המכרז האולימפי 2020

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המכרז האולימפי 2020 היה המכרז שנועד לבחור את המארחת של האולימפיאדה ה-32 שעתידה להתקיים בשנת 2020. תהליך הבחירה מנוהל על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי. טוקיו, בירת יפן, נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים בכינוס הוועד האולימפי ה-125 בבואנוס איירס ב-7 בספטמבר 2013. תהיה זו הפעם השנייה בהיסטוריה בה תארח טוקיו משחקים אולימפיים, אחרי שאירחה את המשחקים האולימפיים בשנת 1964.‏[1]

הרציונל להשתתפות במכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכייה במכרז האולימפי היא שאיפה לאומית מהגדולות בחיי מדינה. קיום המשחקים האולימפיים עשוי להביא לעיר ולמדינה המארחות הכרה בינלאומית. מעבר לכך, יביא האירוע לסיוע כספי מטעם הוועד האולימפי בבניית מתקני ספורט וכפר אולימפי שיוכלו לשמש לאחר תום האולימפיאדה את התושבים, ולבנייה ושיפור משמעותי לשנים רבות בתשתיות, ברכבות ובכבישים. אירוח האולימפיאדה והכנתה ארוכת השנים עשויים לתרום לעלייה משמעותית במקומות עבודה, וכן לעלייה בעסקים עם חברות באותה מדינה ומחוץ לה, בתיירות, ובניהול נכון תוביל להכנסות כספיות של מיליארדים. זאת מלבד הכבוד והגאווה הלאומית שבאירוח אירוע הספורט הבינלאומי הגדול בעולם. לאור סדרי הגודל בהם מדובר, מסתיים המכרז האולימפי כשבע שנים לפני מועד האירוע המתוכנן, דבר שיאפשר לעיר ולמדינה המארחות שנים של תכנון והיערכות.

המועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש ערים הבאות היו המתמודדות הסופיות על אירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2020:‏[2]

ההליך לבחירת העיר המארחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההזמנות להגשת הצעות לאירוח אולימפיאדת הקיץ 2020 הוצאו על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי ב-16 במאי 2011, כאשר המועד האחרון להגשת שמות הערים המעוניינות בכך היה ה-1 בספטמבר באותה שנה. עד לאותו מועד הגישו ועדים אולימפיים לאומיים לוועד האולימפי הבינלאומי את שמותיהן של שש ערים – שלוש המתמודדות הסופיות וכן באקו שבאזרבייג'ן, דוחא שבקטאר ורומא שבאיטליה (אלו הן ה-Applicant Cities).

עד ה-15 בפברואר 2012 הגישו חמש ערים את מסמכי המועמדות הרשמיים לוועד האולימפי הבינלאומי, כאשר ממשלת איטליה הסירה לפני כן את מועמדותה של רומא משיקולים כלכליים. המסמכים שהוגשו שימשו את הוועד האולימפי הבינלאומי לשם הערכה ראשונית של התאמת הערים המועמדות לאירוח האולימפיאדה.

ב-23 במאי 2012 דחה הוועד האולימפי הבינלאומי את מועמדותן של דוחא ושל באקו ואישר את איסטנבול, טוקיו ומדריד כמתמודדות הסופיות במכרז (ה-Candidate Cities).

לוח הזמנים לשלבי הבחירה היה:

  • 7 בינואר 2013 – המועד האחרון להגשת ספרי ההצעות המפורטים של המתמודדות הסופיות;
  • פברואר-אפריל 2013 – ביקורי ועדת ההערכה של הוועד האולימפי הבינלאומי בערים המתמודדות הסופיות (ארבעה ימים בכל עיר). דו"חות הביקורים יוגשו לוועד האולימפי הבינלאומי לא יאוחר מחודש לפני מועד הבחירה הסופית בעיר המארחת;
  • יוני 2013 – הצגת ההצעות לוועד האולימפי הבינלאומי על ידי הערים המתמודדות הסופיות;
  • 7 בספטמבר 2013 – בחירת העיר המארחת על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי.

ערים שחזרו בהן מכוונתן להגיש מועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר ערים התכוננו להגיש את מועמדתן לאירוח האולימפיאדה אך חזרו בהן: בוקרשט, רומניה; סנט פטרסבורג, רוסיה; פריז, צרפת; פראג, צ'כיה; דובאי, איחוד האמירויות הערביות; דרבן, דרום אפריקה; טורונטו, קנדה; הירושימה, יפן; פוסן, קוריאה הדרומית.

הוועד האולימפי הבינלאומי הודיע כי הוא מעוניין לקבל הצעת מועמדות מארצות הברית, אך הוועד האולימפי האמריקני החליט להימנע מכך. העיר לאס וגאס הגישה לבסוף את מועמדתה ללא תמיכת הוועד האולימפי האמריקני. הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הצעתה.

בנוסף לערים הנ"ל העלו עוד עשר ערים רעיון להגיש מועמדות לאירוח האולימפיאדה, אך החליטו לבסוף שלא להגישה: ברלין, גרמניה; בודפשט, הונגריה; ליסבון, פורטוגל; קהיר, מצרים; קזבלנקה, מרוקו; ניירובי, קניה; דלהי, הודו; קואלה לומפור, מלזיה; גוודלחרה, מקסיקו; בריסביין, אוסטרליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טוקיו הגישה מועמדות לאירוח אולימפיאדת 2016.
  2. ^ סדר הצגת הערים נקבע בהגרלה על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי.
  3. ^ זוהי מועמדות חמישית של איסטנבול לאירוח אולימפיאדת קיץ. בעבר התמודדה על במכרז האולימפי לקראת אולימפיאדות 2000, 2004, 2008 ו-2012
  4. ^ מדריד הגישה מועמדות לאירוח אולימפיאדות 2012 ו-2016.