גמר גביע אירופה לאלופות 1989

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמר גביע אירופה לאלופות 1989
אירוע עונת 1988/1989 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל
תאריך 24 במאי 1989
מיקום קאמפ נואו, ברצלונה, ספרד
שיפוט קרל-היינץ טריטשלר (גרמניה המערבית)
צופים 98,000
1988
1990
uefa.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גביע ליגת אירופה 1989
גביע ליגת אירופה 1989

גמר גביע אירופה לאלופות 1989 התקיים בקאמפ נואו בברצלונה, ספרד ב-24 במאי 1989, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1988/1989 היא מילאן האיטלקית, שניצחה במשחק את סטיאווה בוקרשט הרומנית בתוצאה 4-0. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-34 של גביע אירופה לאלופות.

עבור מילאן הייתה זו ההופעה הרביעית בגמר גביע אירופה, והראשונה מזה עשרים שנים בדיוק. היא זכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה, והשוותה את פער השערים הגבוה ביותר למשחק גמר, אותו השיגו בעבר ריאל מדריד (7-3 מול איינטרכט פרנקפורט ב-1960) ובאיירן מינכן (4-0 על אתלטיקו מדריד ב-1974). סטיאווה בוקרשט חזרה בפעם השנייה בתולדותיה לגמר גביע אירופה, שלוש שנים לאחר שהפתיעה את ברצלונה וזכתה על חשבונה בתואר. גם הגמר הקודם בו השתתפה שוחק בספרד, באצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן בסביליה.

שתי הקבוצות העפילו לטורניר בעקבות זכייתן באליפות בעונת 1987/1988. מילאן זכתה באליפות איטליה בפער שלוש נקודות מנאפולי, בעוד סטיאווה זכתה באליפות רומניה בעונה ללא הפסד ליגה, עם 30 ניצחונות ב-34 משחקים, ובפער נקודה אחת מיריבתה העירונית, דינמו בוקרשט.

במשחק עצמו גברה שלטה מילאן ללא עוררין, והביסה את יריבתה הרומנית. רוד חוליט ההולנדי כבש ראשון, לפני שבן ארצו מרקו ואן באסטן הכפיל את התוצאה. עוד לפני המחצית השלים חוליט צמד, ושתי דקות בתוך המחצית השנייה קבע ואן באסטן, שהשלים צמד משלו, את תוצאת המשחק - 4-0 למילאן.

הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן פגשה בסיבוב הראשון את לבסקי סופיה הבולגרית, ששיחקה אז תחת השם "ויטושה". מילאן השיגה ניצחון 2-0 בסופיה, לפני שהביסה בגומלין את ויטושה 5-2, עם ארבעה שערים של מרקו ואן באסטן. עם 7-2 בסיכום שני המשחקים, מילאן התקדמה לשלב הבא.

בשמינית הגמר פגשה מילאן יריבה עיקשת בדמותה של הכוכב האדום בלגרד. במשחק הראשון בסן סירו הפתיע דראגן סטויקוביץ' את הקהל הביתי בדקה ה-47 והעלה את קבוצתו ליתרון, אך כעבור דקה בלבד איזן פייטרו פאולו וירדיס את התוצאה וקבע את תוצאת המשחק, שוויון 1-1. מפגש הגומלין במפגש הגומלין בבלגרד התקרבה מילאן להדחה מפתיעה, כשדיאן סביצ'ביץ' העלה את קבוצתו ליתרון בדקה ה-50, ופייטרו פאולו וירדיס הורחק בכרטיס אדום. בדקה ה-65, בעקבות ערפל כבד ותנאי ראות גרועים, הוחלט להפסיק את המשחק. הוחלט על קיום משחק חוזר מחדש יום אחר כך, עם אותם הרכבים פותחים למעט שני שחקני מילאן שנענשו במשחק המבוטל - קרלו אנצ'לוטי, שספג כרטיס צהוב שני בטורניר, ופייטרו פאולו וירדיס שהורחק באותו משחק. ואן באסטן העלה את מילאן ליתרון במשחק החוזר בדקה ה-34, אך ארבע דקות אחר כך השווה סטויקוביץ' את התוצאה. השוויון נשמר עד לסיום ההארכה, וההכרעה עברה לדו-קרב בעיטות עונשין. מילאן צלחה את הדו-קרב עם 4-2 לאחר ארבע בעיטות, והעפילה בקושי רב לרבע הגמר.

