המכרז האולימפי 2016

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המכרז האולימפי למשחקי קיץ 2016
סקירה כללית · ריו דה ז'ניירו (המנצחת)
מדריד · טוקיו · שיקגו
Rio Candidate City 2016 Summer Olympics svg.png
פרטים
מקום ההצבעה קופנהגן, דנמרק
ועדה אחראית הוועד האולימפי הבינלאומי
תאריכים חשובים
המכרז הראשון 13 בספטמבר 2007
המכרז השני 14 בינואר 2008
הכרזת המועמדים הסופיים 4 ביוני 2008
החלטה סופית 2 באוקטובר 2009
ההחלטה הסופית
הזוכה במכרז ריו דה ז'ניירו 2016
המקום השני מדריד 2016

המכרז האולימפי 2016 היה המכרז שנועד לבחור את המארחת של אולימפיאדת 2016. תהליך הבחירה, שנוהל על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, החל ב-13 בספטמבר 2007‎, והסתיים בטקס ההכרזה בקופנהגן, דנמרק ב-2 באוקטובר 2009.

ארבע המועמדות שהצליחו לעלות לשלב הסופי במכרז הן שיקגו (ארצות הברית), מדריד (ספרד), ריו דה ז'ניירו (ברזיל) וטוקיו (יפן). מתוך ארבע הערים שזכו להגיע למועמדות הסופית, זכתה בתואר המארחת הרשמית של אולימפיאדת 2016 ושל המשחקים הפאראלימפיים לשנת 2016 העיר ריו דה ז'ניירו.

אחד השינויים הגדולים במכרז של 2016 היה ברמת ההתענינות הגבוהה של הקהל והאזרחים בכל העולם. כוכבים ומפורסמים שונים גויסו לקחת חלק בקידום זכייתן של ערים שונות, וכל ראשי המדינות המועמדות הגיעו בעצמם לטקס ההכרזה, כשהבולט בהם היה ברק אובמה, נשיא ארצות הברית. איש מנשיאי ארצות הברית לא הגיע בעצמו מעולם קודם לכן לטקס המכרז האולימפי.

הרציונל להשתתפות במכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכייה במכרז האולימפי היא שאיפה לאומית מהגדולות בחיי מדינה. קיום המשחקים האולימפיים עשוי להביא לעיר ולמדינה המארחות הכרה בינלאומית. מעבר לכך, יביא האירוע לסיוע כספי מטעם הוועד האולימפי בבניית מתקני ספורט וכפר אולימפי שיוכלו לשמש לאחר תום האולימפיאדה את התושבים, ולבנייה ושיפור משמעותי לשנים רבות בתשתיות, ברכבות ובכבישים. אירוח האולימפיאדה והכנתה ארוכת השנים עשויים לתרום לעלייה משמעותית במקומות עבודה, וכן לעלייה בעסקים עם חברות באותה מדינה ומחוץ לה, בתיירות, ובניהול נכון תוביל להכנסות כספיות של מיליארדים. זאת מלבד הכבוד והגאווה הלאומית שבאירוח אירוע הספורט הבינלאומי הגדול בעולם. לאור סדרי הגודל בהם מדובר, מסתיים המכרז האולימפי כשבע שנים לפני מועד האירוע המתוכנן, דבר שיאפשר לעיר ולמדינה המארחות שנים של תכנון והיערכות.

תהליך המכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועד הסופי להגשת מועמדות למכרז לאירוח המשחקים האולימפים לשנת 2016 היה ב-13 בספטמבר 2007. שבע הערים שהגישו מועמדות לפני תאריך זה נדרשו לאחר מכן לענות על שאלון מפורט בן 50 עמודים עד ל-14 בינואר 2008. הוועד האולימפי העניק דירוג לכל עיר ששוקלל על פי 11 קטגוריות כגון יכולת כלכלית ויכולת מימון, אבטחה וביטחון, מתקני ספורט מתאימים או תוכניות ריאליות לבנייתם, ניסיון קודם באירוח אירועי ספורט בסדר גודל בינלאומי, תחבורה, דיור ומגורים, דעת הקהל והתמיכה הציבורית, ועוד. ב-4 ביוני 2008 הציג הוועד האולימפי את הניקוד שקיבלו הערים המועמדות.

בשלב זה נפלו המועמדות דוחא, באקו ופראג, שהניקוד אותו צברו לא היה מספֵּק.

ארבע הערים שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר, ועברו לשלב הבא, היו שיקגו (ארצות הברית), מדריד (ספרד), ריו דה ז'ניירו (ברזיל), וטוקיו (יפן). עם המעבר לשלב השני היו המועמדות רשאיות להשתמש בסמלי הלפיד האולימפי והטבעות האולימפיות במסעות הפרסום שלהן לקידומן במכרז.

סקירה כללית של הערים המתמודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל ההצעה לאירוח אולימפיאדת 2016 בשיקגו

שיקגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיקגו נחשבה על ידי התקשורת כמועמדת בעלת סיכויים טובים לזכייה במכרז.

יתרונותיה התבטאו במערכת תחבורה ציבורית טובה[1], וכן בתשתית רחבה הקיימת כבר למתקני ספורט.[2] יתרונות נוספים קשורים היו הן לאזור הזמן הנמצא "באמצע" בין קצוות העולם השונים, והן לקרבה של רשת NBC, חברת התקשורת בעלת הזכויות על שידורי המשחקים האולימפיים.
חסרונותיה היו באיכות הירודה של מתקני הספורט המוצעים, בתמיכה הממשלתית הנמוכה יחסית מתוך ציפייה שהמגזר הפרטי ישלים את החסר, ובהיותה של שיקגו עיר בעלת שיעור אלימות גדול במיוחד.

