מלחמה בטרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוחמה בטרור הוא מונח כללי המתייחס לאמצעים, דרכי פעולה, טקטיקות ואסטרטגיות שגופים ממשלתיים, צבאיים, מסחריים ובינלאומיים, מאמצים כדי להילחם בטרור.

לוחמי הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל, באימון פריצה וטג"ח
פלסטינים נבדקים על ידי שוטרים בישראל, לאחר שאחד הנוסעים ברכב שבו נסעו התגלה כמחבל מתאבד,21 במרץ 2006
"כיפת ברזל" - מערכת הגנה נגד טילים שפותחה על מנת להתמודד עם רקטות ארטילריות שיורים המחבלים על ישראל

בדרך כלל כל מדינה מרכזת את כל המאבק במלחמה בטרור שמופעל נגדה, אך המאבק לא מוגבל לישות או זרוע אחת של הממשל, אלא מקיף ישויות ביטחוניות, מדיניות ואזרחיות מכל רחבי ורמות החברה והמדינה. לדוגמה, תאגידים וגופים כלכליים פרטיים מחזיקים תוכניות ביטחון נגד טרור על מנת לשמור על נכסיהם, ומעת לעת משתפים פעולה עם הממשלה וחולקים איתה מידע. כוחות ה"תגובה הראשונית" במדינה מסוימת, משטרה מקומית, צוות משא ומתן משטרתי (באירוע מתגלגל), מכבי אש, וכוחות חירום רפואיים (כגון מד"א בישראל וארגון המתנדבים זק"א), פועלים במשותף, לפי ארגון תוכנית ותרחישים הקבועים מראש, על מנת להגיב במהירות וביעילות לכל אירוע חבלני והשפעותיו המידיות. צבאות יוזמים מבצעים צבאיים נגד טרוריסטים, בדרך כלל באמצעות כוחות מיוחדים. סוכנויות ביון אוספות מידע על ארגוני טרור ועל כוונותיהם. ארגונים כלכליים ומוניטריים מבצעים פיקוח על זרימות כספים חשודות שיכולות לשמש כמקור כספי לארגוני טרור.

היסטוריה של המלחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאבקים הבולטים בטרור במאה האחרונה ניתן למנות את:

פיגועי 11 בספטמבר היו קפיצת מדרגה בפעילות הטרור ובהכרזת מלחמה עליו. בעקבות מגה פיגועים אלו שמהלכם נרצחו קרוב ל-3,000 אזרחים בתוך שעות ספורות, הכריז נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן על מלחמה כלל עולמית בטרור. למרות הצלחות ראשוניות בגיוס תמיכה בינלאומית (למשל, נאט"ו הכריזה על הפיגועים כמתקפה נגד כלל הברית) הלכה ופחתה התמיכה במלחמה מחוץ לארצות הברית. במהלך השנים שחלפו הכריזה ארצות הברית על שתי מלחמות שלפחות לכאורה היו חלק ממלחמה זו (מלחמת אפגניסטן ומלחמת עיראק), וכן על שיתופי פעולה עם מרבית מדינות העולם.

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 קיימים עימותים קשים בין כוחות הקואליציה שגיבשה ארצות הברית לבין כוחות גרילה וטרור הפועלים באפגניסטן, פקיסטן, עיראק, במספר מדינות אפריקאיות ובתימן. חזית אסלאמית עיקרית נוספת היא במזרח התיכון באמצעות חזבאללה וחמאס המכוונים את עיקר מאמציהן כנגד מדינת ישראל.

אסטרטגיות לוחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצור ומיגון מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת ביצורים ומיגון מבנים מפני התקפות טרור, על מנת להקטין את יכולתו של הטרור לגרום לנזקים כבדים ונפגעים רבים. ביצורים כאלה כוללים גדרות ואבטחה סביב מבנים, הקמת מקלטים וממ"דים כנגד רקטות וטילים שיורים המחבלים, הצבת מאבטחים במקומות בילוי ומסחר, הצבת גלאי מתכות ועוד. כיפת ברזל הישראלית היא מערכת הגנה נגד רקטות וטילים שפותחה כדי להתמודד עם ירי הרקטות על ישראל מצד חזבאללה בצפון וארגוני הטרור הפלסטיניים בדרום.

