גמר גביע אירופה לאלופות 1967

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמר גביע אירופה לאלופות 1967
אירוע עונת 1966/1967 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל
תאריך 25 במאי 1967
מיקום אסטאדיו נסיונאל, ליסבון, פורטוגל
שיפוט קורט צ'נשר (גרמניה המערבית)
צופים 45,000
1966
1968
uefa.com

גמר גביע אירופה לאלופות 1967 התקיים באסטאדיו נסיונאל בליסבון, פורטוגל ב-25 במאי 1967, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1966/1967 היא סלטיק הסקוטית, שניצחה במשחק את אינטר מילאנו האיטלקית בתוצאה 2–1. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-12 של גביע אירופה לאלופות.

הזכייה של סלטיק הייתה הזכייה הראשונה אי פעם של קבוצה בריטית בתואר, והופעה בריטית ראשונה במעמד הגמר. מנגד, אינטר הגיעה לגמר בפעם השלישית בתולדותיה, בתוך חמש עונות בלבד. היא זכתה בתואר בשתי הופעותיה הקודמות בגמר, ב-1963 וב-1964. הייתה זו הופעה איטלקית שישית בגמר המפעל, וקדמו לה שלוש זכיות (מילאן ופעמיים אינטר) ושני הפסדים (פיורנטינה ומילאן).

שתי הקבוצות העפילו לגמר בזכות זכייתן באליפות המקומית עונה קודם לכן. סלטיק זכתה בליגת העל הסקוטית לעונת 1965/1966 בפער שתי נקודות מיריבתה העירונית גלאזגו ריינג'רס, ואינטר סיימה בפסגת הסרייה א' בפער ארבע מבולוניה.

משחק הגמר נערך בליסבון, ועקב כך הוענק לקבוצה הזוכה של סלטיק הכינוי "אריות ליסבון". הגמר החל דווקא ביתרון מוקדם של אינטר מפנדל של סנדרו מאצולה לאחר שבע דקות, אך טומי גמל השווה בבעיטה ממרחק בדקה ה-63. סטיבי צ'אלמרס השלים את המהפך שש דקות בלבד לסיום, והעניק לסלטיק את תואר אלופת אירופה.

הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלטיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלטיק פתחה את מסעה לתואר במפגש מול פ.צ. ציריך השווייצרית. במשחק הראשון ניצחה סלטיק בבית בתוצאה 2-0, משני שערים שנכבשו במחצית השנייה. בגומלין, השלימה סלטיק ניצחון מרשים נוסף, 3-0 עם צמד של טומי גמל, כדי להשלים 5-0 בסיכום ולהעפיל לשמינית הגמר.

בשלב שמינית הגמר פגשה סלטיק את נאנט הצרפתית. במשחק הראשון בחוץ נקלעה סלטיק לפיגור מוקדם, אך השוותה עוד לפני תום המחצית, ובחצי השני השלימה את המהפך וניצחה 3-1. בגומלין הביתי שחזרה סלטיק את התוצאה, 3-1 נוסף ו-6-2 בסיכום שני המפגשים.

לאחר שניצחה את כל ארבעת משחקיה בשלבים המוקדמים, פגשה סלטיק את וויבודינה נובי סאד, נציגת יוגוסלביה, בשלב רבע הגמר. וויבודינה, שהדיחה בהארכה את אתלטיקו מדריד בסיבוב הראשון, המשיכה להפגין יכולת מרשימה וגברה 1-0 בבית על סלטיק במשחק הראשון. במשחק הגומלין הביתי נותר הפיגור על כנו במשך דקות רבות, עד שסטיבי צ'אלמרס קבע 1-0 לסלטיק בדקה ה-58, והשווה את הסדרה. בדקה האחרונה של ההתמודדות, כשנראה היה כי הקבוצות ייפגשו שוב למשחק פלייאוף במגרש נייטרלי, כבש קפטן סלטיק בילי מקניל את השער שקבע 2-0 לסלטיק, שהמשיכה באופן דרמטי לחצי הגמר.

