הידור מצווה

ארבעת המינים כשהם מאוגדים יחדיו זהו הידור מצוה.

הידור מצוה הוא עיקרון הלכתי הקובע כי יש לקיים את המצוות באופן נאה ומהודר ובאמצעות חפצים נאים.

מקור הדין ומהותו

	""זה אלי ואנווהו" (שמות טו, ב), התנאה לפניו במצוות, עשֵה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין"

(שבת קלג:).

לדעת חלק מן המפרשים דין זה הוא מדאורייתא, ויש הסוברים שדין זה הוא מדרבנן.
לדעת רוב הפוסקים הדין הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד אינו פוסל את המצוה.
חייב אדם להוציא מכספו כתוספת על מנת לקיים את המצווה בהידור, עד שליש מההוצאה שלא בהידור.

פרטי הדין

למעשה הדין חל על כל המצוות אבל ישנם פרטים שנאמרו במפורש כגון: סוכה נאה, לולב (ואתרוג) נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, שכתוב בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכרוך בבגדים נאים" (שבת קלג:). וכן איגוד ארבעת המינים.

דוגמאות

• אין ליטול בסוכות אתרוג ששיעורו מינימלי (כביצה), אלא יש ליטול אתרוג הגדול בשליש מגודל ביצה משום "הידור מצוה".
  
• ישנם הנוהגים להסב במשך כל ליל הסדר משום "הידור מצוה".
  
• לפנים משורת הדין הוא כהידור מצוה.

ראו גם

• מצווה.
• ארבעת המינים#מצוות נטילת לולב