דוד פריש
 | |||||
| דוד פריש במדי נבחרת ישראל | |||||
| לידה |
21 בנובמבר 1935 (בן 88) חיפה, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| עמדה | קלע | ||||
| גובה | 1.87 מטר | ||||
| מספר | 12 | ||||
| קבוצות כשחקן | |||||
|
1954- 1955 1956- 1966 1966- 1967 |
מכבי דרום תל אביב מכבי תל אביב מכבי גדרה | ||||
| הישגים כשחקן | |||||
| |||||
דוד פריש (נולד ב-21 בנובמבר 1935) הוא כדורסלן עבר ישראלי בגובה 1.87 מטר[1] ששיחק בעמדת הקלע במכבי תל אביב בשנות ה-50 וה-60 והיה קפטן הקבוצה. כן שיחק בנבחרת ישראל. פריש נחשב לשחקן ההגנה מצטיין[2][1]. לאחר פרישתו מילא פריש מגוון תפקידים בכירים באיגוד הכדורסל בישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד פריש נולד בחיפה. בהמשך עבר עם משפחתו לתל אביב עקב מאורעות המרד הערבי הגדול[1]. פריש למד בתיכון "גאולה" בתל אביב, ונחשב לשחקן מחניים מצטיין. מורו להתעמלות ומאמן מכבי תל אביב, יהושע רוזין, היה הראשון שזיהה את כישוריו הספורטיביים, והציע לו לנסות לשחק כדורסל. היות שפריש היה חניך התנועה המאוחדת, והיות שבתחילת שנות ה-50 הספורט בישראל התמיין כמעט אוטומטית על פי השיוך הפוליטי - החליט פריש להצטרף להפועל תל אביב. פריש הגיע למבחנים לקבוצה, אך כשל במבחני הקבלה, כאשר לא ידע לבצע צעד וחצי. כך בשנת 1950, צירף רוזין את פריש למכבי תל אביב[2]. כשהגיע פריש לקבוצה, אמר עליו מנהל הקבוצה, נח קליגר: "עוד אידיוט מגאולה הביא רוזין", לימים סיפר פריש שבעקבות משפט זה החליט להיות שחקן[3].
בתחילת שנות ה-50, טרם נוסדה הליגה הראשונה בכדורסל, הכדורסל בישראל התפזר על פני שתי ליגות: אחת של "מכבי" והשנייה של "הפועל". פריש שיחק במכבי תל אביב ובקבוצת מכבי דרום תל אביב, שהייתה קבוצה הבת של מכבי. בשנת 1953 הוקמה" ועדת הכדורסל", שהודיעה על פתיחת שתי ליגות מבחן. שני המרכזים (הפועל ומכבי) התבקשו לשלוח ארבע קבוצות לליגה הראשונה ושש לשנייה. מרכז מכבי שלח את מכבי תל אביב, מכבי חיפה, מכבי צפון תל אביב ומכבי דרום תל אביב. בעונה הראשונה 1953/1954 פריש הצעיר לא שותף במשחקי הליגה.
בעונה הבאה, עונת 1954/1955, שיחק פריש במדי מכבי צפון תל אביב, תחת המאמן יצחק אלדובי. הקבוצה הרשימה כשסיימה במקום השלישי, תוך כדי ניצחון על מכבי תל אביב, ופריש היה מלך הסלים שלה עם ממוצע של 15.8 נקודות למשחק[4]. בעונת 1955/1956 לא התקיימו משחקי ליגה עקב מלחמת סיני[5].
לקראת עונת 1956/1957 העלה רוזין מספר שחקנים מקבוצת מכבי דרום תל אביב אל מכבי תל אביב וביניהם את פריש. במהלך העונה הביסה מכבי תל אביב את הפועל תל אביב, השנייה בטבלה, בדרבי בתוצאה 88:44 - הניצחון הכתיר את מכבי כאלופה בפעם השלישית בתולדותיה, שני משחקים לסוף העונה, זהו היה התואר הראשון של פריש. מאזן הקבוצה בסוף העונה עמד על 15 ניצחונות ו-3 הפסדים[6]. פריש שיחק 9 משחקים וקלע 11 נקודות[7]. באותה עונה לא נערכו משחקי גביע המדינה.
בשנת 1957 לקח חלק במשחקי נבחרת צה"ל[8]. כן השתתף פריש במדי נבחרת ישראל במכביה החמישית[9].