בשלב חצי הגמר פגשה סלטיק את דוקלה פראג הצ'כוסלובקית. במשחק הראשון בבית קבע ג'ימי ג'ונסטון 1-0 לסלטיק, אך האורחת השוותה דקה לסיום המחצית. במחצית השנייה השלימה סלטיק ניצחון מרשים עם צמד של וילי וולאס, שקבע 3-1 בסיום. משחק הגומלין הסתיים ללא שערים, וסלטיק העפילה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע אירופה לאלופות.

אינטר מילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטר פתחה את משחקיה בסיבוב הראשון בהגרלה קשה יחסית, במיוחד לסיבוב הראשון, ופגשה את טורפדו מוסקבה נציגת ברית המועצות. במשחק הראשון בבית ניצחה אינטר על חודו של שער, בזכות שער עצמי של ואלרי וורונין בתוך המחצית השנייה. משחק הגומלין במוסקבה הסתיים ללא שערים, ושלח את אינטר לשמינית הגמר.

שמינית הגמר הפגישה בין אינטר לבין ואשאש, אלופת הונגריה. במשחק הראשון בסן סירו נטלה אינטר את היתרון בדקה ה-59, אך שמונה דקות לסיום הצליחה ואשאש להשוות. עם זאת, השוויון החזיק מעמד שלוש דקות בלבד, עד שמריו קורסו קבע 2-1 בדקה ה-85. במשחק הגומלין השלימה אינטר ניצחון כפול, לאחר שגברה 2-0 על ואשאש מצמד של סנדרו מאצולה. עם 4-1 בסיכום, עלתה אינטר לרבע הגמר.

בשלב רבע הגמר פגשה אינטר את האלופה המכהנת, ריאל מדריד הספרדית. במשחק הראשון בסן סירו קבע רנאטו קאפליני את תוצאת המשחק בדקה ה-54, 1-0 לאינטר. עם יתרון מינימלי הגיעה אינטר לאצטדיון סנטיאגו ברנבאו, וכבר בדקה ה-24 כבש קאפליני פעם נוספת לרשתה של ריאל והעלה את קבוצתו ליתרון. שער עצמי של איגנסיו סוקו במהלך המחצית השנייה קבע את תוצאת המשחק, 2-0 לאינטר ו-3-0 בסיכום שני המפגשים, ניצחון מהדהד שהדיח את אלופת אירופה.

הניצחון המרשים על ריאל העניק לאינטר את הכרטיס לחצי הגמר, שם פגשה את צסק"א סופיה הבולגרית (אז תחת השם "צסק"א הדגל האדום"). במשחק הראשון בסן סירו כבש ג'אצ'ינטו פאקטי בדקות הסיום של המחצית והעלה אינטר ליתרון. בדקה ה-65 הצליחה צסק"א לכבוש את השוויון, והעבירה את ההכרעה לסופיה. במשחק הגומלין, שוב היה זה פאקטי שהעלה את אינטר ליתרון, בדקה ה-62. על אף היותה קבוצת הגנה מצוינת, לא הצליחה אינטר לשמור על שערה עד לסיום וספגה את השוויון רבע שעה אחר כך. עם שוויון מוחלט בין שתי הקבוצות בסיום, הלכו אינטר וצסק"א למשחק הכרעה בבולוניה שבוע אחר כך. במשחק הפלייאוף עלתה אינטר ליתרון משער של קאפליני לאחר 12 דקות, ושמרה עליו עד לסיום - 1-0 במשחק הפלייאוף העניק לאינטר את הכרטיס לגמר השלישי בתולדותיה בתוך ארבע עונות בלבד.

