שירת הים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרים ונשות ישראל שרות את שירת הים (שירת מרים)

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו). על פי המסופר בתורה , השירה נאמרה לאחר שים סוף נבקע לשניים, בני ישראל עברו בו והמצרים טבעו בו. שירת הים כתובה בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה.

השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרא. היא גם נקראת בציבור פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח, החלה בסמוך לט"ו בשבט, ובשביעי של פסח. בקרב עדות שונות יש מנהגים של אמירת השירה בליל שביעי של פסח, ברוב עם.

הפסוק האחרון הנאמר בתפילה הוא למעשה המשך תיאור הנס, ולא חלק מהשירה עצמה.

תוכן השירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע מ"שירת הים", מהממצאים היחידים מתקופת הדממה, המאה ה-8 לספירה, מוצג בהיכל הספר, מוזיאון ישראל, ירושלים
שירת הים בספר תורה

השירה מופיעה בספר שמות (פרק טו), ועל פי כותרתה היא נאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף, שבה חצו בני ישראל את הים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים. תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית המשכן ובית המקדש.

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר:
אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
עָזִּי - וְזִמְרָת: יָהּ! וַיְהִי לִי - לִישׁוּעָה!
זֶה אֵלִי! וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי - וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.
ה' אִישׁ מִלְחָמָה! ה' - שְׁמוֹ!
מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ - יָרָה בַיָּם! וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו - טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף!
תְּהֹמֹת - יְכַסְיֻמוּ! יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת - כְּמוֹ אָבֶן.
יְמִינְךָ, ה', - נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ! יְמִינְךָ, ה', - תִּרְעַץ אוֹיֵב!
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ - תַּהֲרֹס קָמֶיךָ. תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ: יֹאכְלֵמוֹ - כַּקַּשׁ!
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ - נֶעֶרְמוּ מַיִם! נִצְּבוּ! - כְמוֹ נֵד נֹזְלִים!! קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב-יָם!
אָמַר אוֹיֵב:
אֶרְדֹּף! אַשִּׂיג! אֲחַלֵּק שָׁלָל! תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי! אָרִיק חַרְבִּי! תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי!
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ... כִּסָּמוֹ יָם! צָלְלוּ - כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'!! מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ!! נוֹרָא תְהִלֹּת! עֹשֵׂה פֶלֶא!
נָטִיתָ יְמִינְךָ - תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ.
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ - עַם-זוּ גָּאָלְתָּ! נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ... - אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.
שָׁמְעוּ עַמִּים... יִרְגָּזוּן! חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת!
אָז - נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב - יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד! נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן!!
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד! בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ - יִדְּמוּ כָּאָבֶן:
עַד-יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'? עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ קָנִיתָ?
תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ,
- מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, ה', מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי - כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד!!
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם: וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי-הַיָּם,
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה - בְּתוֹךְ הַיָּם.
ספר שמות, פרשת בשלח (ט"ו:1-19)

מבנה הטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", עם רווח אחד או שנים בכל שורה. כך‏[1]:

לאמר [****] אשירה לה' כי גאה גאה [****] סוס

ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת יה ויהי לי

לישועה [******] זה אלי ואנוהו [*********] אלהי

תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר הבלשני מקובל לסווג את שירת הים לרובד הארכאי של העברית המקראית, המוקדם מרובד העברית הקלאסית המאפיין את שאר התורה.‏[2][3]

בעבר נהוג היה לתארך את שירת הים כטקסט מקראי מאוחר מתקופת בית שני, וזאת בעיקר בעקבות הופעה חריגה של המילה 'רָמָה' (בפסוק הראשון) במקום מקבילתה הנפוצה יותר במקרא 'השליך', אשר פורשה עוד בספרות התלמודית כהשפעה ארמית[4], שפה שבה שורש ר.מ.ה בעיקר משמש במשמעות השלכה, ובתקופה זו היתה השפעה ניכרת של ארמית על השפה העברית המדוברת והנכתבת.‏[5] כיום מקובל להניח כי השימוש בשורש החריג אינו בהשפעת הארמית, אלא שמקורו במוצאן השמי המשותף של הארמית והעברית, ועל כן מעיד על שלב קדום שבו טרם נדחק השורש מן השפה העברית.‏[6][7]