במכרז הסופי זכתה שיקגו למספר הקולות הנמוך ביותר, והודחה ראשונה מתוך הארבע שהגיעו לגמר.

סמליל ההצעה לאירוח אולימפיאדת 2016 בטוקיו

טוקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקיו זכתה בציון גבוה בזכות תוכניתה לבנות אצטדיון שיכיל 100 אלף מקומות, יכולתה הכלכלית הגבוהה ביותר, וההבטחה לאולימפיאדה "ירוקה" בה ייגרם הנזק המועט ביותר לסביבה.

חסרונה היה בתמיכה הציבורית המועטה לה זכה הרעיון בקרב תושביה ובקרב אזרחי יפן. בסקר שנערך בשנה שבה התקיים המכרז תמכו רק 56% מהתושבים ברעיון‏[3], דבר העלול להביא למיעוט מתנדבים ולאווירה לא אוהדת. במכרז הסופי זכתה טוקיו למספר הקולות הנמוך ביותר לאחר שיקגו, והודחה שנייה מתוך הארבע שהגיעו לגמר.

סמליל ההצעה לאירוח אולימפיאדת 2016 במדריד

מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדריד זכתה לציון גבוה מבחינת תחבורה ציבורית ומתקנים, והעובדה שהייתה מועמדת ארבע שנים קודם, במכרז האולימפי 2012 והגיעה אף אז לגמר, היוותה גורם חיובי. מבין המועמדות הייתה מדריד המועמדת שזכתה לתמיכה ציבורית גבוהה ביותר מתושביה. על חברי הוועד האולימפי הבוחרים הופעל לחץ רב על ידי חואן אנטוניו סמראנש, לשעבר נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, שהינו תושב ספרד, עבר את גיל 80, והציג את הזכייה במכרז כמשאלתו האחרונה.

חסרונה של מדריד היה במיקומה ביבשת אירופה, ובבקשתה לקיים את המשחקים האולימפיים רק ארבע שנים לאחר אולימפיאדת לונדון (2012). למרות שהדבר אינו רשום כחוק מחייב, המקובל הוא שלא מקיימים את המשחקים האולימפיים ברציפות, בהפרש של ארבע שנים, באותה יבשת.

ריו דה ז'ניירו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל אולימפיאדת 2016 בריו דה ז'ניירו

זו הפעם הראשונה שהעיר ריו דה ז'ניירו עברה לשלב המועמדות במכרז האולימפי, לאחר ארבעה נסיונות שלא עלו יפה בשנים 1936, 1940, 2004 ו-2012. לפי הצעתה של ריו דה ז'ניירו, היא מתכננת לקיים את כל המשחקים בתוך העיר עצמה‏‏[4] ובכך לאפשר למשחקים להיות דינמיים יותר ולהקל על האינטראקציה בין הספורטאים.

חסרונותיה של ריו הן בהיותה עיר אלימה ביותר, בעלת פערים בלתי נתפסים בין עושר מופלג ומעמד ביניים אמיד מחד גיסא, לבין עוני קיצוני בפאבלות מאידך גיסא. בנסיונות הקודמים לא הצליחה ריו לזכות באירוח המשחקים, עקב חוסר בתשתיות, בעיות ביטחון והיעדר נסיון מספיק בארגון אירועי ספורט בינלאומיים. אף שחלק מהמשחקים והגמר בגביע העולם בברזיל ב-1950 התקיימו בריו, חלה מאז הרעה מבנית במתקני הספורט, על אף מספר שיפוצים שבוצעו. עם זאת, לאחר שבשנת 2007 התקיימו בריו משחקי הכדורגל הפאן-אמריקניים, השתנתה התפיסה הרווחת בעולם לגבי יכולתה של העיר לארח אירועי ספורט בינלאומיים גדולים מעין אלו. קושי נוסף שנצפה היה היעדר כמות מספיקה של בתי מלון. לכן, בדרוג חברי הוועד שקדם למכרז הסופי, זכתה בציון הנמוך מתוך ארבע המדינות בגמר.

יתרונותיה של ריו דה ז'ניירו באו מכיוון אחר. טענתה הייתה כי מעולם עד אותו מועד לא התקיימו משחקים אולימפיים ביבשת אמריקה הדרומית, דבר מפלה שאינו משקף את היותה של האולימפיאדה אירוע בינלאומי על טהרת הייצוג השווה. יתרון נוסף הוא באירוח מונדיאל 2014, שהיא תחרות בינלאומית רבת משתתפים, דבר המהווה ייתרון בהיערכות למשחקים האולימפיים לאחר שנתיים.
בעניין המחסור בחדרי אירוח התחייבה ריו להביא ספינות תענוגות רבות, שיעגנו בחופיה וישמשו כחדרי מלון במהלך המשחקים האולימפיים.

בהצבעת חברי הוועד האולימפי זכתה ריו, והיא תארח את אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו להלן - מערכת התחבורה הציבורית בשיקגו בוויקיפדיה באנגלית
  2. ^ את תחרויות ספורט המים, לדוגמה, הציעה שיקגו לקיים בימת מישיגן ולאורך החוף.
  3. ^ ‫סער הס, ynet - ספורט - 4 ערים, 5 טבעות: הקרב על אולימפיאדת 2016, באתר ynet‏, 29 בספטמבר 2009‬
  4. ^ ‏בניגוד למקובל באולימפיאדות אחרות, בהן מתקיימים אירועי ספורט גם מחוץ לעיר‏