פגיעה במימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למיתוס מקובל ארגוני טרור נזקקים למימון רב לצורך פעולותיהם, לרכישת כלי נשק, חומרי חבלה, רכבים, מימון פעילים, שינוע אנשים ממקום למקום ועוד. מדינות הלוחמות בטרור מנסות לאתר את מקורות המימון של ארגוני טרור, ולחסום אותם. מקורות המימון של ארגוני טרור אסלמיים רבים מובילות דווקא למדינות מערביות, שם יש להם מקור של תורמים מבוססים. ארגוני צדקה רבים מהווים צינורות הזרמה לארגוני טרור. לעתים קיימות חברות קש, ואף פעילות עבריינית כגון הברחת סמים, שנועדו להעשיר את קופות ארגוני הטרור. ארצות הברית למשל פועלת רבות לחסימת מקורות מימון לארגוני טרור כגון אל קאעידה, חזבאללה וחמאס.

ניתוק ארגון טרור מתומכיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים רבות ארגוני טרור נתמכים בידי מדינות מבחינה כלכלית, ארגונית, לוגיסטית, פוליטית ואף צבאית. מדינות חזקות ובמיוחד מעצמות יכולות לאתר את הזיקות שבין מדינות לארגונים ולפורר או לחסום אותם באמצעות לחץ מדיני. לעתים לחץ מדיני מאסיבי על מדינה תומכת טרור בצד הענקת הטבות מספיק כדי שתחדל מתמיכתה בארגוני טרור כמו במקרה של הקשר שבין פקיסטן לטליבאן ואל קאעידה והקשר שבין לוב למחתרת האירית, ולעתים הלחץ המדיני אף של מדינות רבות אינו מועיל כמו במקרה של תמיכת איראן בחזבאללה וחמאס.

מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנויות מודיעין של ארצות רבות פעילות בניסיון לאתר ואף לחדור לארגוני טרור, כדי לחשוף אותם מבפנים. לעתים נתפסים אנשי מפתח שמוסרים מידע על פעילות הארגון ועוזרים למפותו. סוכנויות מודיעין של ארצות רבות משתפות פעולה בענייני טרור.

המודיעין נחלק לשני סוגים:

  • מודיעין לומד - השגת מידע על מבנה ארגוני הטרור, היכן נמצאים מפקדותיהם, שיטות הפעולה שלהם, סוג וכמות אמצעי הלחימה שברשותם וכו'.
  • מודיעין מסכל - השגת מודיעין על פעולות עתידיות ותוכניות פעולה של ארגוני הטרור, על מנת לסכלן או להתכונן להן מבעוד מועד. ההתרעות שסיפק השב"כ בתקופת האינתיפאדה השנייה על פיגועים שעמדו לצאת בטווח הקרוב הן דוגמה למודיעין מסכל.

מעצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות מעצרים של פעילי טרור בדרגים השונים, החל ממפקדים ומנהיגים, עבור באנשי לוגיסטיקה ופעילי שטח וכלה במחבלים העומדים לבצע פיגוע, היא הכרחית למניעת טרור. במקרים רבים מבצעי מעצרים באים בעקבות מודיעין מוצלח, אך לעתים מבוצעים גם מעצרי מנע כנגד חשודים בטרור ללא התראה קונקרטית. לעתים יש אף שימוש במעצר מנהלי כנגד חשודים בטרור. את המעצרים מבצעים בדרך כלל יחידות מיוחדות של המשטרה (כאשר המחבלים מסתתרים בשטח השיפוט של המדינה היוזמת את המבצע) או הצבא (כאשר המחבלים מסתתרים מחוץ לשטח השיפוט שלה, למשל: בארץ אחרת).

פעולות צבאיות ישירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הנדסה של חיל הנחתים האמריקני, פועלת בעיראק, 2004 כנגד חמושים, לוחמי גרילה ופעילי טרור.
מסוק קרב AH-64 אפאצ'י של חיל האוויר הישראלי - רבים מהסיכולים הממוקדים בוצעו באמצעות מסוקים אלה.

דרך ידועה ומקובלת להלחם בטרור היא באמצעות פעולות צבאיות ישירות, מתפיסת אנשי הטרור ועד לפגיעה פיזית בהם, ואף הריגתם. החל ממבצעים נקודתיים לתפיסת או חיסול איש טרור ובמבצעים רחבי היקף, ועד למערכות גדולות ומלחמות של ממש. בשל אופי פעילותם של ארגוני הטרור, מלחמות גדולות ומבצעים גדולים לעתים רבות לא יעילים בניסיון להדברת הטרור, אם כי ישראל וארצות הברית פיתחו מספר טקטיקות יעילות לפגיעה בארגוני טרור. כדי להשיג הצלחה בהדברתם הצבאית יש להתמיד בפעילות צבאית ממושכת ואינטנסיבית של פעולות מעצרים, מנע וסיכול טרור.