סקוטלנדסקוטלנד סלטיק סיבוב איטליהאיטליה אינטר מילאנו
יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני פלייאוף
שווייץשווייץ פ.צ. ציריך 5 – 0 2 - 0 (בית) 3 - 0 (חוץ) סיבוב ראשון ברית המועצותברית המועצות טורפדו מוסקבה 1 – 0 1 - 0 (בית) 0 - 0 (חוץ)
צרפתצרפת נאנט 6 – 2 3 - 1 (חוץ) 3 - 1 (בית) שמינית הגמר הונגריההונגריה ואשאש 4 – 1 2 - 1 (בית) 2 - 0 (חוץ)
הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה וויבודינה נובי סאד 2 – 1 0 - 1 (חוץ) 2 - 0 (בית) רבע הגמר ספרדספרד ריאל מדריד 3 – 0 1 - 0 (בית) 2 - 0 (חוץ)
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה דוקלה פראג 3 – 1 3 - 1 (בית) 0 - 0 (חוץ) חצי הגמר בולגריהבולגריה צסק"א הדגל האדום 2 - 2 1 - 1 (חוץ) 1 - 1 (בית) 1 - 0

סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלטיק של המאמן ג'וק סטיין הגיעה למשחק לאחר שכבר זכתה בארבעה תארים מקומיים באותה העונה. היא הבטיחה את הזכייה באליפות סקוטלנד, וזכתה גם בגביע, גביע הליגה וגביע גלאזגו. עם זאת, מי שהגיעה כפייבוריטית למשחק הגמר היא אינטר של המאמן הארגנטינאי הלניו הררה, שכבר הוביל אותה לשתי זכיות רצופות בתואר שנתיים קודם לכן. הניסיון והעוצמה של המועדון האיטלקי הפך אותה למועמדת בכירה להשלים טריפטה, זכייה שלישית בתואר.

המשחק הפגיש בין שני סגנונות כדורגל שונים בתכלית. סלטיק התעקשה על משחק התקפי עם כלים רבים בחלק הקדמי. סטיין הציב מערך של 4-2-4, עם ג'ימי ג'ונסטון ובובי לנוקס המהירים והטכניים באגפים שתפקידם להזין את שחקני האמצע, וילי וולאס וסטיבי צ'אלמרס. מי שחסר לקבוצה במשחק היה ג'ו מקברייד, שכבר בחודש דצמבר חצי שנה קודם לכן נפצע בברכו ולא התאושש בזמן. יכולתו של מקברייד הייתה גבוהה כל כך באותה העונה, שעל אף שהחמיץ חצי עונה הוא סיים כמלך השערים של הליגה המקומית, עם 35 כיבושים ב-26 הופעות בלבד.

מול הסגנון ההתקפי של סלטיק, ניצבה אינטר ושיטת הקטנאצ'ו. סגנון המשחק ההגנתי באופן מובהק, עם חמישה שחקנים בקו האחורי, היה יעיל והעניק לאינטר תארים רבים, גם אם לא היה שובה עין. אינטר נהגה להתגונן עם מספר רב של שחקנים, במיוחד כשצעדה ביתרון, ולתסכל שוב ושוב את התקפת היריבות. לראיה, עד למעמד הגמר כבשה אינטר 11 שערים בלבד בתשעה משחקים (סלטיק כבשה 16 שערים בשמונה משחקים בלבד), אך ספגה שלושה בלבד לכל אורך הטורניר. הבדלי הסגנונות הטו את דעת הקהל האובייקטיבי לטובתה של סלטיק, ורבים רצו לחזות בניצחון היופי על השיטה ההגנתית המתסכלת של שחקניו של הררה. אינטר חסרה במשחק שני שחקני מפתח בגלל פציעות, ז'איר דה קוסטה ולואיס סוארס מירמונטס, אך גם בלעדיהם הייתה פייבוריטית ברורה להניף את הגביע בסוף הערב.

תקציר המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטר פתחה את המשחק כשהיא מסוכנת יותר מיריבתה, והתקרבה לכיבוש כבר בהתקפה המסוכנת הראשונה במשחק. רנאטו קאפליני הגביה כדור לרחבה וסנדרו מאצולה נגח היטב למסגרת, אך הכדור נעצר בברכיו של רוני סימפסון, שוערה של סלטיק. רגעים ספורים אחר כך זכתה אינטר בפנדל. קאפליני הוכשל ברחבה על ידי המגן הימני של סלטיק ג'ים קרייג, ומאצולה כבש בקלות וקבע 1-0 לאינטר כבר לאחר שבע דקות.