בשלב רבע הגמר פגשה מילאן את נציגת גרמניה, ורדר ברמן. המשחק הראשון בברמן הסתיים בשוויון 0-0, וההכרעה עברה לגומלין בסן סירו. בדקה ה-32 של משחק הגומלין כבש ואן באסטן בפנדל את השער היחיד במפגש הכפול, ששלח את מילאן לחצי הגמר.

בחצי הגמר המתינה למילאן יריבה חזקה בדמותה של ריאל מדריד הספרדית. ריאל, שהדיחה בשלב הקודם את האלופה המכהנת פ.ס.וו. איינדהובן, עלתה ליתרון במשחק הראשון באצטדיון סנטיאגו ברנבאו משער של הוגו סאנצ'ס בדקה ה-42. בדקה ה-77 כבש ואן באסטן את השער שקבע את תוצאת המשחק, 1-1 בסיום. בשלב הגומלין הציגה מילאן את אחת מתצוגות התכלית המרשימות ביותר בטורניר, כשהביסה את ריאל 5-0. אנצ'לוטי, פרנק רייקארד ורוד חוליט קבעו את תוצאת המחצית 3-0, ואן באסטן ורוברטו דונאדוני הוסיפו במחצית השנייה, ומילאן הבטיחה את מקומה בגמר הטורניר.

סטיאווה בוקרשט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיאווה בוקרשט החלה את הטורניר במפגש קשה מול ספרטה פראג, נציגת צ'כוסלובקיה. במפגש הראשון בפראג הראתה סטיאווה עוצמה רבה, כשהפכה פיגור 1-0 לניצחון מרשים 5-1, עם צמדים של שניים מטובי הכדורגלנים ברומניה באותן שנים, מריוס לקאטוש וגאורגה חאג'י. השניים כבשו גם בגומלין בבוקרשט שהסתיים בשוויון 2-2 ושלח את סטיאווה לשלב הבא.

בשמינית הגמר פגשה סטיאווה את ספרטק מוסקבה מברית המועצות. המשחק הראשון הביתי הסתיים עם ניצחון 3-0 לסטיאווה מצמד של חאג'י ושער של איליה דומיטרסקו. היא השלימה ניצחון כפול עם ניצחון חוץ קשה, 2-1 במוסקבה.

בשלב רבע הגמר פגשה סטיאווה את גטבורג השוודית. במשחק הראשון בגטבורג רשמה סטיאווה את הפסדה הראשון בטורניר, 1-0 משער של קלאס אינגסון. בגומלין בבוקרשט מחקה סטיאווה במהרה את הפיגור מהמשחק הראשון, וכבר במחצית הובילה 3-0. המשחק עצמו הסתיים בניצחון 5-1 לרומנים, שנהנו משלושער של לקאטוש ועלו בזכות ניצחון 5-2 בסיכום שני המשחקים.

בשלב חצי הגמר פגשה סטיאווה את גלאטסראיי הטורקית. במפגש הראשון בבית המשיכה סטיאווה את יכולתה מהסיבוב הקודם, והביסה 4-0 את הטורקים. שוויון 1-1 בגומלין הספיק לסטיאווה כדי להבטיח מקום בגמר השני בתולדות המועדון.

