הקרב על ארנהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
הקרב על ארנהם (מבצע מרקט גארדן)
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
Aerial view of the bridge over the Neder Rijn, Arnhem.jpg

צילום אוויר של גשר ארנהם במהלך הקרבות
תאריך התחלה: 17 בספטמבר 1944
תאריך סיום: 26 בספטמבר 1944
משך הסכסוך: 10 ימים
קרב לפני: מבצע דרגון
מקום: ארנהם, הולנד
תוצאה: ניצחון לגרמניה הנאצית
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות
Flag of German Reich (1935–1945).svg חלקים מדיוויזיית 'הוהנשטאופן' ו'פרונסברג',
יחידות קטנות נוספות 
Flag of the United Kingdom.svg הדיוויזיה המוטסת הראשונה
Flag of Poland.svg חטיבת חי"ר מוצנח 
אבידות
כ-1,300 הרוגים
כ-2,000 פצועים 
1,984 הרוגים
6,854 נפלו בשבי 

הקרב על ארנהםאנגלית: Battle of Arnhem) היה קרב מפורסם אשר התנהל בארנהם וסביבתה, כחלק ממבצע מרקט גארדן במהלך מלחמת העולם השנייה.

לפי תוכנית מבצע מרקט גארדן, שלוש דיוויזיות מוטסות של בעלות הברית ינחתו מעבר לקווי האויב בשלושה מוקדים בהולנד. בשלב השני של המבצע (שלב 'גארדן') כוחות יבשה של בעלות הברית יעלו במעלה הצירים וישחררו את שלושת העיירות; איינדהובן (הדיוויזיה ה-101), ניימכן (הדיוויזיה ה-82) וארנהם (הדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה). אף על פי שלא כל היעדים הושגו והיו עיכובים רבים בדרך, הדיוויזיות האמריקאיות הצליחו בהשגת יעדיהן. הדיוויזיה הבריטית בארנהם נכשלה כמעט בכל יעדיה עקב כשלים במודיעין, בקשר, במזג האוויר ותקלות נוספות כמו גם ההגעה המאוחרת מדי של הכוח היבשתי. הקרב על ארנהם היה קרב מלא גבורה מצד הבריטים והפך השראה למספר ספרים וסרטים בהם הספר והסרט גשר אחד רחוק מדי, שם פופולרי המבוסס על אמירתו של מפקד המבצע פרדריק בראונינג שקדמה ליציאה למבצע כי התוכנית השאפתנית עלולה להתגלות כ"גשר אחד רחוק מדי" (הכוונה לגשר ארנהם).

אחד החלקים המוכרים ביותר בקרב, היה התפקיד של החטיבה המוטסת הראשונה (בפיקודו של ג'ון פרוסט) בהגנה העיקשת על החלק הצפוני של הגשר, כאשר כל היחידות האחרות לא הצליחו להגיע אליהם והם כותרו במשך ארבעה ימים על ידי יחידות הדיוויזיות הגרמניות. הכוח הופגז והצליח לעמוד מול התקפה אחרי התקפה מצד הגרמנים, עד שלבסוף נשבר ונכנע. בחלקו האחרון של הקרב, הדיוויזיה המוטסת הבריטית הייתה מכותרת אף היא. הדיוויזיה ניצלה הודות למבצע חילוץ על ידי הדיוויזיה ה-101 וכוחות היבשה מעברו הדרומי של הריין. במבצע חילוץ זה ניצלו כ-2,500 מחיילי הדיוויזיה, מתוך כ-10,400 אשר יצאו לקרב. הדיוויזיה לא התאוששה מהקרב ולא חזרה מעולם לגודלה המקורי והיא פורקה לבסוף בנובמבר 1945.

מהצד הגרמני, הצלחתם בקרב ארנהם כמו גם בעצירת ההתקדמות ומניעת יעדי המבצע מבעלות הברית, הביאו להעלאת מורל משמעותית. זאת בשלב במלחמה בו הצבא הגרמני היה עסוק בקרבות נסיגה אל מול התקדמות בעלות הברית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע מרקט גארדן
חיילי החטיבה המוטסת העצמאית ה-21, לקראת היציאה למבצע.
חיילי צנחנים ופאנצר אס אס של הצבא הגרמני באזור ארנהם.

מבצע מרקט גרדן היה מבצע שאפתני אשר מטרתו הייתה ליצור כיוון התקדמות צפוני, מה שיביא לסיום מהיר של מלחמת העולם השנייה באירופה. כנגד תוכנית הפעולה האמריקאית שכללה התקדמות לכיוון מזרח, מחופי נורמנדי עד ללב גרמניה וברלין, הציעו הבריטים בפיקודו של מונטגומרי את מבצע 'מרקט גרדן' שבו יוצנחו שלוש דיוויזיות מוטסות בשטחי מרכז הולנד, יחזיקו את צירי ההתקדמות ויחכו ארבעה ימים להתקדמות כוחות השריון וחיל הרגלים במעלה הצירים. באופן זה היה אמור להיפתח ציר התקדמות חדש דרך הולנד, מה שהיה אמור להפתיע את הגרמנים ולסיים את המלחמה מוקדם.

תוכנית המבצע הייתה שהדיוויזיה המוטסת ה-101 תנחת, תשתלט ותחזיק את איינדהובן והגשרים בה, הדיוויזיה המוטסת ה-82 הייתה אמורה להשתלט באותו האופן על ניימכן, בעוד שהדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה יחד עם החטיבה הפולנית הייתה אמורה להחזיק את ארנהם. הכוחות המוטסים היו אמורים להחזיק את הערים בזמן שכוחות היבשה של בעלות הברית התקדמו במעלה צירי התנועה, כשהם משלימים את פעולת השחרור ויוצרים מובלעת בעומק הקו הגרמני בהולנד.