מלחמת אפגניסטן היא ככל הנראה המלחמה הגדולה ביותר שהוקדשה להכחדת ארגון טרור, מבחינת היקף הכוחות, גודל השטח והתמשכותה. מלחמת צ'צ'ניה השנייה היא דוגמה בולטת למלחמה אגרסיבית למיגור של הטרור הצ'צ'ני ברוסיה. בישראל מלחמת לבנון הראשונה הייתה המלחמה הגדולה והממושכת ביותר בארגוני טרור. דוגמה למלחמה צבאית ששילבה מבצעים גדולים עם פעילות מתמשכת היא הלוחמה בטרור בזמן האינתיפאדה השנייה: ישראל הצליחה למגר כמעט לחלוטין את הטרור ביהודה ושומרון אחרי מספר מבצעים גדולים (מבצע חומת מגן ומבצע דרך נחושה ב-2002) שבעקבותם באה השתלטות על השטח ופעילות מעצרים ומנע יומיומית.

בדרך כלל את הפעילות הצבאית כנגד הטרור מובילים יחידות מיוחדות (קומנדו ומסתערבים למשל) ובהמשך כוחות חיל רגלים רגילים (בישראל הוקמה במהלך האינתיפאדה השנייה חטיבת כפיר שהיא חטיבת חי"ר שיועדה להילחם בטרור באיו"ש) הנתמכים בידי כוחות הנדסה קרבית (חיוניים כנגד מטענים ומלכודות), כוחות שריון וכלי טיס קרביים (בעיקר מסוקי קרב לתקיפות נקודתיות וכטב"מים לתצפיות ומודיעין קרבי).


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיכול ממוקד

במהלך השהות ברצועת הביטחון בשנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה ה-20 פיתח צה"ל טקטיקה של פגיעה במחבלים באמצעות ירי חימוש מונחה מדויק מכלי טיס. כך למשל חוסל ב-1992 מנהיג חזבאללה עבאס מוסאווי מירי טילים ממסוק קרב. בשנות ה-2000, בעקבות התפרצות העימותים האלימים עם הפלסטינים וגל הטרור (שכלל גם הרבה פיגועי התאבדות) הבשילה טקטיקה זו למדיניות הסיכולים הממוקדים, באמצעותה חוסלו מאות פעילי טרור, בהם בכירים (כגון אחמד יאסין, מייסד החמאס), באמצעות ירי חימוש מונחה מדויק מכלי טיס אחרי מעקב מודיעיני על היעד. בעקבות הצלחת הטקטיקה, מדינות אחרות - בהן ארצות הברית - החלו להשתמש בה בעימותים שלהן עם ארגוני טרור וגרילה.

יחידות מיוחדות למלחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני יחידה מיוחדת במשטרה המלכותית במלזיה, בפעילות אנטי טרוריסטית
לוחמי הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל, בדיגום מבצעי

כיום (2011), מדינות רבות (מערביות ולא מערביות כאחד) מחזיקות ומאמנות יחידות מיוחדות, שיעודן הוא להגיב לאיומי טרוריסטים, ולנהל את התגובה לאירועים חבלניים. מלבד כוחות ביטחון שוטף, ישנן גם יחידות מובחרות שתפקידן הוא ליצור מגע ישיר עם הטרוריסטים ולמנוע את התקפותיהם. יחידות כאלה מבצעות פעולות מנע נגד ארגוני טרור, מנהלות אירועי חטיפה, ומגיבות לאירועים חבלניים תוך כדי התרחשותם. רוב היחידות האלה נוצרו בשנות ה-70 של המאה ה-20, בעקבות גל טרור בינלאומי של ארגוני טרור פלסטינים שהתבטא בחטיפות מטוסים, החזקת בני ערובה והטמנת פצצות. עד אז, היחידות שהיו מגיבות לאירועים חריגים היו יחידות הקומנדו הצבאיות (כגון ה-SAS, כוח דלתא, יחידת אלפא וסיירת מטכ"ל).

חיילי יחידות אלה מאומנים ומצוידים במיוחד למטרות לחימה נגד טרור, עם דגש על לוחמת פנים מול פנים, לוחמה בשטח בנוי, לוחמה זעירה, חשאיות, מהירות ושימוש רחב בכלי נשק ואמצעים מיוחדים. יחידות אלה זוכות לרמה גבוהה של הכשרה ואימונים, ובדרך כלל מורכבות מאנשי קבע המתאמנים באופן קבוע ומתמחים במקצועם. אנשי היחידות המיוחדות מתוגברים לפעמים במומחים לנטרול פצצות, צלפים, סוכני ביון, ומפעילי כלבי תקיפה.

