שירת הים
ערך זה עוסק בשיר המופיע בתנ"ך. אם התכוונתם ליישוב בגוש קטיף, ראו שירת הים (יישוב).
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו). על פי המסופר בתורה , השירה נאמרה לאחר שים סוף נבקע לשניים, בני ישראל עברו בו והמצרים טבעו בו. שירת הים כתובה בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה.
השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרא. היא גם נקראת בציבור פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח, החלה בסמוך לט"ו בשבט, ובשביעי של פסח. בקרב עדות שונות יש מנהגים של אמירת השירה בליל שביעי של פסח, ברוב עם.
תוכן עניינים |
[עריכה] תוכן השירה
השירה מופיעה בספר שמות (פרק טו), ועל פי כותרתה היא נאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף, שבה חצו בני ישראל את הים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים. תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית בית המקדש.
|
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. ה' אִישׁ מִלְחָמָה, ה' שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. יְמִינְךָ ה', נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב-יָם. אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא. נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם-זוּ גָּאָלְתָּ; נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן; עַד-יַעֲבֹר עַמְּךָ ה', עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ קָנִיתָ. תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, ה'; מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת-מֵי הַיָּם; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. |
||
| – ספר שמות, פרק ט"ו, פס' א'-י"ט | ||
[עריכה] מבנה הטקסט
השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", עם רווח אחד או שנים בכל שורה. כך[1]:
|
לאמר [****] אשירה לה' כי גאה גאה [****] סוס ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה [******] זה אלי ואנוהו [*********] אלהי |
||
[עריכה] תיארוך
מבחינה מדעית, בעבר נהוג היה לתארך את שירת הים כטקסט מקראי מאוחר מתקופת בית שני. זאת בעיקר בעקבות הופעה חריגה של המילה 'רָמָה' (פס' 1) במקום מקבילתה הנפוצה יותר במקרא 'השליך'. השימוש בשורש ר.מ.ה הוגדר כהשפעה ארמית על הטקסט (בארמית זהו השורש היחד המתאר פעולת השלכה') ולפי כך הוגדר הטקסט כשייך לתקופת בית שני, בה השפעת הארמית על השפה העברית המקראית היא ניכרת.
לעומת זאת, מחקרים מהתקופה האחרונה טוענים שהשימוש בשורש ר.מ.ה בשירת הים אינו מושפע מהארמית, אלא מקורו בשפה ה'פרוטו-שמית', שהיא השפה הקדומה המשוערת שממנה התפתחו, בין היתר, העברית והארמית, והשימוש בשורש זה מעיד על שלב קדום שבו טרם נדחק השורש מין השפה העברית. טענה זו מצטרפת לטענות נוספות על קדמות השיר ומסווגת אותו כ'שירה ארכאית', המתוארכת כמוקדמת אף לזמן כתיבת ספרי התורה.[2]:
[עריכה] קריאת השירה ואמירתה
השירה נמצאת בפרשת "בשלח", והשבת שבה קוראים אותה כפרשת השבוע נקראת גם "שבת שירה" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה. השירה גם נקראת בשביעי של פסח, שבו, לפי המסורת, אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל.
בליל שביעי של פסח נוהגים בחלק מהקהילות להתכנס בבתי המדרש ולאמר את שירת הים ביחד בחצות הלילה[3]. בחבלים ההרריים של לוב היה נהוג להתכנס כל הקהל כולל התינוקות ליד בית הכנסת כדי לאמר את השירה וכן נהוג היום במושבים עוזה ושלווה של יוצאי חבל ההר בלוב[4]. אצל יהודי תוניסיה נהגו להתפלל שחרית ומוסף על שפת הים ובחזרה לבית הכנסת לקיים תהלוכה כאשר שניים מהקהל מתחפשים למשה ואהרן ובדרך שרים את שירת הים ופזמונים שונים[5].
היו שנהגו להשכים לאמר את שירת הים לפנות בוקר ומנהג הגר"א לאמר את שירת הים בשחרית של שביעי של פסח פסוק אחר פסוק החזן והקהל יחד.
בישראל מתקיימות חגיגות שירת הים על חוף הים בתל אביב ובמקומות שונים ברחבי הארץ.[6] במיוחד תפסו את תשומת הלב חגיגות שירת הים שהתקיימו באילת ובסיני על חוף ים סוף[7]. בירושלים התקיימה החגיגה המרכזית בשכונת שערי חסד בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ[8] והחגיגות במקום זה נמשכו גם לאחר פטירתו של הרב חרל"פ.
[עריכה] אמירת השירה בתפילה
על פי הגמרא במסכת ראש השנה תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף לא, עמוד א, שירת הים נאמרה על ידי הלויים בשבת בעת הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים.
על פי מנהג רומא, שירת הים נאמרה בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, למעט בתשעה באב. החוקרים סוברים שמנהג זה ברומא משקף את מנהג ארץ ישראל מאז ימי חורבן הבית והמנהג בבבל היה שלא לאמר את שירת הים בתפילה. על פי כתב יד מימי הביניים, משה בן קלונימוס הביא את המנהג לאמר את שירת הים בכל יום בתפילה לאשכנז. המנהג יוחס על ידי הרוקח לר' משה הזקן בן המאה ה-10.[9]. יהודה בן ברזילי הברצלוני מביא בספר העתים את דבריו של נטרונאי גאון שבשתי הישיבות לא נהגו לאמר שירת הים בתפילה, אולם בשאר בתי הכנסת בבבל נהגו לאמרו בכל השבתות ובכל המועדים וביום הכיפורים[10]. הרמב"ם כותב כך: "יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים.[11]
עם הזמן המנהג לאמר שירת הים התפשט בתפוצות ישראל והיום הוא נכלל בסידור התפילה של כל העדות. בתשעה באב יש נוהגים לומר תמורתה את שירת האזינו.
[עריכה] בתרבות
בסרט האנימציה "נסיך מצרים" של דרימוורקס קטעים משירת הים הולחנו, והושרו בפי מרים הנביאה ובני ישראל, אחרי טיבוע צבא מצרים בים סוף.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
קריאת "שירת הים" מתוך פרשת בשלח בטעם עליון באתר תורת אמ"ת.- שירת הים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שיעורים על שירת הים, באתר ישיבה
קריאת [עריכה] הערות שוליים
- ^ על פי תנ"ך קורן
- ^ י' אבישור, עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית, ירושלים, תשמ"ט. פרשני המקרא המסורתיים, דוגמת הרמב"ן, ראו בשירה כעתיקה ואף נוקטים בעמדה כי השירה נאמרה עוד בעיצומו של מעמד קריעת ים סוף.
- ^ נטעי גבריאל, הלכות פסח - חלק ג', פרק טו - ליל שביעי של פסח, באתר HebrewBooks
- ^ פסח, ממנהגי יהדות לוב, סעיף 12, אתר דעת
- ^ פסח, ממנהגי יהדות תוניסיה, סעיף 15, אתר דעת
- ^ תנועה גדולה של מטיילים ביום האחרון של פסח, דבר, 3 באפריל 1956
- ^ טקס שירת הים באילת, דבר, 18 באפריל 1955
- ^ בר אפרים, איש ירושלים של מעלה, מעריב, 9 בדצמבר 1951
- ^ אליעזר לוי, מה עניין שירת הים לפסוקי דזמרא?, בתוך: בית כנסת, אדר תש"ז, עמ' 9-10, באתר HebrewBooks
- ^ יהודה בן ברזילי הברצלוני, ספר העתים, קרקא, תרס"ג, סימן קע, באתר HebrewBooks
- ^ הלכות תפילה ז, יג.
