החייאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החייאה היא אוסף פעולות מלאכותיות הנעשות באדם הסובל מכשל במערכות קיום החיים (מע' העצבים המרכזית, מערכת הדם והלב, מערכת הנשימה) ומטרתם היא להשיב את הפעילות התקינה של מערכות אלו או לפחות לשמור על רמת חימצון סבירה בגוף עד להגעת צוות רפואי מיומן.
פעולות ההחייאה העיקריות כוללות: אבטחת נתיב אוויר פתוח, הנשמה מלאכותית ועיסויי חזה ומכונות בעיקר CPR - ראשי התיבות של Cardio Pulmonry Resuscitation (ולעתים גם ABC - ראשי תיבות של הפעלות לביצוע ובהם Airway, Breathing, Circulation).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
עדויות ראשונות לטיפול החייאה באדם שאיבד את הכרתו אפשר למצוא בתנ"ך בספר מלכים ב':
 |
ויבוא אלישע הביתה והנה הנער מת מושכב על-מיטתו. ויבוא ויסגור הדלת בעד שניהם ויתפלל אל-ה'. ויעל וישכב על-הילד וישם פיו על-פיו ועיניו על-עיניו וכפיו על-כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד. וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר[1] הנער עד-שבע פעמים ויפקח הנער את-עיניו. |  |
| – מלכים ב', פרק ד', ל"ב-ל"ה | ||
רק באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 נכתבו והופצו קווים מנחים לביצוע פעולות החייאה בארצות הברית ורק בשנת 1992 קמה ועדה בינלאומית לחקור את ההנחיות השונות ולהציג מסקנות מדעיות לנושא, מסקנות אלו פורסמו בשנת 2000 ואומצו ברחבי העולם (כולל בישראל).
בדצמבר 2005 פרסם ארגון הלב האמריקאי (AHA) הנחיות חדשות שנכתבו במשך שלוש שנים. 380 מומחים בינלאומיים בתחום ההחייאה קיימו דיונים בנושא והגיעו לקונצנזוס באשר לדרך שבה יש לערוך טיפול החייאה.
[עריכה] שלבי ההחייאה
לפני תחילת ההחייאה בודקים את בטיחות מקום הטיפול (באנגלית Safety/Survey), ובודקים שהמקום בטוח למטפל ולמטופל (לדוגמה החייאה ליד שריפה או במקום בו זורמים גזים מסוכנים). כמו כן מומלץ ללבוש כפפות למניעת העברת זיהומים ומחלות מן המטפל לחולה או להפך (אנשים המתמחים בהחייאה נושאים איתם כפפות מתאימות בכל עת).
לפני ההחייאה ובמהלכה מבצעים הליך בדיקה לזיהוי מצבו של הנפגע על ידי מספר גורמים:
- הכרה: בתחילה יש לנסות לתקשר איתו מילולית, אם אין תגובה יש לצבוט אותו בשריר הטרפז או לשפשף בסטרנום. אם אין תגובה זאת אומרת שהוא חסר הכרה.
יש לבדוק אם יש הפרשות בתוך פה המטופל. במקרה שיש, צריך להטות את ראש המטופל לצד ולרוקן את פיו מההפרשות בעזרת האצבע.
- נתיב אוויר (Airway): תחילה יש לבדוק האם נתיב האוויר פתוח, כלומר אין הפרשות או כל גוף זר שיכול לשבש את הנשימה לאחר מכן, במצב של חוסר הכרה יש לאחוז את ראשו של הנפגע מתחת לסנטר ובמצח ולהטות אותו לאחור, לשם הבטחת פתח לזרימת אוויר (הפתח נחסם במצב שהראש פונה כלפי מעלה על ידי איבוד טונוס השרירים וצניחת בסיס לשון(צב"ל)). אחר כך יש לקרב אליו כך שהאוזן תהיה קרובה לפה שלו והמבט יהיה לכיוון חזהו ולהניח את היד על בית החזה, כדי לבדוק בעזרה השמיעה, המישוש או הראייה אם הוא נושם.
- נשימה (Breathing): כעת, על המטפל לבדוק את נשימת המטופל על ידי הצמדת ידו אל אזור החזה וקירוב האוזן לאזורי הנשימה - (האף והפה). אם אין נשימה והאדם מוכר למנשים יש לבצע שתי הנשמות תוך אטימה מוחלטת של הפה עם הפה של המנשים.
- דופק (Circulation): בודקים האם קיים דופק בעזרת לחיצה בצד הצוואר, היכן שנמצא העורק התרדמני.
במקרה ולא מושש דופק, על המטפל לערוך 30 עיסויי חזה המבוצעים על ידי הצמדת שתי כפות הידיים נעילת מרפקים ולחיצות על חזה המטופל תוך השענות של כל הגוף במהירות של כ-100 לדקה.
לפירוט ראו בקישורים החיצוניים.
[עריכה] סוגי החייאות
- החייאה בסיסית (BLS-Basic Life Support)
- נעשית על ידי אדם אחד או 2 אשר אין להם ציוד והיא כוללת הנשמה מפה לפה או הנשמה מפה למחסום/מסכת כיס. לפי ההנחיות האחרונות של איגוד הלב האמריקאי, ניתן להימנע מהנשמה מפה לפה אם אין בנמצא מחסום או מסכת כיס, ולבצע עיסויים בלבד. התועלת בסוג החייאה זו היא שהפחמן הדו-חמצני המוכנס לגוף האדם מחוסר ההכרה, מגרה את מערכת הנשימה ובכך אמורה ליצור תגובה של המוח. בנוסף, העיסויים המבוצעים על בית החזה, תפקידם להחליף את פעולות הלב של כיווץ והרפיה ובכך להוביל דם לכל תאי הגוף.
