המערכה במערב אפריקה במלחמת העולם הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המערכה במערב אפריקה
Cameroonian troops in World War I.jpg

חיילים קמרונים בשירות גרמניה
עימות: מלחמת העולם הראשונה
חלק מ: הזירה האפריקנית
תאריך התחלה: 3 באוגוסט 1914 – פברואר 1916
מקום: קמרון הגרמנית וטוגולנד
תוצאה: ניצחון של מדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים

מדינות ההסכמה:
Flag of the United Kingdom.svg האימפריה הבריטית

Flag of France.svg צרפת

Flag of Belgium (civil).svg בלגיה

מעצמות המרכז: Flag of the German Empire.svg הקיסרות הגרמנית

אבידות
בטוגו: 518 הרוגים וכ-1,200 פצועים  בטוגו: כ-2,000 הרוגים אפריקנים
בקמרון: כ-5,000 הרוגים 

המערכה במערב אפריקה הייתה סדרת קרבות שהתחוללה במערב אפריקה במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנים 1916-1914, בשתי המושבות של גרמניה בחלק זה של אפריקה וכלל את כיבוש טוגולנד ואת כיבוש קמרון. המערכה נסתיימה בנפילת שתי המושבות לידי מדינות ההסכמה, האחת תוך ימים ספורים והשנייה אחרי יותר משנה. קרבות אלה נערכו בזירה צדדית למדי, הן מבחינה גאוגרפית, הן מבחינת סדרי הכוחות, במאבק האיתנים של מלחמת העולם הראשונה. בנוסף, רוב החיילים שהשתתפו במערכה זו היו מגויסים אפריקנים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושבותיה של גרמניה במערב אפריקה בעת פרוץ מלחמת העולם הראשונה כללו את טוגולנד (כיום טוגו וחלק מגאנה) וקמרון. הן היו מוקפות במושבות של מדינות ההסכמה, ולא ניתן היה למעשה להגן עליהן, קל וחומר להכריע את יריביהן במושבות הסמוכות, בהיות הגרמנים באותן מושבות במיעוט לעומת המושבות שמהן יצאו התוקפים, ובהיותם מנותקים, לרוב, ממולדתם. ואכן, שתי המושבות נפלו בידי מדינות ההסכמה.

טוגולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כיבוש טוגולנד

הראשונה והקלה ביותר להשתלטותן של מדינות ההסכמה הייתה טוגולנד, שבה לא היו כלל כוחות צבא, אלא משטרה, מיליציה ומשמר גבול, כ-700 במספר, כמעט כולם אסקרי - חיילים אפריקנים תחת פיקוד אירופי, חלקם בעלי מוטיבציה ורוח קרב ירודים. טוגולנד, שהייתה מושבה גרמנית מ-1884, הייתה מוקפת מצפון וממזרח במושבות צרפתיות, כמו דהומיי (כיום בנין), לה היה לטוגו גבול ארוך ממזרח, וממערב בחוף הזהב (כיום גאנה), שהייתה מושבה בריטית. למדינות ההסכמה היה יתרון ימי מכריע גם במפרץ גינאה, שנשק למושבה מדרום. מסע המלחמה נסתיים בהצלחה מנקודת ראות של מדינות ההסכמה ב-27 באוגוסט 1914, פחות משלושה שבועות לאחר שהחל. הייתה זו המושבה הגרמנית הראשונה שנפלה בידי מדינות ההסכמה (כיבוש סמואה הגרמנית אירע מספר ימים אחר כך).

קמרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כיבוש קמרון

כיבוש קמרון היה ארוך ומייגע הרבה יותר. בקמרון, שכללה גם חלקים ממזרח ניגריה של ימינו, היו כאלף חיילים גרמנים ועוד כ-3,000 אפריקנים. המושבה הותקפה מכיוון ניגריה על ידי חמישה טורים בריטיים, אך אלה, לנוכח מארבים גרמניים וקשיי הדרך, כשלו בהתקדמותם, לרוב. לעומת זאת, כוח צרפתי, שיצא מצ'אד ותפס את קוסרי (Kousseri) שעל הגבול, וכוח צרפתי - בלגי שפעל באזור החוף, בסיוע תותחים של ספינות בריטיות וצרפתיות, הצליחו יותר. בתחילת ספטמבר 1914 כבש הכוח הצרפתי-בלגי את לימבה (Limbe) שעל החוף. אחר כך, ב-27 בחודש, נכבשה הבירה דואלה (Douala). בדצמבר נכבשה גם יאונדה (Yaunda, כיום Yaunde, הבירה הנוכחית) שבפנים הארץ. רוב הגרמנים מצאו מקלט בגינאה הספרדית (כיום גינאה המשוונית) הנייטרלית. במהלך 1915 כבשו מדינות ההסכמה חלקים נוספים מהארץ, והתנגדות הגרמנים פסקה בפברואר 1916.

סוף דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוגולנד חולקה בין צרפת לאימפריה הבריטית. החלק שבשליטת צרפת הפך למנדט צרפתי בשם טוגו והחלק שבשליטת בריטניה צורף למושבה חוף הזהב. רוב קמרון הפך למנדט צרפתי, וחלקה המערבי של קמרון צורף לניגריה, שהייתה אז מושבה בריטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]