כוחות בעלות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה: דיוויזיה בריטית בפיקודו של מייג'ור-גנרל רוי ארקהרט שכללה שלוש חטיבות. בנוסף לאלו סופחו לצורך המבצע מספר יחידות לדיוויזיה, בהם 1,200 חיילים מרגימנט הדאונים, צוות קומנדו הולנדי, צוותי קשר אמריקאים, כוחות מקורפוס הרפואה המלכותי וכוחות מקורפוס השירות המלכותי. הדיוויזיה עצמה הורכבה כאמור משלוש חטיבות של חי"ר מוטס, יחד עם יחידות תומכות של הנדסה, ארטילריה וסוללות תותחים נגד טנקים.
  • חטיבה פולנית מוטסת: תחת פיקודו של אקהרט, נוספה חטיבה של צבא פולין החופשית, חטיבה עצמאית שתפעל לצד הדיוויזיה.

כוחות גרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה נבחר אזור ארנהם לאזור מנוחה, התארגנות ואימונים של קורפוס פאנצר אס אס השני אשר הורכב מדיוויזיית פאנצר אס אס העשירית והתשיעית. שתי דיוויזיות אלו הוצאו מקו החזית לאחר שספגו אבדות קשות בקרבות נורמנדי. מלבד שאריותיהם של יחידות שתי הדיוויזיות, היו באזור גם מספר יחידות גרמניות קטנות בהם יחידות של בסיסי אימונים.

תוכנית המבצע בגזרת ארנהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המבצע הייתה כאמור השתלטות על אזור ארנהם ותפיסת הגשרים על נהר הריין מדרום לעיירה. המבצע כולו כלל הנחתה של שלוש דיוויזיות מלאות בנוסף לכוחות תומכים, בתכנון המבצע היה ברור שתהיה בעיה בהובלה של כ-30,000 חיילים בו זמנית, לכן הוחלט לבצע הנחתה אחת ביום למשך שלושה ימים ובכך להעביר את כל הכוח בשלושה גלים.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של תוכנית הקרב באזור ארנהם עם נקודות הנחיתה.

17 בספטמבר, הנחיתה והמאמץ לכיוון הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע החל בהפגזות מסיביות ובפשיטות הפצצה על קווי ההגנה הגרמניים, שנעשו על ידי חיל האוויר הטקטי השני הבריטי ועל ידי חיל האוויר השמיני והתשיעי האמריקנים. הללו התמקדו בעמדות נ"מ ובחילות מצב ובסיסים גרמניים. באותו הזמן, הגל הראשון של חיילי בעלות הברית סבל מאבידות קלות בלבד בדרך מהבסיס בבריטניה ועד ליעד. הראשונים לנחות ביעד היו חיילי הפלוגה המוצנחת העצמאית ה-21, בשעה 12:40, שתפקידם היה לסמן מראש אזורי נחיתה עבור הדאונים והצנחנים בשטחי הנחיתה העיקריים‏[1]. הצניחה הראשונה הייתה מוצלחת וכמעט ללא התנגדות מצד הגרמנים, ו-331 מטוסים ו-319 דאונים בריטיים, עם 1,150 מטוסים ו-106 דאונים אמריקנים, הנחיתו כ-20,000 מחיילי בעלות הברית בסדר מופתי בין איינדהובן לארנהם[2].

הגרמנים היו מופתעים ובלתי מוכנים למתקפת הפתע של בעלות הברית, ובתחילה נכנו לבלבול. מודל, מפקד קבוצת ארמיות B שבטעות סבר כי הצנחנים באו כדי ללכוד אותו, העביר את מפקדת הארמייה שלו ממלון טפלבורג שבאוסטרביק למרחק של 10 ק"מ משם בכיוון דרום-מזרח, לעיר דוטינכם שממזרח לארנהם, משם פיקד אישית על הקרבות‏[3]. דיוויזיית האס אס העשירית נשלחה 15 ק"מ דרומה משם, במטה לתקוף את כוחות הצנחנים האמריקנים בניימיכן ולהגן על ה"אי" (הפולדר המבדיל בין נהר הריין התחתי לנהר הואל).

18 בספטמבר, קרבות סביב הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

19 בספטמבר, נחיתות נוספות והתקפת הנגד הגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

20 - 24 בספטמבר, קריסת כוחות בעלות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

25 בספטמבר, הנסיגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Badsey, Stephen. 1993. Arnhem 1944: Operation Market Garden. London: Osprey.
  • Jarmain, Michael. 2010. The development of British Airborn forces in World War 2 and the concept, expectations & reality of their participation in operation Market Garden & Varsity. Thesis paper. University of Wales. עותק מקוון.
  • King, Sanchez F. 2002. "Operation "Anger": the little known Canadien victory at Arnhem in 1945". The Army Doctrine and Training Bulletin, Vol. 4, No. 4. Canda. עותק מקוון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Waddy, John (1999). A Tour of the Arnhem Battlefields. Pen & Sword Books Limited. ISBN 0-85052-571-3.
  2. ^ מקס הסטינגס, ארמגדון, כנרת, זמורה-ביתן, דביר הוצאה לאור 2007 בתרגום כרמית גיא, עמ' 76.
  3. ^ הסטינגס, שם, עמ' 78.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]