החוקר ישראל קנוהל סבור שבמקורו ארוע מכונן של יציאת "מצרים" ונס המעבר ביבשה בתוך הים, מקורו במסורת צפונית דווקא, והועבר למסורת ממלכת יהודה מאוחר יותר במשמעות של מצרים וסיני המזוהים כיום עם חצי האי סיני וארץ מצרים[8]

פרשני המקרא המסורתיים, דוגמת הרמב"ן, ראו בשירה כעתיקה ואף נוקטים בעמדה כי השירה נאמרה עוד בעיצומו של מעמד קריעת ים סוף, תוך פירוש המילה 'אז' בפסוק הפתיחה "אז ישיר משה..." - כביצוע השירה בעת ובעונה אחת עם זמן סיפור המסגרת. הפסוק "עד יעבור עמך ה'..." מוסבר לפי דרך זו כתפילה לשתיקתם של האומות עד גמר המעבר של בני ישראל, בים סוף או במדבר, ולא כציטוט של אמירתם המתריסה של האומות. משמעות זו של השירה מקובלת גם על חוקרים בעת החדשה, והיא בעלת השלכות גם על חקר תיארוך כתיבתה.‏[3]

קריאת השירה ואמירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירה נמצאת בפרשת "בשלח", והשבת שבה קוראים אותה כפרשת השבוע נקראת גם "שבת שירה" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה. השירה גם נקראת בשביעי של פסח, שבו, לפי המסורת, אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל.

בליל שביעי של פסח נוהגים בחלק מהקהילות להתכנס בבתי המדרש ולאמר את שירת הים ביחד בחצות הלילה‏[9]. בחבלים ההרריים של לוב היה נהוג להתכנס כל הקהל כולל התינוקות ליד בית הכנסת כדי לאמר את השירה וכן נהוג היום במושבים עוזה ושלווה של יוצאי חבל ההר בלוב‏[10]. אצל יהודי תוניסיה נהגו להתפלל שחרית ומוסף על שפת הים ובחזרה לבית הכנסת לקיים תהלוכה כאשר שניים מהקהל מתחפשים למשה ואהרן ובדרך שרים את שירת הים ופזמונים שונים‏[11].

היו שנהגו להשכים לאמר את שירת הים לפנות בוקר ומנהג הגר"א לאמר את שירת הים בשחרית של שביעי של פסח פסוק אחר פסוק החזן והקהל יחד.

בישראל מתקיימות חגיגות שירת הים על חוף הים בתל אביב ובמקומות שונים ברחבי הארץ.‏[12] במיוחד תפסו את תשומת הלב חגיגות שירת הים שהתקיימו באילת ובסיני על חוף ים סוף[13]. בירושלים התקיימה החגיגה המרכזית בשכונת שערי חסד בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ[14] והחגיגות במקום זה נמשכו גם לאחר פטירתו של הרב חרל"פ.

אמירת השירה בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הגמרא במסכת ראש השנה תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד א', שירת הים נאמרה על ידי הלויים בשבת בעת הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים.

על פי מנהג רומא, שירת הים נאמרה בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, למעט בתשעה באב. החוקרים סוברים שמנהג זה ברומא משקף את מנהג ארץ ישראל מאז ימי חורבן הבית והמנהג בבבל היה שלא לאמר את שירת הים בתפילה. על פי כתב יד מימי הביניים, משה בן קלונימוס הביא את המנהג לאמר את שירת הים בכל יום בתפילה לאשכנז. המנהג יוחס על ידי הרוקח לר' משה הזקן בן המאה ה-10.‏[15]. יהודה בן ברזילי הברצלוני מביא בספר העתים את דבריו של נטרונאי גאון שבשתי הישיבות לא נהגו לאמר שירת הים בתפילה, אולם בשאר בתי הכנסת בבבל נהגו לאמרו בכל השבתות ובכל המועדים וביום הכיפורים‏[16]. הרמב"ם כותב כך: "יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים.‏[17]

