החייאה

תרגול החייאה על ידי שני מטפלים, המשלבת הנשמה במפוח ועיסוי בית החזה

החייאה היא אוסף פעולות מלאכותיות הנעשות באדם הסובל מכשל במערכות קיום החיים (מע' העצבים המרכזית, מערכת הדם והלב, מערכת הנשימה) ומטרתם היא להשיב את הפעילות התקינה של מערכות אלו או לפחות לשמור על רמת חימצון סבירה בגוף עד להגעת צוות רפואי מיומן.

פעולות ההחייאה העיקריות כוללות: אבטחת נתיב אוויר פתוח, הנשמה מלאכותית ועיסויי חזה ומכונות CPR - ראשי התיבות של Cardio Pulmonry Resuscitation.

היסטוריה

רמז לטיפול החייאה באדם שאיבד את הכרתו אפשר למצוא בתנ"ך בספר מלכים ב':

	ויבוא אלישע הביתה והנה הנער מת מושכב על-מיטתו. ויבוא ויסגור הדלת בעד שניהם ויתפלל אל-ה'. ויעל וישכב על-הילד וישם פיו על-פיו ועיניו על-עיניו וכפיו על-כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד. וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר‏‏ הנער עד-שבע פעמים ויפקח הנער את-עיניו.
– מלכים ב', פרק ד', ל"ב-ל"ה

רק באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 נכתבו והופצו קווים מנחים לביצוע פעולות החייאה בארצות הברית ורק בשנת 1992 קמה ועדה בינלאומית לחקור את ההנחיות השונות ולהציג מסקנות מדעיות לנושא, מסקנות אלו פורסמו בשנת 2000 ואומצו ברחבי העולם (כולל בישראל).

בדצמבר 2005 פרסם ארגון הלב האמריקאי (AHA) הנחיות חדשות שנכתבו במשך שלוש שנים. 380 מומחים בינלאומיים בתחום ההחייאה קיימו דיונים בנושא והגיעו לקונצנזוס באשר לדרך שבה יש לערוך טיפול החייאה.

סוגי החייאות

החייאה בסיסית (BLS-Basic Life Support)

נעשית על ידי אדם אחד או 2 אשר אין להם ציוד והיא כוללת הנשמה מפה לפה או הנשמה מפה למחסום/מסכת כיס. לפי ההנחיות האחרונות של איגוד הלב האמריקאי, ניתן להימנע מהנשמה מפה לפה אם אין בנמצא מחסום או מסכת כיס, ולבצע עיסויים בלבד. התועלת בסוג החייאה זו היא שהפחמן הדו-חמצני המוכנס לגוף האדם מחוסר ההכרה, מגרה את מערכת הנשימה ובכך אמורה ליצור תגובה של המוח. בנוסף, העיסויים המבוצעים על בית החזה, תפקידם להחליף את פעולות הלב של כיווץ והרפיה ובכך להוביל דם לכל תאי הגוף.

החייאת מכשירים בסיסית (ILS- Intermediate Life Support)

ההנשמה תבוצע במפוח להנשמה ידנית (הנקרא "אמבו" על-שם היצרנית של הדגם הנפוץ במד"א) ובאמצעות בלון חמצן. עוד חלק מתהליך זה הוא הקרדיופמפ - מכשיר המבצע עיסויים. בנוסף, נכנס לשימוש הדפיברילטור האוטומטי - מכשיר המזהה בעצמו את קצב הלב וממליץ בעת הצורך על מתן שוק חשמלי. במסגרת החייאה זאת מתבטל כמעט כליל הסיכון להדבקות במחלות. יחד עם זאת, החייאה זאת לעתים אינה מספקת, שכן היא אינה כוללת פעולות מתקדמות (למשל אינטובציה) שעשויות להיות נדרשות. החייאה מסוג זה מבצעים אנשי מגן דוד אדום בדרג "אמבולנס לבן" או צוות ייעודי במקום ציבורי.