בעונת 1957/1958, זכתה מכבי באליפות המדינה הרביעית לאחר שסיימה את הליגה במאזן 3–19, כמו הפועל תל אביב. מאחר שמכבי ניצחה את הדרבי הביתי ב-5 הפרש והפסידה את דרבי החוץ בנקודה אחת בלבד, זכתה מכבי באליפות[6]. פריש קלע בממוצע של 11.3 נקודות למשחק[7]. בנוסף, הייתה זו הזכייה הראשונה של מכבי ב-"דאבל", כאשר ניצחה בגמר גביע המדינה בכדורסל, את הפועל תל אביב 53:44, ופריש היה המצטיין של מכבי עם 18 נקודות. באותה עונה הקימה פיב"א את גביע אירופה לאלופות. מכבי תל אביב ייצגה את ישראל והודחה על ידי קבוצת הצבא הרומני צ.צ.א בוקרשט (הפ' 65–84 בבוקרשט והפסד 61–63 באצטדיון ר"ג)[6].
בעונת 1958/1959 זכתה מכבי באליפות המדינה לאחר ניצחון בדרבי על ה-2 בטבלה הפועל תל אביב 66:50 במשחק שנערך במגרש מכבי שלושה מחזורים לסיום, עם מאזן 2–20. באותה עונה קלע פריש בממוצע של 20.2 נקודות למשחק. בנוסף, מכבי ניצחה בגמר גביע המדינה בכדורסל את הפועל חולון 53:47, כאשר פריש קלע בגמר 12 נקודות[10]. בשנת 1959 השתתף פריש במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל 1959 שנערכה באיסטנבול, תחת המאמן אליהו עמיאל. חמישיית הנבחרת הייתה: פריש, חיים חזן, אברהם חמו, רלף קליין וחיים קסטן[11]. ישראל סיימה את הטורניר במקום ה-11, פריש השתתף ב-8 משחקים וקלע בממוצע של 6.2 נקודות[12].
בשתי העונות הבאות, איבדה מכבי תל אביב את האליפויות ליריבה העירונית הפועל תל אביב. פריש קלע בעונות אלו בממוצעים של 9.9 ו-8.2. כן זכתה מכבי בגביע המדינה ה-4 בתולדותיה לאחר ניצחון על הפועל חולון 74:46 במגרש הפועל ביפו[7]. בשנת 1960 השתתף פריש במדי נבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי לקראת אולימפיאדת רומא. ישראל סיימה בהצלחה את משחקי השלב הראשון והעפילה לשלב השני מהמקום השני בבית. בשלב השני הפסידה ישראל להונגריה 86:78 וליוגוסלביה 62:61. במשחק "לפרוטוקול" (משחק על המקום השביעי בטורניר שממנו עלו רק 5 למשחקים האולימפיים, הפסידה ישראל לקנדה 60:59. פריש קלע במהלך הטורניר 9 נקודות[13].
בעונת 1961/1962, לאחר שנתיים הפסקה, זכתה מכבי באליפות המדינה (ה-6 בתולדותיה) לאחר ניצחון על ה-2 בטבלה הפועל חיפה 63:55 במגרש מכבי שלושה מחזורים לסיום הליגה, עם מאזן 2–20. פריש שיחק 18 משחקים וקלע בממוצע של 7.2 נקודות למשחק[6]. בשנת 1961 השתתף פריש במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה שנערכה בבלגרד. במשחקי הדירוג 9–12 הפסידה ישראל לפולין 74:59 וניצחה במשחק על המקום ה-11 את מזרח גרמניה 80:83 אחרי הארכה. מאזנה הכללי של נבחרת ישראל בטורניר היה שלושה ניצחונות וחמישה הפסדים. פריש שיחק 5 משחקים וקלע בממוצע של 3 נקודות למשחק[14]. באוגוסט 1962 ביקש פריש שחרור ממכבי, על מנת שיוכל לעבור לאחת מהקבוצות המסונפות בליגה א' או ב' כמאמן/שחקן[15], אולם לבסוף המשיך בקבוצה.
בשתי העונות הבאות, 1962/1963, 1963/1964 זכתה הקבוצה בשני דאבלים (אליפות וגביע). פריש קלע בממוצעים של 6.3 ו-5.9 בהתאמה[7]. בשנת 1964 השתתף פריש במדי נבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי לקראת טוקיו 1964. הנבחרת סיימה את הטורניר במקום השמיני. מאזנה הכללי של הנבחרת בטורניר היה ארבעה ניצחונות וארבעה הפסדים ופריש קלע במהלך הטורניר 20 נקודות[16]. בשנת 1965 קיבל פריש מכתב הוקרה על סיום תקופתו בנבחרת ישראל, אולם פריש סירב לקבלו בטענה שטרם סיים את הקריירה שלו בנבחרת[17].
בעונה לאחר מכן, 1964/1965 הפסידה מכבי את האליפות להפועל תל אביב. פריש שיחק 12 משחקים וקלע בממוצע של 5.8 נקודות[7]. עם זאת זכתה שוב מכבי תל אביב בגביע המדינה. באותה עונה, ולאחר פרישת רלף קליין, היה פריש קפטן הקבוצה. העונה הבאה, 1965/1966, עונתו האחרונה של פריש במכבי, הוא רשם 3 משחקים בלבד, והקבוצה זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון 66:62 על הפועל תל אביב. בעונת 1966/1967 עבר פריש למכבי גדרה ששיחקה בליגה ב' (הליגה השלישית) כמאמן/שחקן[18]. בסיום העונה עלתה גדרה הקבוצה ליגה מהמקום הראשון.