- החייאת מכשירים בסיסית (ILS- Intermediate Life Support)
- ההנשמה תבוצע במפוח להנשמה ידנית (הנקרא "אמבו" על-שם היצרנית של הדגם הנפוץ במד"א) ובאמצעות בלון חמצן. עוד חלק מתהליך זה הוא הקרדיופמפ - מכשיר המבצע עיסויים. בנוסף, נכנס לשימוש הדפיברילטור האוטומטי - מכשיר המזהה בעצמו את קצב הלב וממליץ בעת הצורך על מתן שוק חשמלי. במסגרת החייאה זאת מתבטל כמעט כליל הסיכון להדבקות במחלות. יחד עם זאת, החייאה זאת לעתים אינה מספקת, שכן היא אינה כוללת פעולות מתקדמות (למשל אינטובציה) שעשויות להיות נדרשות. החייאה מסוג זה מבצעים אנשי מגן דוד אדום בדרג "אמבולנס לבן" או צוות ייעודי במקום ציבורי.
בנוסף, החייאת המכישירים שונה מההחייאה הבסיסית שכן בה מוחדר לגוף חמצן ונעשה עיסוי ללב בו זמנית וכך תהליך הנשימה והמטבוליזם נעשה באופן מלאכותי.
- החייאת מכשירים מתקדמת (ACLS- Advanced Cardiac Life Support)
- מתבצעת על ידי צוותי מגן דוד אדום בדרג ניידת טיפול נמרץ, צוותי שרות חולי לב (שח"ל), נטל"י או בבית החולים. בה מתווספות לציוד שהוזכר בסעיף לעיל, תרופות שונות, דפיברילציה ידנית, ומבוצעות פעולות העשויות להיות נדרשות ולייעל את ההחייאה.
[עריכה] החייאה בסיסית אל מול החייאה מתקדמת
הסיבה המרכזית לדום לב במבוגרים היא הפרעת קצב הנקראת "פרפור חדרים". זוהי הפרעת קצב פתאומית, המתאפיינת בצניחה חדה בתפוקת הלב והתמוטטות בתוך שניות. הטיפול בהפרעת קצב זאת הוא דפיברילציה, ונמצא גם שיש לבצע תקופה של החייאה מיד אחריה. כאשר עברו 4 דקות או יותר מהתמוטטות, יש לבצע החייאה גם לפני הדפברילציה. על כל דקה שעוברת ללא שוק חשמלי או CPR, יורדים סיכויי ההישרדות מהפרעת קצב זאת ב-8%-10%. אם בזמן הזה מבוצע CPR, לעומת זאת, יורדים סיכויי ההישרדות בכל דקה רק ב-3%-4%. מלבד CPR מוקדם ואיכותי, שיכול להיות מבוצע על ידי עובר אורח, ודה-פיברילציה מוקדמת, שיכולה להיות מבוצעת על ידי צוות מד"א בסיסי ואף על ידי "נאמן החייאה" שעבר הכשרה קצרה, שום טיפול אחר, כולל מתן תרופות החייאה או צנרור הקנה, לא נמצא כמשפר את סיכויי ההישרדות לטווח הארוך מפרפור חדרים. למעשה, ההישרדות מדום לב מחוץ לבית-החולים בארצות הברית עמדה בשנת 2003 על 4.5%. לעומת זאת, במקומות הומי אדם, בהם אומנו נאמנים מקרב העובדים לבצע CPR ודפיברילציה והשכילו לעשות זאת תוך 3-5 דקות מזמן ההתמוטטות, שיעור ההישרדות עלה ל-49%-75%.
[עריכה] הדרכה בהחייאה בישראל
מגן דוד אדום מעביר סדנאות לביצוע החייאה בסיסית בבתי הספר בחלק מהמקומות בארץ. הסדנאות כוללות מספר שעות לימוד בהן התלמידים לומדים את שיטות ההחייאה והעזרה הראשונה ועוברים התנסות על בובה.
מגן דוד אדום עורך קורסי החייאה לקבוצות מאורגנות במרכזי ההדרכה. לפי חוק מד"א, 60 שעות הם המינימום של שעות לימוד לקורס מע"ר (מגיש עזרה ראשונה- הדרגה הראשונה כאחד שעולה על אמבולנסים במד"א), ולכן קרוי הקורס "קורס 60". אדם אשר לא עבר קורס בן 60 שעות או יותר אינו מקבל תעודת הסמכה של מגיש עזרה ראשונה.
בצה"ל כל חייל המסיים טירונות ברמה של רובאי 03 ומעלה, עובר במהלך הטירונות קורס מגישי עזרה ראשונה מזורז, ובסיום הטירונות מקבל תעודת מע"ר. גם צוערים בבה"ד 1 עוברים במהלך קורס הקצינים קורס מע"רים. חיל הרפואה עורך אחת לחודש קורס מע"רים הניתן כצ'ופר לחיילי המערך תומך הלחימה והמערך העורפי.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ זוֹרֵר=התעטש
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
