הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל שירות פעילות החוץ האירופי

הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחוןאנגלית: High Representative of the Union for Foreign Affairs and Security Policy) הוא האחראי העיקרי על תיאום וייצוג מדיניות החוץ והביטחון המשותפת של מדינות האיחוד האירופי. הנציג העליון הוא אחד מסגני נשיא הנציבות האירופית ועומד בראש שירות פעילות החוץ האירופי (משרד החוץ של האיחוד) ובראש מועצת שרי החוץ של האיחוד. המשרה בצורתה הנוכחית קיימת מה-1 בדצמבר 2009.

הנציגה העליונה הנוכחית היא קתרין אשטון, אשר מכונה בתקשורת "שרת החוץ האירופית", "שרת החוץ של האיחוד האירופי" ואף "שרת החוץ של אירופה". ב-30 באוגוסט 2014 נבחרה פדריקה מוגריני, שרת החוץ של איטליה, לנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון. מוגריני עתידה להיכנס לתפקיד ב-1 בנובמבר 2014.

התפתחות המשרה ושמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהקמת האיחוד האירופי ב-1993 על בסיס אמנת מאסטריכט, נשאו חברי הנציבות האירופית באחריות על מדיניות החוץ של האיחוד, כשהאחראי הראשי מביניהם נקרא הנציב האירופי ליחסי חוץ או הנציב האירופי לענייני חוץ (European Commissioner for External Relations / External Affairs). כיתר הנציבים, גם נציבי החוץ השונים היו מינויים של ממשלות המדינות החברות באיחוד.

עם כניסת אמנת אמסטרדם לתוקף ב-1999, נוספה לאיחוד האירופי משרה חדשה - הנציג העליון של מדיניות החוץ והביטחון המשותפת (High Representative of the Common Foreign and Security Policy), אשר אוישה על ידי המזכיר הכללי של מועצת האיחוד האירופי, אז חאבייר סולאנה. משרת הנציג העליון הייתה מצומצמת בסמכויותיה וסולאנה פעל במקביל לחברי הנציבות השונים שהמשיכו לעסוק בענייני חוץ.

בשנת 2004 הוצעה חוקה לאיחוד האירופי, שכללה את החלפת המשרה הקיימת במשרת שר האיחוד לענייני חוץ (Union Minister for Foreign Affairs). הצעת חוקה זו נדחתה בשנת 2005 במשאלי עם בצרפת ובהולנד, ועמה גם השינוי המוצע.

דחיית החוקה הובילה לאמנת ליסבון, ועם כניסתה לתוקף ב-2009 מוזגו תיק החוץ של הנציבות ומשרת הנציג העליון של מדיניות החוץ והביטחון המשותפת למשרה הנוכחית - הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון. כתוצאה משינוי זה חדלו הנציבים לעסוק במדיניות חוץ, וסולאנה סיים את תפקידו כנציג העליון והוחלף בידי קתרין אשטון.

על אף דחיית החוקה האירופית, משמש שם המשרה שהוצע בה - שר האיחוד לענייני חוץ, כמו גם השם שר החוץ של האיחוד האירופי, כתחליף קצר לשם הרשמי, בפרט בעיתונות.

מינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנציג העליון ממונה על ידי המועצה האירופית ברוב מיוחס ובהסכמת נשיא הנציבות האירופית. עם זאת, על מנת שיוכל לקבל את תפקידו בנציבות, בפרט כסגן הנשיא, עליו להופיע לשימוע בפני הפרלמנט האירופי ולקבל את אישורו, שכן אמון הפרלמנט נחוץ לשם איוש המשרות בנציבות.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סגן נשיא הנציבות האירופית - בניגוד ליתר סגני נשיא הנציבות, הממונים לתפקיד זה על פי שיקול דעת הנשיא, הנציג העליון הוא סגן נשיא מתוקף תפקידו (ex-officio), בכפוף לאישור הפרלמנט האירופי.

תפקידים האופייניים לשרי חוץ:

תפקידים ייִחודיים בתחום ענייני החוץ:

  • נשיא מועצת שרי החוץ (תצורת ענייני החוץ של מועצת האיחוד האירופי). הייחוד הוא בכך שבכיר ברשות המבצעת (הנציבות) מחזיק גם בתפקיד בכיר ברשות המחוקקת (המועצה). מצב זה מנוגד לעקרון הפרדת הרשויות, ומשול לשר חוץ המשמש גם כיו"ר ועדת החוץ של הסנאט. עם זאת, התפקיד תואם את הרכב מועצת ענייני החוץ, שחבריה הם שרי החוץ של 28 מדינות האיחוד (בשונה מוועדת חוץ רגילה).
  • משתתף בפגישות המועצה האירופית - נוכחות זאת מסייעת לתיאום מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, אשר נקבעת על ידי אישים רבים המחזיקים בעמדות שונות ואף סותרות.

תפקידים בתחום מדיניות הביטחון:

משלחות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחות דיפלומטיות של האיחוד האירופי (לחצו להגדלה)

██ מדינות האיחוד האירופי

██ מדינות בהן מוצבות משלחות דיפלומטיות של האיחוד האירופי

כאמור לעיל, הנציג העליון אחראי על שירות פעילות החוץ האירופי, הכולל את המשלחות הדיפלומטיות של האיחוד. מבנה ארגוני זה הוא תוצאה של אמנת ליסבון, וכך גם שינוי שמות המשלחות מ"משלחות הנציבות האירופית" ל"משלחות האיחוד האירופי".

ראש משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל משנת 2009 הוא אנדרו סטנדלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]