החזית לשחרור בעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו הארגון

החזית לשחרור בעלי חיים (Animal Liberation Front - ALF) היא טקטיקה שנעשה בה שימוש למען זכויות בעלי חיים, התומכת בפעולה ישירה על ידי השחתת רכוש ושחרור בעלי חיים, אך לא אלימה כנגד בני אדם, בשמם של בעלי החיים, למשל כנגד ניסויים בבעלי חיים (ויוויסקציה), ושימוש בפרוות, בשר, ביצים ומוצרי חלב.

הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרות המוצהרות של החזית לשחרור בעלי חיים הן:

  • שחרור בעלי חיים ממקום ניצולם (מעבדות ניסויים, משקים מתועשים, חוות פרוות וכו') והעברתם לבתים טובים, בהם יזכו לחיות את שארית חייהם באופן טבעי, חופשיים מסבל
  • גרימת נזקים כלכליים לאלה המרוויחים מניצולם וסבלם של בעלי חיים
  • חשיפת מעשי הזוועה המבוצעים בבעלי חיים מאחורי דלתיים סגורות, על ידי פעולה ישירה בלתי אלימה ועל ידי פעולות שחרור
  • נקיטה בכל אמצעי הזהירות הדרושים על מנת שלא לפגוע באף יצור חי, בן אדם או בעל חיים אחר

בראיון מתאריך לא ידוע למגזין שחרור בעלי החיים "ללא פשרות", אמר רובין ווב שכל מי שהוא צמחוני או טבעוני, ומבצע פעולה המתיישבת עם המטרות הנ"ל, יכול לטעון שהפעולה נעשתה בשם החזית לשחרור בעלי חיים. הוא אמר: "זו הסיבה שאי אפשר לשבור את החזית לשחרור בעלי חיים, אי אפשר לחדור אליה באופן יעיל, אי אפשר לעצור אותה. אתם, כל אחד ואחת מכם: אתם החזית לשחרור בעלי חיים."

החזית לשחרור בעלי חיים עוסקת בפרסום פעולות הנעשות בהתאם למטרותיה באתר האינטרנט "ארקאנגל (Arkangel)", במגזין של הארגון [1], באתר האינטרנט של החזית עצמה [2] ובאתר הפעולות הישירות [3]. משרד התקשורת של החזית מנוהל על ידי רובין ווב בבריטניה, ודייוויד ברבש וסטיבן בסט בצפון אמריקה. לפחות חלק מהפעולות מדווחות לחזית באופן אנונימי על ידי יצירת קשר עם אחד ממשרדי התקשורת של החזית.

בנוסף, החזית מספקת תמיכה כלכלית ומוסרית לפעילי זכויות בעלי חיים אשר נכלאים בגין פעילותם, בין אם בתור פעילים בחזית ובין אם לאו.

החזית אינה רואה בפגיעה ברכוש, במיוחד של הפוגעים בבעלי חיים, פעולה אלימה. למרות שהחזית מתנגדת לפגיעה בבני אדם, דובר החזית מסרב לגנות אלימות כנגד אנשים הפוגעים בבעלי חיים כולל אלו האוכלי בשר והארגון מסייע לאנשים שנעצרו על הפעלת אלימות למען זכויות בעלי חיים.

החזית לשחרור בעלי החיים שולחת את החיות שהיא משחררת לארגון PETA. אשר יש בבעלותם בית מחסה לחיות. לרוע המזל 89.4% מהחיות ש-PETA מקבלת היא הורגת, ורק כ-1% נשלחות לאימוץ. לדוגמה ב-2012, PETA קיבלה 1,843 חיות, חלקם מ-ALF, מתוכם 1,647 היא הרגה, 130 הועברו למתקן כליאה אחר ורק 19 אומצו.‏[1]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית לשחרור בעלי חיים, ביחד עם קבוצה הנחשבת קשורה אליה, החזית לשחרור כדור הארץ, הוגדרו על ידי המשרד לביטחון פנים של ארצות הברית כאיום טרוריסטי וטוענים שפועלם מהווה חלק מ"טרור אקולוגי".[4] החזית מכחישה את האשמות האלה.[5]

יש הטוענים ש"מיליציית זכויות בעלי החיים" ו"משרד הצדק", הפועלים באמצעים אלימים כנגד בני אדם המואשמים בפגיעה בבעלי חיים, למשל על ידי משלוח מעטפות נפץ ומעטפות המכילות סכינים הטבולים ברעל עכברים, מופעלים על ידי אותה קבוצת פעילים המפעילה את החזית לשחרור בעלי חיים.


