דת אזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דת אזרחית מוגדרת כאמונה ופולחן המאפיינים מערכות סוציו-פוליטיות חילוניות. בכל מערכת פוליטית וחברתית זוכים נושאים שונים למעמד של "קדושה", מתמנים "קדושים" ונקבעים ימי חג ומועד.

דוגמאות לדת אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרואים בישראל מדינה חילונית, יצביעו על כך שישנה בה דת אזרחית מפותחת יחסית הכוללת את יום העצמאות, יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. עקב היעדר ההפרדה בין דת למדינה בישראל, החגים היהודיים קיבלו צביון ממלכתי וטקסים ממלכתיים שונים קיבלו גוון דתי.

בארצות הברית, בשנת 1941 הכריז הקונגרס של ארצות הברית על חג ההודיה כחג לאומי. חג זה משותף לכל האמריקנים: כל אחד על פי דרכו, פרוטסטנטי, קתולי, יהודי או בודהיסט, נקרא להודות לאלוהיו על שהביא אותו או את אבותיו אל "הארץ המובטחת" - ארץ החופש והשפע.

ב-1986 חקק הקונגרס חוק המגדיר את יום מרטין לותר קינג כיום שבתון רשמי, כדי לכבד את זכרו של מרטין לותר קינג ושל התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית שעמד בראשה וכדי להעניק לקהילת האפרו-אמריקאים תחושת שותפות בקולקטיב. כיום, יום מרטין לותר קינג הוא חלק מן הדת האזרחית האמריקנית.

בצרפת ניסה רובספייר ליצור דת אזרחית: הוא הקים, באמצעות חקיקה באספה הלאומית את הכנסייה הלאומית וקבע את פולחן הישות העליונה. ימי זיכרון, חג ומועד שהוקדשו לערכים פוליטיים ומשפחתיים, נקבעו ונחוגו בטקסים מפוארים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.