בנוסף, החייאת המכישירים שונה מההחייאה הבסיסית שכן בה מוחדר לגוף חמצן ונעשה עיסוי ללב בו זמנית וכך תהליך הנשימה והמטבוליזם נעשה באופן מלאכותי.

החייאת מכשירים מתקדמת (ACLS- Advanced Cardiac Life Support)

מתבצעת על ידי צוותי מגן דוד אדום בדרג ניידת טיפול נמרץ, צוותי שרות חולי לב (שח"ל), נטל"י או בבית החולים. בה מתווספות לציוד שהוזכר בסעיף לעיל, תרופות שונות, דפיברילציה ידנית, ומבוצעות פעולות העשויות להיות נדרשות ולייעל את ההחייאה.

החייאה בסיסית אל מול החייאה מתקדמת

הסיבה המרכזית לדום לב במבוגרים היא הפרעת קצב הנקראת "פרפור חדרים". זוהי הפרעת קצב פתאומית, המתאפיינת בצניחה חדה בתפוקת הלב והתמוטטות בתוך שניות. הטיפול בהפרעת קצב זאת הוא דפיברילציה, ונמצא גם שיש לבצע תקופה של החייאה מיד אחריה. כאשר עברו 4 דקות או יותר מהתמוטטות, יש לבצע החייאה גם לפני הדפברילציה. על כל דקה שעוברת ללא שוק חשמלי או CPR, יורדים סיכויי ההישרדות מהפרעת קצב זאת ב-8%-10%. אם בזמן הזה מבוצע CPR, לעומת זאת, יורדים סיכויי ההישרדות בכל דקה רק ב-3%-4%. מלבד CPR מוקדם ואיכותי, שיכול להיות מבוצע על ידי עובר אורח, ודה-פיברילציה מוקדמת, שיכולה להיות מבוצעת על ידי צוות מד"א בסיסי ואף על ידי "נאמן החייאה" שעבר הכשרה קצרה, שום טיפול אחר, כולל מתן תרופות החייאה או צנרור הקנה, לא נמצא כמשפר את סיכויי ההישרדות לטווח הארוך מפרפור חדרים. למעשה, ההישרדות מדום לב מחוץ לבית-החולים בארצות הברית עמדה בשנת 2003 על 4.5%. לעומת זאת, במקומות הומי אדם, בהם אומנו נאמנים מקרב העובדים לבצע CPR ודפיברילציה והשכילו לעשות זאת תוך 3-5 דקות מזמן ההתמוטטות, שיעור ההישרדות עלה ל-49%-75%.

הדרכה בהחייאה בישראל

חברות שונות מעבירות סדנאות לביצוע החייאה בסיסית בבתי הספר בחלק מהמקומות בארץ. הסדנאות כוללות מספר שעות לימוד בהן התלמידים לומדים את שיטות ההחייאה והעזרה הראשונה ועוברים התנסות על בובה.

חברות שונות עורכות קורסי החייאה לקבוצות מאורגנות ולבודדים. לפי חוק, 60 שעות הם המינימום של שעות לימוד לקורס מע"ר (מגיש עזרה ראשונה- הדרגה הראשונה כאחד שעולה על אמבולנסים), ולכן קרוי הקורס "קורס 60". אדם אשר לא עבר קורס בן 60 שעות או יותר אינו מקבל תעודת הסמכה של מגיש עזרה ראשונה.

בצה"ל כל חייל המסיים טירונות ברמה של רובאי 03 ומעלה, עובר במהלך הטירונות קורס מגישי עזרה ראשונה מזורז, ובסיום הטירונות מקבל תעודת מע"ר. גם צוערים בבה"ד 1 עוברים במהלך קורס הקצינים קורס מע"רים. חיל הרפואה עורך אחת לחודש קורס מע"רים הניתן כצ'ופר לחיילי המערך תומך הלחימה והמערך העורפי.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: שלבי החייאה

• ארגון הלב האמריקאי (AHA)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.