בשנת 2005 החזית לשחרור בעלי החיים נכנסה לרשימת ארגוני הטרור-מבית של ארצות הברית, ביחד עם קבוצות קיצוניות אחרות כמו ה-KKK והפעילים שמתנגדים להפלות.‏[2] באנגליה נפתחה יחידה משטרתית מיוחדת אשר מטרתה לעקוב אחר ארגונים רדיקלים כמו ה-ALF.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית לשחרור בעלי חיים צמחה מתוך קבוצה קטנה שנאבקה בציידי איילים באנגליה בשנות ה-60. "איגוד מחבלי הציד" אשר הניח ריחות מזויפים, והשמיע צופרי צייד על מנת לשלוח את השועלים בכיוון המנוגד למיקום הציידים. ב-1972 הם הקימו את "להקת הרחמים", קבוצה מיליטנטית יותר, אשר תקפה רכבים של ציידים על ידי דקירת צמיגי המכוניות וניפוץ שמשות. משם הם התקדמו לתקיפת אוניות של ציד שחפים. לאחר ששני חברי "להקת הרחמים" נאסרו ב-1975 לאחר פשיטה שביצעו על מעבדות ניסויים באוניברסיטת אוקספורד, המונים הפגינו למענם; כך נולדה החזית לשחרור בעלי חיים.

פעולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולות מוקדמות של החזית נטו להתמקד בשחרור בעלי חיים ממעבדות לניסויים בבעלי חיים. אולם, בשנים האחרונות, הפעולות הורחבו לונדליזם, הצתות ואיומים כלפי אנשים שעובדים בארגונים שהחזית מתנגדת אליהם. ווב כתב שבמהלך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, התקשורת הציגה את פעילי זכויות בעלי החיים באור חיובי, כאוהבי חיות שנהיו קיצוניים ולקחו את הדברים קצת רחוק מידי: "הרובין הודים של עולם רווחת בעלי החיים". אך באמצע שנות ה-80, פעילים הבינו שחבלה כלכלית היא הרבה יותר יעילה מהפגנות וחלוקת עלונים. הפעילים עברו לניתוץ חלונות של חנויות קצבים והצתת חנויות שמכרו מעילי פרווה. בשנת 1985, הגיחה לראשונה "מיליציית זכויות בעלי החיים", שלקחה אחריות על שליחה מעטפות נפץ לאלו שהיו מעורבים בניסויים על בעלי חיים, והצתת חנויות ב-1994, שגרמו לנזק של 6 מיליון דולר. בארי הורן, שהיה חבר קרוב של ווב, נכלא בעקבות ההתקפות ל-18 שנים בכלא, ונפטר מאוחר יותר בכלא במהלך שביתת רעב.

