בנפיקה ליסבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופת אירופה פעמיים ברציפות זכתה להעפלה אוטומטית מהסיבוב המוקדם, והחלה את דרכה בשמינית הגמר מול נורשפין השוודית. במשחק הראשון בחוץ הצליחה בנפיקה לחזור מפיגור מוקדם לשוויון 1-1 בסיום, והעבירה את ההכרעה לליסבון. בנפיקה עלתה ליתרון במגרשה הביתי כבר בדקה הראשונה, ועד למחצית כבר הובילה 4-0 על השוודים. בסיום, שלושער של אאוזביו סייע לבנפיקה לנצח 5-1, ולהעפיל לרבע הגמר.

ברבע הגמר פגשה בנפיקה את דוקלה פראג, נציגת צ'כוסלובקיה. צמד של הקפטן מריו קולונה העניק לבנפיקה 2-1 ביתי במשחק הראשון. הגומלין בפראג הסתיים ללא שערים, ואלופת אירופה המשיכה לחצי הגמר.

בשלב חצי הגמר פגשה בנפיקה את פיינורד ההולנדית, שחיפשה את הכרטיס הראשון בתולדותיה ושל קבוצה הולנדית כלשהי לגמר. המשחק הראשון באצטדיון פיינורד הסתיים ללא שערים, וההכרעה עברה לליסבון. עד למחצית הובילה בנפיקה 2-0, במחצית השנייה הגדילה את יתרונה עוד יותר, וגם שער מצמק של ההולנדים לפני הסיום לא סייע. 3-1 לבנפיקה, שהעפילה לגמר בפעם השלישית ברציפות.

איטליהאיטליה מילאן סיבוב פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון
יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני
לוקסמבורגלוקסמבורג יוניון לוקסמבורג 14 – 0 8 - 0 (בית) 6 - 0 (חוץ) סיבוב ראשון העפילה אוטומטית
אנגליהאנגליה איפסוויץ' טאון 4 – 2 3 - 0 (בית) 1 - 2 (חוץ) שמינית הגמר שוודיהשוודיה נורשפין 6 – 2 1 - 1 (חוץ) 5 - 1 (בית)
טורקיהטורקיה גלאטסראיי 8 – 1 3 - 1 (חוץ) 5 - 0 (בית) רבע הגמר צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה דוקלה פראג 2 – 1 2 - 1 (בית) 0 - 0 (חוץ)
סקוטלנדסקוטלנד דנדי 5 – 2 5 - 1 (בית) 0 - 1 (חוץ) חצי הגמר הולנדהולנד פיינורד 3 - 1 0 - 0 (חוץ) 3 - 1 (בית)

סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הגמר הפגיש בין מילאן של המאמן נראו רוקו לבין בנפיקה ליסבון, אלופת השנתיים האחרונות, אך ללא המאמן בלה גוטמן שהוביל אותה לשתי הזכיות, כשבמקומו על הקווים פרננדו ריירה הצ'יליאני. למן הפתיחה הציגה מילאן יכולת הגנתית מצוינת בהובלתם של הקפטן צ'זארה מלדיני, מריו דויד וג'ובאני טרפטוני. החלק האחורי של מילאן תסכל את חלוציה של בנפיקה, שכמעט ולא מצאו שטחים פנויים בחצי המגרש האיטלקי. השליטה בחלק הראשון של המשחק הייתה שייכת לאיטלקים, עם יכולת מצוינת של ג'אני ריברה בקישור, אך ז'וזה אלטפיני הפגין חוסר ריכוז מול השער והתוצאה נותרה מאוזנת.

לאחר 19 דקות הצליחה בנפיקה לעלות ראשונה על לוח התוצאות. מסירה של טרפטוני במרכז השדה נבלמה היטב על ידי ז'וזה אוגוסטו טורס, שהוציא התקפה מהירה. בסיום ההתקפה קיבל אאוזביו את הכדור כשהוא חופשי מול השער. הוא פרץ לרחבה ובעט לפינה הרחוקה של השוער ג'ורג'יו גצי, 1-0 לבנפיקה. עד לסיום המחצית ניסתה מילאן למצוא את השוויון, אך נתקלה בחוסר ריכוז מול השער וכן ביכולת מצוינת של השוער אלברטו דה קוסטה פריירה, ולא הצליחה למצוא את הרשת. עוד לפני תום המחצית יכלה גם בנפיקה להכפיל את יתרונה, אך גצי מנע ממנה את הכיבוש.