עם הזמן המנהג לאמר שירת הים התפשט בתפוצות ישראל והיום הוא נכלל בסידור התפילה של כל העדות. בתשעה באב יש נוהגים לומר תמורתה את שירת האזינו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט האנימציה "נסיך מצרים" של דרימוורקס קטעים משירת הים הולחנו, והושרו בפי מרים הנביאה ובני ישראל, אחרי טיבוע צבא מצרים בים סוף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי תנ"ך קורן
  2. ^ י' אבישור, עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית, ירושלים, תשמ"ט.
  3. ^ 3.0 3.1 פרק שני - על ספר שמות פרק 15 בספר: 'מזמורים מרכזיים בתנ"ך העברי' מאת החוקר ההולנדי ד"ר יאן פ' פוקלמן (אנגלית, Major Poems of the Hebrew Bible, אתר ספרי גוגל)
  4. ^ פירוש 'רמה בים' חיים יהודה ערנרייך, בתו אסופת 'נטעי בחורים' שנת תר"ע (~1910). המאמר מצטט מקורות תנאיים ובעקבותיהם רש"י המפרשים את המילה כבת מקור ארמי, עם התייחסות למשמעות ההגבהה. (אתר כתבים עבריים)
  5. ^ דויד א' רוברטסון, עדות לשונית בקביעת תאריכים תנ"כיים. Linguistic Evidence in Dating Biblical Texts, David A. Robertson, 1967 (אנגלית, בכרטסת הספריה הלאומית)
  6. ^ מחקרים בשירה ארמית של החוקר אברהם פריירה Studies in Aramaic Poetry, A.S. Pereira (אתר ספרי גוגל). הספר מסכם את שיטותיהם של אולברייט, קרוס ורוברטס, ודוחה אותם
  7. ^ פרק שביעי: אזכורי פרק 15 בשאר התנ"ך והשלכות לגבי תיארוכו : 'השפעות ותאריך כתיבת שמות 15:1-21', The Date of Composition and Influence of Exodus 15:1-21, Brian D. Russel (אתר ספרי גוגל). מסקנתו על הקדמת שירת הים נשענת בין היתר על איזכור ביטויים או פירושים במקורות תנ"כיים מאוחרים יותר, כולם מימי בית ראשון ואף קדומים לו. ראסל, חוקר נוצרי, בוחר בפירושו של אברהם אבן-עזרה לביטוי 'רמה בים' במשמעות יריית חיצים, כביטוי בתהלים 78
  8. ^ מלחמת ישראל מצרים הראשונה ישראל קנוהל, (אתר תכלת)
  9. ^ נטעי גבריאל, הלכות פסח - חלק ג', פרק טו - ליל שביעי של פסח, באתר HebrewBooks
  10. ^ פסח, ממנהגי יהדות לוב, סעיף 12, אתר דעת
  11. ^ פסח, ממנהגי יהדות תוניסיה, סעיף 15, אתר דעת
  12. ^ תנועה גדולה של מטיילים ביום האחרון של פסח, דבר, 3 באפריל 1956
  13. ^ טקס שירת הים באילת, דבר, 18 באפריל 1955
  14. ^ בר אפרים, איש ירושלים של מעלה, מעריב, 9 בדצמבר 1951
  15. ^ אליעזר לוי, ‏מה עניין שירת הים לפסוקי דזמרא?, בתוך: בית כנסת, אדר תש"ז, עמ' 9-10, באתר HebrewBooks
  16. ^ יהודה בן ברזילי הברצלוני, ‏ספר העתים, קרקא, תרס"ג, סימן קע, באתר HebrewBooks
  17. ^ הלכות תפילה ז, יג.