מכל דלק נתיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטוס קרב F-16 עם שני מכלי דלק נתיקים תלויים מתחת לכנפיים

מכל דלק נתיק או בידוןצרפתית: מכל) הוא מכל דלק חיצוני הנישא על ידי כלי טיס. הוא תוכנן כך שניתן יהיה להשליכו לאחר שהתרוקן, או במקרה של קרב או במצב חירום.

השימוש הראשון במכלי דלק נתיקים נעשה במלחמת העולם השנייה על-מנת לאפשר למטוסי הקרב לשאת דלק נוסף לטיסות ארוכות מבלי להידרש לגוף מטוס גדול וכבד יותר שיקשה על יכולת התימרון. מכלים אלו נפוצים כיום בכלי טיס צבאיים, ולעתים גם אזרחיים, אם כי פחות סביר שמטוסים אזרחיים ישליכו את המכלים אלא במקרה חירום קיצוני.

החיסרון העיקרי של מכל דלק נתיקים הוא הגרר שהם יוצרים. על פי כלל אצבע, רק מחצית הקיבולת של המכלים מגדילה למעשה את הטווח הכללי, היתר משמש להתגברות על הגרר הנוסף של המכלים עצמם. השימוש במכלי הדלק הנתיקים מקטין את מספר הנקודות לנשיאת נשק, ומגדיל את שטח חתך המכ"ם (שח"ם) של כלי הטיס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]