המחצית השנייה נפתחה ללא אירועים מיוחדים, למעט הזדמנות טובה לכיבוש של טורס שהחמיץ מול גצי. הקצב בפתיחת המחצית השנייה שיחק לטובתה של בנפיקה שנראתה קרובה לזכייה שלישית ברציפות. אלא שאז החל ריברה להשתלט על מרכז השדה, ולהפגין משחק יצירתי בקישור שהחזיר את מילאן למשחק. שיתוף הפעולה העיוור עם אלטפיני בא לידי ביטוי, ומילאן מצאה את השוויון בדקה ה-58. ריברה מסר כדור על סף הרחבה לאלטפיני, שהסתובב ובעט כדור חלש אך מדויק לפינת שערו של קוסטה פריירה, שוויון 1-1.

לאחר השוויון החלה מילאן לחפש את השער השני, והייתה קרובה להשיג מהפך מהיר לאחר התקפה יפה שהסתיימה בעצירה של קוסטה פריירה במצב של אחד על אחד. מן העבר השני, הזדמנות טובה לבנפיקה לאחר אגרוף כדור לא מספיק טוב של גצי הסתיימה בבעיטה מעל השער ממצב קורץ. בדקה ה-69 הושלם המהפך. ריברה חטף כדור במרכז המגרש, שהגיע לרגליו של אלטפיני. שחקני בנפיקה טענו לנבדל, אך השופט אישר את המשך המהלך, ואלטפיני פרץ כשהוא לא מכוסה עד לרחבה של בנפיקה. הבעיטה הראשונה של אלטפיני נהדפה על ידי קוסטה פריירה, אך הוא הגיע הראשון לכדור החוזר ובעט אותו פנימה, 2-1 למילאן. צמד השערים של אלטפיני העלה את מאזנו ל-14 שערים בטורניר, שיא שערים חדש.

עד לסיום לא הצליחה בנפיקה לאיים משמעותית על השער של מילאן, שבעצמה הייתה קרובה לשער שלישי בהתקפות מתפרצות מסוכנות. התוצאה נשמרה עד לסיום, 2-1 למילאן, אלופת אירופה לראשונה בתולדותיה.


22 במאי 1963 איטליהאיטליה מילאן 2–1 פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון אצטדיון ומבלי, לונדון, אנגליה
צופים: 41,715
שיפוט: אנגליהאנגליה ארתור הולנד
ז'וזה אלטפיני הובקעו שערים בדקות ה- 58', 69' 58', 69' (סיקור) אאוזביו הובקע שער בדקה ה- 19' 19'

הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן
בנפיקה ליסבון
מילאן:
שוער 1 איטליהאיטליה ג'ורג'יו גצי
מגן ימני 2 איטליהאיטליה מריו דויד
בלם 5 איטליהאיטליה צ'זארה מלדיני (קפטן)
מגן שמאלי 3 איטליהאיטליה מריו טרבי
קשר אחורי 4 פרופרו ויקטור בניטס
קשר אחורי 6 איטליהאיטליה ג'ובאני טרפטוני
קשר התקפי 8 ברזילברזיל דינו סאני
קשר התקפי 10 איטליהאיטליה ג'אני ריברה
קיצוני ימני 7 ברזילברזיל ג'ינו פיבאטלי
חלוץ 9 איטליהאיטליהברזילברזיל ז'וזה אלטפיני הובקעו שערים בדקות ה- 76', 43' 76', 43'
קיצוני שמאלי 11 איטליהאיטליה ברונו מורה
מאמן:
איטליהאיטליה נראו רוקו
בנפיקה ליסבון:
שוער 1 פורטוגלפורטוגל אלברטו דה קוסטה פריירה
מגן ימני 2 פורטוגלפורטוגל דומיסיאנו קאוום
בלם 3 פורטוגלפורטוגל ראול משאדו
מגן שמאלי 4 פורטוגלפורטוגל פרננדו קרוס
קשר אחורי 5 פורטוגלפורטוגל הומברטו פרננדס
קשר אחורי 6 פורטוגלפורטוגל מריו קולונה (קפטן)
קשר התקפי 8 פורטוגלפורטוגל ז'ואקים סנטנה
קשר התקפי 10 פורטוגלפורטוגל אאוזביו הובקע שער בדקה ה- 19' 19'
קיצוני ימני 7 פורטוגלפורטוגל ז'וזה אוגוסטו דה אלמיידה
חלוץ 9 פורטוגלפורטוגל ז'וזה אוגוסטו טורס
קיצוני שמאלי 11 פורטוגלפורטוגל אנטוניו סימואש
מאמן:
צ'ילהצ'ילה פרננדו ריירה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]