השער המוקדם קירב את אינטר משמעותית לעבר הזכייה. במצב כזה, היא יכולה הייתה להתרכז במשחק ההגנה היעיל והחזק שלה, לתסכל את התקפת סלטיק ולצאת להתקפות מעבר והתקפות מתפרצות מהירות. עם זאת, מול סגנון המשחק ההתקפי של סלטיק וללא סוארס היצירתי שהיה אמון על הוצאת התקפות המעבר והיה חסר מאוד במערך של אינטר, השער שירת דווקא את שחקניו של סטיין. הקבוצה ההתקפית ממילא של סטיין השתמשה כעת בכל הכלים ההתקפיים שעמדו לרשותה, והכריחה את אינטר לסגת עד לקו הרחבה שלה. אינטר מיעטה מאוד להוציא התקפות, וסלטיק שלטה ללא עוררין בנעשה במגרש. שיטת המשחק של אינטר שהשאירה שחקן אחד בלבד בחלק הקדמי ותשעה שחקנים מאחורי הכדור, אפשרה לשני קשרי המרכז ללחוץ קדימה, ולשני המגנים לעלות שוב ושוב לחלק ההתקפי.

על אף השליטה המוחלטת, סגנון המשחק של אינטר הגביל את סלטיק שהתקשתה לפרוץ את המערך והסתמכה בעיקר על בעיטות ממרחק. כאשר הצליחה להגיע למסגרת, נתקלה ביום מצוין של השוער ג'וליאנו סארטי, שמנע שוב ושוב מהכדור לחדור לשערה של אינטר. סלטיק הגיעה למספר הזדמנויות מצוינות, בהן הבעיטה של ברטי אאולד שנעצרה במשקוף, נגיחה של ג'ונסטון שנהדפה על ידי סארטי בקצות האצבעות ובעיטה חופשית חזקה של טומי גמל ששוב מצאה את סארטי מוכן. ההזדמנות הטובה מכולן הייתה של גמל, שהקשית כדור מרהיב מעל לראשו של סארטי, אך החמיץ במעט את המסגרת ונעצר במשקוף. ההגנה החזקה של אינטר והיכולת המצוינת של סארטי השאירו את התוצאה על כנה בתום המחצית הראשונה, 1-0 לאינטר.

בדקה ה-63 מצאה סלטיק את השוויון. המהלך החל עם קרייג, המגן שגרם לפנדל לזכותה של אינטר, שפרץ לתוך הרחבה והסית קרייג את הכדור במסירה לקו 16 המטרים. לשם הגיע טומי גמל, שבבעיטה חזקה ברגל ימין מצא את הפינה השמאלית של השער, וקבע 1-1.

שער השוויון הכריח את אינטר, שאיבדה את יתרונה, להמר יותר על החלק ההתקפי, אך המומנטום נח באותן דקות אצל סלטיק, שהמשיכה לתקוף את השער ביתר שאת. בדקות הסיום נדמה היה כי סלטיק לא תצליח לשבור את ההגנה החזקה של האיטלקים, אך בדקה ה-84 השלימה סלטיק את המהפך. טומי גמל חדר לרחבה מצד שמאל, ומסר לאחור לכיוונו של בובי מרדוק. הקשר המרכזי בעט בעוצמה לעבר השער, סטיבי צ'אלמרס הסית בנגיעה קלה את הכדור והכניע את סארטי, 2-1 לסלטיק.

סלטיק שמרה על התוצאה עד לסיום. עם 42 ניסיונות הבקעה לעומת חמש בלבד של אינטר, ועם שליטה מוחלטת בנעשה במגרש, הפכה לבריטית הראשונה אי פעם שמניפה את גביע אירופה לאלופות, ואלופה הראשונה שאינה ספרדית, פורטוגלית או איטלקית.

