יחס גלישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יחס גלישה הינו מנה המבטאת את שיעור איבוד הגובה (כתוצאה מגרר והשפעת הכבידה) של עוף או כלי טיס בלתי ממונע, ביחס למרחק האופקי שאותו הוא עובר. ליחס זה נודעת חשיבות רבה בקביעת יעילות התעופה של עופות או כלי טיס חסרי מנוע, כגון דאונים ומצנחי רחיפה. כך למשל, יחס גלישה של 10:1 ("עשר לאחת") משמעו שכלי הטיס, למשל, עובר 10 מטרים בקו אופקי על כל מטר שהוא מנמיך בקו אנכי (קוטנגנס זווית הגלישה).

{L \over D}={{\Delta h} \over {\Delta s}}={v_{h}\over v_{hor}}

כאשר L מציין את כוח העילוי ו-D את כוח הגרר. ככל שהגוף בנוי באופן יעיל יותר, ומפיק עילוי רב יותר ביחס למשקלו, יחס הגלישה גדל וניתן לעבור מרחק רב יותר עד הנחיתה על הקרקע.

כיון שיחס גלישה גדול הינו דבר רצוי, נובעת מכך דרישה על כלי הטיס לייצר גרר (D) מינימלי.

Aeroclipart.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא תעופה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.