אחת הפעולות המפורסמות ביותר, עליה לקחה אחריות "מיליציית זכויות בעלי חיים", התרחשה בשנת 1984 בבריטניה, ונקראה "מארס בר קמפיין". פעילים של המיליציה הכריזו שחטיף ה"מארס בר" בחנויות זוהם בחומר מלבין, כמחאה נגד המימון של תאגיד "מארס" למחקר דנטלי שנעשה על קופים. לבסוף התברר שההכרזות לא היו אלא מתיחה, אך הפעולה הובילה לביקורת נרחבת על החזית, וגרמה לפיצול מהמגזין הפציפיסטי "חדשות שלום", שעד אותה תקרית, הרשה לחזית להשתמש במשרדיו בנוטינגהאם ככתובת לקבלת דואר. בשנת 1998, החזית לקחה אחריות על שחרור לטבע של 6,000 מינקים מחוות מינקים בבריטניה. הפעולה תוארה על ידי דובר "החברה המלכותית להגנת ציפורים" כ"פעולה של טמטום מונומנטלי", עקב חשש שהמינקים יגרמו לנזק אקולוגי. החזית טענה שהיא תמשיך בקמפיין שלה עד שהממשלה הבריטית תציג חקיקה חדשה לרווחת בעלי חיים שבשימוש תעשיית הפרווה. על פי דיווח של ה-BBC, בשנת 1999 התרחשו 1,200 הצתות, מקרים של ונדליזם והתקפות פיזיות הקשורות לפעילות למען זכויות בעלי חיים בבריטניה.

פעיל של החזית לשחרור בעלי החיים רונלד קורי ב-2006 נכנס לכלא ל-12 שנה לאחר שנמצא אשם בהטמנת מטען חבלה בביתו של איש עסקים שהיה מקושר למעבדת מחקר.‏[3] עיתונאי שעשה סרט דקומנטרי על הפעילות של החזית לשחרור בעלי חיים, נחטף על ידם, והאותיות ALF נצרבו על גבו, הם שחררו אותו לאחר 12 שעות עם האזהרה שלא להתקשר למשטרה.‏[4] הארגון ALF לקח אחריות על המתקפה נגד חוקרת מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה לין פירבנקס. פעילי הארגון הטמינו מטען חבלה בכניסה לביתה של שכנתה בת ה-70. ה-FBI דווחו כי למרבה המזל, המטען לא התפוצץ עקב תקלה. המטען היה חזק מספיק בשביל להרוג את כל דיירי הבית.‏[5] בצפון אמריקה, החזית לקחה אחריות על פעולות ב-11 מוסדות אקדמאיים. בינואר 2006, הואשמו 11 פעילים ב"טרור פנימי" על ידי משרד המשפטים האמריקני, שכלל הצתות שונות שנעשו לכאורה בשם החזית לשחרור בעלי חיים והחזית לשחרור כדור הארץ. פעילים שונים ואמצעי תקשורת תקפו את ההאשמות בכינוי "ציד מכשפות" ו"רדיפה ירוקה", כרמיזה ל"רדיפה האדומה" שהתרחשה בארצות הברית במאה ה-20 כלפי קומוניסטים.

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בישראל נעשו מספר פעולות בשם החזית לשחרור בעלי חיים.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פשטו פעילי החזית לשחרור בעלי חיים על בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ושחררו בעלי חיים.

בשנת 1991 פשטו פעילי החזית למעבדות החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, והשמידו ציוד שנועד לניסויים בבעלי-חיים בחקר הכאב.[6]

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נופצה שמשה של חנות פרווה בחיפה וב-1 במאי בשנת 2000 נזרק ראש של פרה אל תוך סניף של מקדונלד'ס בתל אביב. בנוסף לכך, מידי פעם נצפו כתובות גרפיטי בישראל עם הכיתוב של החזית לשחרור בעלי החיים או ה-ALF.

בשנת 2013, תנועת 269לייף הישראלית, שגם היא פועלת בפעולה ישירה וידועה באופי הדומה לחזית לשחרור בעלי חיים, פשטה על לול תרנגולות במרכז הארץ ושחררה כ- 100 תרנגולות.[7] פעילים נוספים מהתנועה צרבו על גופם את המספר 269, כתור הזדהות עם עגל בתעשיית המזון מהחי הישראלית, וביצעו פעולות נוספות כמו צביעת מזרקות ברחבי תל אביב באדום והשארת ראשי בעלי חיים כרותים‏[6].

בשנת 2014 - במהלך חודש מארס חברי התנועה הגיעו ללול תרנגולות שסמוך ליישוב תל מונד בשרון, חתכו את רשתות הלול ופיזרו אוכל מחוצה לו. שתי תרנגולות נמצאו מתות בבוקר, לא נגרם נזק נוסף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]