לאחר המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שריקת הסיום פרץ הקהל של סלטיק למגרש, הניף את השחקנים ואף לקח מחלקם את חולצות המשחק. הענקת הגביע על ידי נשיא פורטוגל התעכבה בכעשר דקות, ולבסוף התבצעה בפודיום שהוקם ביציע. הניצחון של סלטיק הוגדר כניצחון הכדורגל ההתקפי והיפה וכסוף עידן הקטנאצ'ו. גם מאמן אינטר, הלניו הררה, הודה כי הניצחון הגיע לסלטיק וכי זהו ניצחון לכדורגל.

קבוצת סלטיק מחזיקת הגביע לזכתה לכינוי "אריות ליסבון" בעקבות ההופעה בגמר. המאמן ג'וק סטיין זכה לשבחים רבים ולמחוות רבות על זכייתה של סלטיק. בין היתר, נקרא על שמו יציע באצטדיון סלטיק פארק לאחר המשחק, והוא זכה לתואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית. מאמנה של ליברפול ביל שאנקלי הרעיף שבחים על סטיין, ואף כינה אותו "אלמותי" בעקבות הזכייה, ולימים הגדיר אותו אלכס פרגוסון כגדול מאמני הכדורגל הסקוטים בכל הזמנים. סלטיק של 1967, אשר כל שחקניה נולדו ברדיוס של כחמישים קילומטרים מגלאזגו, נחשבת עד היום לטובה בהיסטוריה של המועדון.


25 במאי 1967 סקוטלנדסקוטלנד סלטיק 2 - 1 איטליהאיטליה אינטר מילאנו אסטאדיו נסיונאל, ליסבון, פורטוגל
צופים: 45,000
שיפוט: גרמניה המערביתגרמניה המערבית קורט צ'נשר
טומי גמל הובקע שער בדקה ה- 63' 63'
סטיבי צ'אלמרס הובקע שער בדקה ה- 84' 84'
(סיקור) סנדרו מאצולה הובקע שער בדקה ה- 7' 7' (פ)

הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלטיק
אינטר מילאנו
סלטיק:
שוער 1 סקוטלנדסקוטלנד רוני סימפסון
מגן ימני 2 סקוטלנדסקוטלנד ג'ים קרייג
בלם 5 סקוטלנדסקוטלנד בילי מקניל (קפטן)
בלם 6 סקוטלנדסקוטלנד ג'ון קלארק
מגן שמאלי 3 סקוטלנדסקוטלנד טומי גמל הובקע שער בדקה ה- 63' 63'
קשר מרכזי 4 סקוטלנדסקוטלנד בובי מרדוק
קשר מרכזי 10 סקוטלנדסקוטלנד ברטי אאולד
קיצוני ימני 7 סקוטלנדסקוטלנד ג'ימי ג'ונסטון
חלוץ מרכזי 9 סקוטלנדסקוטלנד סטיבי צ'אלמרס הובקע שער בדקה ה- 84' 84'
חלוץ מרכזי 8 סקוטלנדסקוטלנד וילי וולאס
קיצוני שמאלי 11 סקוטלנדסקוטלנד בובי לנוקס
מאמן:
סקוטלנדסקוטלנד ג'וק סטיין
אינטר מילאנו:
שוער 1 איטליהאיטליה ג'וליאנו סארטי
בלם אחורי '6 איטליהאיטליה ארמנדו פיקי (קפטן)
מגן ימני 2 איטליהאיטליה טרצ'יזיו בורניץ'
בלם 5 איטליהאיטליה אריסטיד גוארנרי
מגן שמאלי 3 איטליהאיטליה ג'אצ'ינטו פאקטי
קשר אחורי 4 איטליהאיטליה ג'אנפרנקו בדין
קשר מרכזי 8 איטליהאיטליה סנדרו מאצולה הובקע שער בדקה ה- 7' 7'
קשר מרכזי 10 איטליהאיטליה מאורו ביצ'יקלי
קיצוני ימני 7 איטליהאיטליה אנג'לו דומנגיני
חלוץ 9 איטליהאיטליה רנאטו קאפליני
קיצוני שמאלי 11 איטליהאיטליה מריו קורסו
מאמן:
ארגנטינהארגנטינה הלניו הררה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]