סך הכל שיחק פריש 11 עונות בליגה הראשונה (מתוכן 10 במכבי תל אביב), בהן רשם 180 משחקים וקלע 1,626 נקודות[7]. במדי נבחרת ישראל רשם פריש 36 הופעות והשתתף באליפות אירופה בכדורסל 1959, הטורניר הקדם אולימפי 1960, אליפות אירופה בכדורסל 1961, הטורניר הקדם אולימפי 1964.
לאחר הפרישה שימש פריש במספר תפקידים בכירים באיגוד הכדורסל, ובין היתר יו"ר הוועדה המקצועית[19] וחבר הנהלת איגוד הכדורסל[20]. כיום פריש הוא יו"ר ועדת הכספים באיגוד הכדורסל ובמכבי ישראל, וכן חבר בוועד עמותות מועדון מכבי תל אביב ונציג הקבוצה במנהלת הליגה[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר פיב"א
- דוד פריש, קלעי כל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
- כרטיס שחקן, אתר מכבי תל אביב
- נדודי השינה של ד.פריש, מעריב, 7 בנובמבר 1958
- אבי אורנן, היו תקופות שהפועל ניצחה. קורה, אתר nrg, 24 במאי 2012
עירד צפריר, "שמור על הבוסית שלך, גם אני שומר על שמעון", באתר הארץ, 29 באוגוסט 2013- דוד פריש על המשחק הראשון של מכבי תל אביב באירופה: "הגומלין היה באצטדיון רמת גן!", "ספורט", רדיו 103, 15 בינואר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 עירד צפריר, "שמור על הבוסית שלך, גם אני שומר על שמעון", באתר הארץ, 29 באוגוסט 2013
- ^ 1 2 אבי אורנן, היו תקופות שהפועל ניצחה. קורה, אתר nrg, 24 במאי 2012
- ^ זיכרונות מראשית הדרך, אתר מכבי תל אביב, 15 באפריל 2018
- ^ מכבי צפון תל אביב עונת 1954/55, אתר מנהלת הליגה
- ^ אור שקדי, יצירת מצרים, באתר וואלה!, 9 באפריל 2009
- ^ 1 2 3 4 ציר זמן היסטורי, אתר מכבי תל אביב
- ^ 1 2 3 4 5 6 דוד פריש, קלעי כל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
- ^ כדורסלני צבא צרפת וצה"ל השלימו הכנותיהם למשחק, מעריב, 7 במאי 1957
- ^ הכדורסלנים לקראת המכביה, הבקר, 11 באוגוסט 1957
- ^ 1959: מלחמת חולון בגביע, מעריב, 3 באפריל 1986
- ^ ישראל פז, ישראל-איטליה היום בכדורסל, על המשמר, 21 במאי 1959
- ^ דוד פריש, כרטיס שחקן, אליפות אירופה 1959, אתר פיב"א
- ^ הפינה האולימפית, רומא 1960, אתר מכון וינגייט
- ^ דוד פריש, כרטיס שחקן אליפות אירופה 1961, אתר פיב"א
- ^ דוד פריש מבקש שחרור ממכבי תל אביב, מעריב, 22 באוגוסט 1962
- ^ הפינה האולימפית, טוקיו 1964, חלק ב', אתר וינגייט
- ^ הכדורסלן פריש סירב לקבל מכתב הוקרה, מעריב, 25 בינואר 1965
- ^ הכדורסלן פריש הצטרף למכבי גדרה, מעריב, 17 במאי 1966
- ^ אבי אורנן, דוד פריש דורש מהלך לפרידה ממולי קצורין, nrg, פורסם 12 בדצמבר 2010
- ^ רועי גלדסטון, שמעון מזרחי: "אבידה גדולה, כהן-מינץ היה גבוה גם ברוחו", באתר ערוץ הספורט, 11 באוקטובר 2014
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1959 (מקום אחד עשר) | ||
|---|---|---|
|
1 שניאור • 2 חמו • 3 קסטן • 4 לין • 5 פריש • 6 אדליסט • 7 קליין • 8 דר • 9 קמינסקי • 10 חזן • 11 לוסטיג • 12 בן-בסט • מאמן: עמיאל |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1961 (מקום אחד עשר) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 לוסטיג • 3 שלף • 4 ברקון • 5 חמו • 6 אשד • 7 קמינסקי • 8 קליין • 9 פריש • 10 הופמן • 11 חזן • 12 דר • מאמן: רוזין |
| |