דרוהיצ'ין
|
||||||||||||||||||||||||||
דרוהיצ'ין (בפולנית: Drohiczyn, באוקראינית: Дорогочин, ביידיש: דרוהיטשין) היא עיירה עתיקה במחוז סמיאטיץ' שבפולין על גדת נהר הבוג ובה 2,086 תושבים (נכון לשנת 2006).
[עריכה] היסטוריה
בדרוהיצ'ין, נתגלו משרפות וקברים מתקופת האבן החדשה.
דרוהיצ'ין הייתה נתיב סחר בין אוקראינה ופולין, ובמאה ה-13 הייתה חלק מארץ בשם "ברסטיה", בנסיכות גאליץ'-וולין. היא עברה לשליטת מזוביה בשנת 1238, כשהיא הייתה עוד מדינה בפני עצמה, לפני שאוחדה עם ממלכת פולין. בשנת 1253, הנסיך דניאל מגליציה הוכתר על ידי הארכיבישוף בדרוהיצ'ין כמלך הראשון של כל רוּס (בלטינית: רוּסיאי).
מ-1443 דרוהיצ'ין הייתה בתחום ליטאי וב-1569, באיחוד לובלין היא הועברה לפולין.
העיירה זכתה לזכויות עיר ב-1498 על-ידי אלכסנדר יגיילו. מ-1520 עד לשנת 1795 היא שימשה כבירת חבל פודלסקיה. בשנת 1795 עברה לשליטת פרוסיה. משנת 1807 עד 1916 הייתה חלק מהאימפריה הרוסית, בשנת 1916 נכבשה על ידי הגרמנים וב-1918 דרוהיצ'ין חזרה להיות תחת חסות הרפובליקה הפולנית השנייה.
בשנים 1939 ו-1940, כאשר פולין נכבשה על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות, הפכה דרוהיצ'ין לעיירת גבול בין המדינות. הסובייטים בזזו את העיירה, הרסו את הכנסיות הקתוליות והאורתודוכסיות ומספר מתושבי העיירה גורשו לסיביר. באביב 1940, השלטונות הסובייטים הורו להשמיד את כל המבנים שבמרחק של 800 מטרים מנהר הבוג.
ב-1991 העיירה נהפכה למקום מושבו של "הדיוקסיה הקתולית של דרוהיצ'ין" כחלק מה"ארכידיוקסיה הקתולית של ביאליסטוק".