איטליהאיטליה מילאן סיבוב רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) סטיאווה בוקרשט
יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני
בולגריה (1971–1990)בולגריה (1971–1990) ויטושה 7 – 2 2 - 0 (חוץ) 5 - 2 (בית) סיבוב ראשון צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה ספרטה פראג 7 – 3 5 - 1 (חוץ) 2 - 2 (בית)
הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה הכוכב האדום בלגרד 2 – 2 (4 - 2פ) 1 - 1 (בית) 1 - 1ה (חוץ) שמינית הגמר ברית המועצותברית המועצות ספרטק מוסקבה 5 – 1 3 - 0 (בית) 2 - 1 (חוץ)
גרמניה המערביתגרמניה המערבית ורדר ברמן 1 – 0 0 - 0 (חוץ) 1 - 0 (בית) רבע גמר שוודיהשוודיה גטבורג 5 – 2 0 - 1 (חוץ) 5 - 1 (בית)
ספרדספרד ריאל מדריד 6 – 1 1 - 1 (חוץ) 5 - 0 (בית) חצי הגמר טורקיהטורקיה גלאטסראיי 5 – 1 4 - 0 (בית) 1 - 1 (חוץ)

סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת המאמן אריגו סאקי, זכתה מילאן של אותן שנים לכינוי "גראנדה מילאן" (מילאן הגדולה), והיא זכורה כאחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה. לשלד השחקנים האיטלקי והאיכותי של הקבוצה, הצטרפו שלושת ההולנדים - פרנק רייקארד, רוד חוליט ומרקו ואן באסטן. מילאן הגיעה למשחק כפייבוריטית ברורה לניצחון, ונעזרה בכ-80,000 אוהדים שהגיעו לעודד את הקבוצה. ואן באסטן הגיע כמלך השערים של הטורניר באותה עונה, כשכבש שמונה שערים בשמונה משחקים עד לגמר. חוליט, שעבר ניתוח בסחוס לאחר חצי הגמר מול ריאל מדריד, עמד לרשות המאמן על אף הספקות בנוגע לכשירותו.

מנגד ניצבה סטיאווה בוקרשט, שהגיעה בנחיתות הן מבחינת היכולת והן מבחינת כמות הקהל, באופן דומה מאוד למה שהתרחש במשחק הגמר ב-1986. באותו משחק גברה סטיאווה בדו-קרב בעיטות עונשין על ברצלונה, שהגיעה כפייבוריטית מוחלטת למשחק שנערך בשטח מדינתה. המאמן אנגל יורדנסקו, שבאותו הגמר עדיין היה שחקן פעיל ועלה מהספסל, הוביל סגל שהורכב מרומנים בלבד עד לשלב הגמר. סטיאווה נאלצה להסתדר ללא איליה דומיטרסקו המושעה, אך גם בלעדיו הציגה חלק התקפי משובח, שמטרתו היה לתפוס את מילאן לא מוכנה בהתקפות מתפרצות.

מילאן עלתה למשחק וכבר מהדקות הראשונות הוכיחה את עליונותה. מילאן תקפה את שערה של סטיאווה תוך הצטרפות בלתי פוסקת של רייקארד ממרכז הקישור ושל שחקני הכנף, מאורו טאסוטי ופאולו מלדיני. בדקה ה-15 הגיעה מילאן למצב משמעותי ראשון, לאחר שפרנקו בארזי הכניס כדור עומק לכיוונו של חוליט, שבעט שטוח לפינה הרחוקה והכניע את סילביו לונג, אך נעצר בקורת השער.

בדקה ה-18 הלחץ של מילאן הניב שער ראשון במשחק. בעיטה חזקה ממרחק של ואן באסטן נהדפה על ידי לונג למרכז הרחבה, ולאחר מאבק על הכדור החוזר התגלגל הכדור לעברו של חוליט. מול הרשת החשופה, גלגל חוליט את הכדור פנימה והעלה את מילאן ליתרון של 1-0. בדקה ה-27 הכפילה מילאן את היתרון, לאחר שטאסוטי עבר את המגן שלו באגף ימין והגביה לרחבה. ואן באסטן התרומם גבוה מכולם ונגח לפינה הרחוקה, 2-0 למילאן.

בדקה ה-39 כבשה מילאן את שערה השלישי באופן מרשים במיוחד. הגבהה של רוברטו דונאדוני מאגף שמאל מצאה את רוד חוליט 16 מטרים מהשער. חוליט עצר את הכדור שקפץ פעם אחת על הדשא, ובבעיטה חזקה מהאוויר הכניע את לונג. שער שני של חוליט במשחק, שקבע את תוצאת המחצית, 3-0 למילאן.

