גמר ליגת האלופות 1999
| גמר ליגת האלופות 1999 |
|---|
 |
| אלופה |
| מנצ'סטר יונייטד |
| סגנית |
| באיירן מינכן |
| תוצאה |
| 2 - 1 |
| תאריך |
| 26 במאי |
| אצטדיון |
| קאמפ נואו, ברצלונה, ספרד |
| השחקן המצטיין |
| מריו בסלר |
| דף אינטרנט |
| uefa.com |
גמר ליגת האלופות 1999 היה משחק כדורגל שנערך בקאמפ נואו שבברצלונה ב-26 במאי 1999, שתוצאתו קבעה את זוכת ליגת האלופות 1998/99. המשחק נערך בין הקבוצה האנגלית מנצ'סטר יונייטד והקבוצה הגרמנית באיירן מינכן. משחק הגמר זכור בשל שני השערים שמנצ'סטר יונייטד הבקיעה בדקות הסיום של המשחק ושעזרו לה לנצח 2-1 לאחר שהייתה בפיגור לאורך מרבית המשחק. ניצחון זה של יונייטד היווה את החלק האחרון בעונת הטרבל של המועדון, לאחר שכבר זכה באליפות הפרמייר ליג ובגביע ה-FA מוקדם יותר באותו חודש.[1] גם באיירן שיחקה במטרה להשלים טרבל, מאחר שכבר זכתה באליפות הבונדסליגה ובגביע הגרמני מספר שבועות לפני כן. שחקני מנצ'סטר יונייטד לבשו את המדים האדומים המסורתיים של המועדון, בעוד שחקני באיירן מינכן לבשו את המדים המיוחדים שלה לליגת האלופות, בצבעי אפור ובורדו. השופט פיירלואיג'י קולינה טען כי זה היה אחד המשחקים הבלתי נשכחים ששפט בקריירה שלו, בזכות שאגת הקהל בתום המשחק.[2]
תוכן עניינים |
[עריכה] סיכום המשחק
[עריכה] מחצית ראשונה
שש דקות מפתיחת המשחק, תיקל רוני ג'ונסן ברשלנות את חלוץ באיירן קרסטן ינקר קרוב לקצה הרחבה. השופט שרק לעבירה, ומריו בסלר בעט את הבעיטה החופשית נמוך, מסביב לחומת יונייטד, ובכך קבוצתו הובילה 1-0. בניגוד לאמונה הפופולרית, הכדור לא פגע באף שחקן, אלא תנועתו התעקמה באלגנטיות לצידו השמאלי של פיטר שמייכל. על אף פתיחה רעה זו, יונייטד החלה להשתלט על הכדור, אך כשלה ליצור מצבים למרות מאמציו הרבים של דיוויד בקהאם. נראה כי יונייטד זקוקה לקשרים פול סקולס ורוי קין, אשר הושעו למשחק הגמר. ההגנה הגרמנית הייתה חזקה ומאורגנת היטב. ניסיון בעיטה של אנדי קול מטווח קרוב נבלמה על ידי שלושה שחקני הגנה. כאשר באיירן נראתה מסוכנת יותר מיריבתה, בעזרת מתפרצותיה, ינקר בחן מספר פעמים את רביעיית ההגנה של יונייטד עם ריצות מתוחכמות, שחלקן נשרקו לנבדל. קול הגיע להזדמנות נוספת מתוך הרחבה של באיירן, אך השוער אוליבר קאן היה עירני והדף את הכדור באגרופו החוצה. בסלר הגיע להזדמנות נוספת בבעיטה חופשית, ומאוחר יותר אלכסנדר זיקלר בעט מקצה הרחבה קרוב לקורה. לקראת תום המחצית, הקיצוני ראיין גיגס הגיח מצד ימין ונגח כדור חלש מהרמה של קול. זו הייתה ההזדמנות הטובה ביותר שלהם לשער במחצית הראשונה.