היחידות המיוחדות של הטרור נחלקות לשני סוגים או שני תפקידים, אך יש יחידות המבצעות את שניהם:

  1. יחידות השתלטות/התערבות: יחידות מיוחדות שתפקידן להגיב ולנהל אירועי משבר, ובפרט להגיב לפיגועי מיקוח וחטיפה הכוללים החזקת בני ערובה ולשחרר את החטופים על ידי פעולה קרבית (פריצה לזירה והריגת המחבלים) או משא ומתן. לצידן פועלות יחידות שתפקידן לאבטח ולבודד את זירת האירוע (השטח בו מתבצע הפיגוע) כדי למנוע, למשל, בריחת או כניסת מחבלים ואנשים לא רצוים לזירה.
  2. יחידות סיכול ומניעה: יחידות שתוקפות את ארגוני הטרור בטרם בוצע הפיגוע, לעתים אף בשטחם הם. יחידות כאלה מבצעות מעצרים ואף הורגות פעילי טרור. לחלק מהיחידות האלה יש יכולות הסוואה והטמעות בקרב האוכלוסייה בה מתחבאים הטרוריסטים.

במדינת ישראל עוסקות כל זרועות הביטחון השוטף במניעת פיגועי טרור, כאשר השב"כ הוא הזרוע המודיעינית שאחראית להספקת מידע ומודיעין על ארגוני טרור בתוך שטחי ישראל והרשות הפלסטינית. כמו כן קיימות יחידות ייעודיות למלחמה בטרור, בהן יחידות השתלטות כמו סיירת מטכ"ל (בעת שלום) ולוט"ר אילת של צה"ל והימ"מ של משטרת ישראל ומשמר הגבול. לצד יחידות ההשתלטות והתגובה מפעילים צה"ל ומשמר הגבול יחידות מיוחדות לפעולות מנע כנגד טרור, בהן יחידות מסתערבים היודעות להסוות את עצמן ולהיטמע בלב אוכלוסייה ערבית עוינת ולבצע מעצרים כנגד פעילי טרור בשטחם הם. יחידת הימ"מ הישראלית נחשבת לאחת היחידות הטובות בעולם ללוחמה בטרור, ומשמשת הן כיחידת השתלטות והתערבות והן כיחידת סיכול ומניעה, המסייעת לצה"ל ולשב"כ במעצר מבוקשים מסוכנים בישראל ובשטחים. הימ"מ מפעילה בנוסף ללוחמי פריצה ו"קופי טרור" (לוחמים המתמחים בטיפוס וגלישה בחבל) גם צלפים, חבלנים וכלבנים עם כלבי תקיפה.

האם המלחמה בטרור אפשרית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מומחים הסוברים כי לחימה של צבאות קונבנציונליים בטרור איננה אפקטיבית וכמעט שאי אפשר לנצח את הטרור (ובמיוחד האסלאמי), בשל השיטות שהוא פועל, נחישותו הבלתי נדלית, ונכונותו להקרבה עד מוות, ומצד שני בשל חוסר יכולות מצד מדינות דמוקרטיות לשלם בנפגעים בשל דעת קהל רגישה, וחוסר נכונות לשלם ב"מחיר מוסרי" גבוה מדי. לעומתם ישנם מומחים הסוברים כי הדבר אפשרי. לדעתו של יעקב עמידרור לחימה קונבנציונלית בצירוף של פעולות אזרחיות כמו מודיעין וחסימת מקורות מימון יכולה לנצח את הטרור. לטענתו מקור התפיסה כי צבא קונבנציונלי איננו מסוגל למגר טרור נעוץ בדיסאינפורמציה שהפיצה במערב ברית המועצות, כחלק מהניסיון שלה להשלטת הקומוניזם בעולם. כדוגמה לניצחון על הטרור, הוא מביא את דיכוי הטרור הערבי על ידי הבריטים בשנת 1936, דיכוי הטרור בעזה בשנת 1970, ואף דיכוי הטרור ביהודה ושומרון לאחר מרץ 2002, בעקבות מבצע חומת מגן, טרור שירד מרמה של מאות הרוגים בשנה ל-11 בלבד. לעומת ניצחון מוחלט כפי שהיה במלחמת העולם השנייה מצד בנות הברית על יפן וגרמניה, הוא מדבר על "ניצחון מינימלי" שבו המוטיבציה של הטרור והניסיונות ימשיכו להתקיים, אבל יחסמו על ידי המערכות הצבאיות, באופן שהאזרחים יוכלו לתפקד בשגרת חייהם הרגילה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]