החי בכנרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צילום לווין של הכנרת
דיג בכנרת

בכנרת חיים למעלה מ-44 מינים של בעלי חיים, בניהם 24 מיני דגים, עשרה מיני חלזונות, למעלה משלושה מיני סרטנאים, שלושה מיני דו-חיים, מין זוחל אחד מזדמן ועוד. בעבר חיו בה מינים נוספים כדוגמת: מיני הדגים, טברנון סימון חולתי וטברנון לסתני; מיני הזוחלים, צב רך מצוי וצב ביצות אירופי ועוד.

כמו כן, במרוץ השנים, הובאו לכנרת כ-8 מינים מיובאים של דגים (מתוך 24 מינים החיים בה כיום בסך הכול) כמו טרוטת עין-הקשת על מנת שיגדילו את תפוקת הדייג, וכן, פלשו לתוכה מינים פולשים כמו החילזון Thiara scabra.

בנוסף על המינים החיים במי הכנרת, מינים רבים נוספים חיים למרגלות חופיה, ניזונים מהחי בתוכה ועוד. בין מינים אלו ניתן למנות את הקורמורן הגדול, הקורמורן הגמדי, הטבלן, צולל הביצות, הפרפור העקוד, השלדג הגמדי, שלדג לבן-החזה ועוד הניזונים מדגת הכנרת.

בכנרת הוגדרו יותר מ-200 מינים של אצות והן שמייצרות חומר אורגני שממנו ניזון עולם החי של האגם.

החי בכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגים בכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון מצוי

משפחת אמנוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנון הגליל (Sarotherodon galilaeus)
  • אמנון הירדן (Oreochromis aureus)
  • אמנון מצוי (Tilapia zilli)
  • טברנון סימון כנרתי (Tristramella simonis simonis) - נעלם מהכנרת מאז שנת 2013[1]
  • טברנון סימון חולתי (Tristramella simonis intermedia) - נכחד מהעולם בערך בשנות ה-50[2]
  • טברנון לסתני (Tristramella sacra) - לא נצפה מאז 1990, כנראה נכחד עקב התייבשות הכנרת
  • אמנונית-יוסף (Astatotilapia flavijosephi)
חפף ישראלי
כסיף שפל-עין
שמפנון מצוי
צלופח אירופי
צפרדע הנחלים
קרפדה ירוקה
צפע מצוי
סהרונית הירדן
מגדלית הנחלים
שחריר מצולע
סלסילה חומה

משפחת קרפיוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת קיפונאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת בינוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת שמפנוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת נאוויתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת גמבוזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת קרנוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת צלופחאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת סלמוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטנאים בכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת סרטנים עילאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת פוטמוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת רגלסתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת Cyclopidae[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • (Thermocyclops dybowskii)
  • (Mesocyclops ogunnus) - מהווה כ-90% מכלל הביומסה של השטרגליים בכנרת.

דו-חיים בכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת צפרדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת אילניתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת קרפדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוחלים בכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת צפעוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צפע מצוי (Daboia palaestinae) - נצפה שוחה לעיתים נדירות במי הכנרת.

משפחת צבים רכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת צבים ביצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכיכות בכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת חלזונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת סהרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת הידרוביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת מימניתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת ביתיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת מגדליתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מגדלית הנחלים (Melanoid tuberculata)
  • (Tarebia granifera) - מין פולש
  • (Thiara scabra) - מין פולש. בדיקות מראות כי הוא מהווה כיום מעל ל-90% מכלל החלזונות בכנרת.
משפחת שחריריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת חצוצריתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת צדפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת צדפות הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת סלסילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכחדה ומאמצי שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הבעיות האקלוגיות עימן מתמודדים בעלי החיים בכנרת נמנים: ירידה ועליית מפלס הכנרת, מינים פולשים, זיהום מי הכנרת ודיג יתר.

יחסי גומלין עם האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה נידוגים כ-2,000 טון דגים בכנרת, מחציתם לבנון הכנרת והשאר בעיקר אמנון הגליל ואמנון הירדן. דגים אחרים כגון הבינית, החפף הישראלי, הקרפיון (מין שברח מבריכות הדגים) והשמפנון מהווים אחוז קטן מהשלל.

"האגף לדיג ולחקלאות ימית" שבמשרד החקלאות מוסיף לכנרת מדי שנה דגיגי אמנון, דגיגי כסיף ודגיגי קיפון. השלל השנתי מגיע ל-60–100 טון של קיפונים ו-70–150 כסיף שפל-עין.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט כנרת – ים של חיים הוא סרט טבע תיעודי ישראלי, העוקב אחר החי בכנרת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליכטמן, משה (2015-01-22). "מדענים: "וירוס חדש וקטלני גורם לאסון אקולוגי בכנרת"". Globes. נבדק ב-2021-08-19.
  2. ^ החברה להגנת הטבע - Tristramella simonis intermedia, באתר www.teva.org.il
  3. ^ אלי אשכנזי, נזק לדגים ולאדם: החלזונות שפלשו לכנרת ומאיימים להרוס את האגם, באתר וואלה!, ‏18 באפריל 2019