[עריכה] מחצית שנייה
הקבוצה הגרמנית פתחה את המחצית השנייה היטב. ינקר סחט הצלה משמייכל כבר בדקה הראשונה לאחר ההפסקה. בסלר היה השחקן המסוכן ביותר של באיירן - הוא בעט בעוצמה ממרחק של כשלושים מטרים, ולאחר מכן הרים כדור למארכוס בבל, שהחמיץ את הכדור לחלוטין. ההתקפה הטובה ביותר של יונייטד במשחק הייתה בדקה ה-55. לאחר החזקה בכדור במשך כמה דקות, גיגס שלח כדור לרחבה אל עבר ג'ספר בלומקויסט, שהצליח לבעוט את הכדור מעל המשקוף בלבד. לאחר הזדמנות נוספת של בסלר, מאמן יונייטד אלכס פרגוסון הכניס את החלוץ טדי שרינגהאם במטרה להחזיר את השליטה במשחק. מאמן באיירן, אוטמאר היצפלד, הגיב בחילוף משלו - מהמט שול הוכנס, ותוך זמן קצר מסר לסטפן אפנברג, שבעט כדור חזק שהיה קרוב לפגיעה במסגרת. לאחר מכן, סקול כמעט והבקיע מהקשתה מעל השוער, אך הכדור פגע בקורה והגיע היישר לידיו של שמייכל. כאשר נראה כי המשחק אבוד לקבוצה האנגלית, פרגוסון הכניס את החלוץ אולה גונאר סולשיאר עשר דקות לפני תום המשחק. המחליף אילץ את קאן להציל את הכדור בזינוק בעזרת נגיחה; זו הייתה ההזדמנות הקרובה ביותר של יונייטד להבקיע במשך כל המשחק. דקה לאחר מכן, באיירן החמיצה הזדמנות להבטיח את הגביע כאשר בעיטת מספרת של ינקר פגעה במשקוף; שמייכל נותר חסר אונים פעם נוספת. בתוך חמש הדקות האחרונות, שני מחליפיה של יונייטד אילצו את קאן להציל בעיטות נוספות. ההזדמנות הראשונה הייתה של שרינגהאם, שבעט כדור מהאוויר, והשנייה של סולשיאר מנגיחה נוספת.
[עריכה] זמן הפציעות
יונייטד ניגשה לבעיטת קרן בזמן שהשופט הרביעי הציג במסכו על 3 דקות תוספת זמן. בניסיון נואש לשער שוויון, פיטר שמייכל נכנס לרחבה של באיירן. בקהאם הגביה את הכדור מעל ראשו של שמייכל, דווייט יורק גלגל את הכדור חזרה לאזור הצפוף, ולאחר שתו'רסטן פינק לא הצליח להרחיק את הכדור כראוי, הכדור הגיע לרגליו של ראיין גיגס בקצה הרחבה. הבעיטה שלו הייתה חלשה ולא מכוונת, אך היא הגיעה לרגליו של שרינגהאם. שרינגהאם בעט את הכדור ברגלו הימנית לתוך הרשת של באיירן. נראה כי שחקני יונייטד הצליחו להעביר את המשחק להארכה, לאחר שפיגרו במשך רוב המשחק.
לאחר לא יותר מ-30 שניות, יונייטד ניגשה לבעיטת קרן נוספת, אך הפעם שמייכל נשאר ברחבתו. בקהאם בעט בשנית את כדור הקרן, ששפשף את ראשו של שרינגהאם. סולשיאר דחק את רגלו, פגע בכדור שהועף לתוך הגג של הרשת של באיירן, ובכך יונייטד השיגה יתרון מדהים. סולשיאר חגג בגלישה על ברכיו, חיקוי של החגיגה של בסלר בתחילת המשחק. אחד הרגעים המפורסמים במשחק היה החגיגה של שמייכל שחגג בגלגלון בשמחה רבה.
המשחק חודש, אך שחקני באיירן רבים לא יכלו להמשיך והזדקקו לעזרתו של השופט פיירלואיג'י קולינה בשביל לצאת מהמגרש. השחקנים היו המומים על כך שהפסידו משחק שחשבו שניצחו מספר דקות לפני כן. מספר חזיזים הודלקו על ידי אוהדי מינכן לפני השוויון של יונייטד, ואף הוצמדו סרטים של באיירן מינכן לגביע עצמו כהכנה לטקס הגשתו למנצחת.[3] יונייטד זכתה בגביע האירופי השני שלה. סמואל קופור פרץ בדמעות בתום המשחק וכרע על ברכיו. קרסטן ינקר התמוטט מייסורים. מצלמות הטלוויזיה הראו את הבעת פניו של לותר מתאוס לאחר השער השני שיונייטד הבקיעה. מתאוס הוחלף ארבע דקות לפני סיום המשחק, והגביע האירופי היה התואר היחיד בו לא זכה בקריירה שלו.
כאשר הגביע הוענק למנצ'סטר יונייטד, קפטן הקבוצה, פיטר שמייכל, ששיחק את משחקו האחרון במועדון, והמאמן אלכס פרגוסון, הניפו את הגביע יחדיו.
[עריכה] פרטי המשחק
| 26 במאי 1999 20:45 |
1-2 |
קאמפ נואו, 90,000 צופים | ||
שרינגהאם  '90+1 סולשיאר '90+3 |
בסלר '6 |
שופט: פיירלואיג'י קולינה |
     מנצ'סטר יונייטד
|
      באיירן מינכן
|
|
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Solskjaer takes Treble chance
- ^ Referee Profile
- ^ Bayern Munich hope to forget the pain in Spain. Indian Express Newspapers.
- ^ 4.0 4.1 Italian referee Collina for European Cup Final