שתי דקות בלבד מפתיחת המחצית השנייה, כבשה מילאן את השער הרביעי במשחק. פרנק רייקארד הכניס כדור עומק לתוך הרחבה, ומרקו ואן באסטן הקדים את המגן שלו כדי לגלגל פנימה בנגיעה, להשלים צמד אישי ולקבוע את תוצאת המשחק, 4-0 למילאן.

עד לסיום, המשיכה מילאן ליצור מצבי הבקעה, אך לא הוסיפה עוד לכבוש. היא השיגה את התוצאה הטובה ביותר בגמר המפעל מזה 15 שנים, וקפטן הקבוצה פרנקו בארזי הניף את גביע האלופות השלישי בתולדות מילאן.


24 במאי 1989 איטליהאיטליה מילאן 4 - 0 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) סטיאווה בוקרשט קאמפ נואו, ברצלונה, ספרד
צופים: 98,000
שיפוט: גרמניה המערביתגרמניה המערבית קרל-היינץ טריטשלר
רוד חוליט הובקעו שערים בדקות ה- 39', 18' 39', 18'
מרקו ואן באסטן הובקעו שערים בדקות ה- 47', 27' 47', 27'
(סיקור)

הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן
סטיאווה בוקרשט
מילאן:
שוער 1 איטליהאיטליה ג'ובאני גאלי
מגן ימני 2 איטליהאיטליה מאורו טאסוטי
בלם 6 איטליהאיטליה פרנקו בארזי (קפטן) כרטיס צהוב בדקה ה-48 48'
בלם 5 איטליהאיטליה אלסנדרו קוסטקורטה הוחלף בדקה ה-75 75'
מגן שמאלי 3 איטליהאיטליה פאולו מלדיני
קשר ימני 4 איטליהאיטליה אנג'לו קולומבו
קשר מרכזי 8 הולנדהולנד פרנק רייקארד
קשר מרכזי 11 איטליהאיטליה קרלו אנצ'לוטי
קשר שמאלי 7 איטליהאיטליה רוברטו דונאדוני
חלוץ 9 הולנדהולנד מרקו ואן באסטן הובקעו שערים בדקות ה- 47', 27' 47', 27'
חלוץ 10 הולנדהולנד רוד חוליט הוחלף בדקה ה-59 59' הובקעו שערים בדקות ה- 39', 18' 39', 18'
מחליפים:
שוער 12 איטליהאיטליה דוידה פינאטו
מגן 13 איטליהאיטליה פיליפו גאלי נכנס כמחליף בדקה ה-75 75'
מגן 14 איטליהאיטליה רוברטו מוסי
קשר 15 איטליהאיטליה אלבריגו אבאני
חלוץ 16 איטליהאיטליה פייטרו פאולו וירדיס נכנס כמחליף בדקה ה-59 59'
מאמן:
איטליהאיטליה אריגו סאקי
סטיאווה בוקרשט:
שוער 1 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) סילביו לונג
מגן ימני 2 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) דן פטרסקו
בלם 3 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) ניקולאי אונגוריאנו
בלם 4 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) אדריאן בומבסקו
מגן שמאלי 6 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) שטפן יובאן
קשר ימני 5 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) טודורל סטויקה (קפטן)
קשר מרכזי 8 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) דניאל מינאה
קשר מרכזי 10 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) גאורגה חאג'י
קשר שמאלי 11 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) יוסיף רוטריו הוחלף בדקה ה-46 46'
חלוץ 7 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) מריוס לקאטוש
חלוץ 9 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) ויקטור פיצורקה
מחליפים:
שוער 12 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) גאורגה ליליאק
מגן 13 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) פטר בונקיו
קשר 14 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) גאבי באלינט נכנס כמחליף בדקה ה-46 46'
קשר 15 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) לוסיאן באלאן
חלוץ 16 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) ולוסיאן נגראו
מאמן:
רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) אנגל יורדנסקו

עוזרי שופט:
גרמניה המערביתגרמניה המערבית ורנר פוקלר (קוון)
גרמניה המערביתגרמניה המערבית יוג'ין סטריגל (קוון)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]