מלחמה בטרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוחמה בטרור הוא מונח כללי המתייחס לאמצעים, דרכי פעולה, טקטיקות ואסטרטגיות שגופים ממשלתיים, צבאיים, מסחריים ובינלאומיים, מאמצים כדי להילחם בטרור.

לוחמי הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל, באימון פריצה וטג"ח
פלסטינים נבדקים על ידי שוטרים בישראל, לאחר שאחד הנוסעים ברכב שבו נסעו התגלה כמחבל מתאבד,21 במרץ 2006
"כיפת ברזל" - מערכת הגנה נגד טילים שפותחה על מנת להתמודד עם רקטות ארטילריות שיורים המחבלים על ישראל

בדרך כלל כל מדינה מרכזת את כל המאבק במלחמה בטרור שמופעל נגדה, אך המאבק לא מוגבל לישות או זרוע אחת של הממשל, אלא מקיף ישויות ביטחוניות, מדיניות ואזרחיות מכל רחבי ורמות החברה והמדינה. לדוגמה, תאגידים וגופים כלכליים פרטיים מחזיקים תוכניות ביטחון נגד טרור על מנת לשמור על נכסיהם, ומעת לעת משתפים פעולה עם הממשלה וחולקים איתה מידע. כוחות ה"תגובה הראשונית" במדינה מסוימת, משטרה מקומית, צוות משא ומתן משטרתי (באירוע מתגלגל), מכבי אש, וכוחות חירום רפואיים (כגון מד"א בישראל וארגון המתנדבים זק"א), פועלים במשותף, לפי ארגון תוכנית ותרחישים הקבועים מראש, על מנת להגיב במהירות וביעילות לכל אירוע חבלני והשפעותיו המידיות. צבאות יוזמים מבצעים צבאיים נגד טרוריסטים, בדרך כלל באמצעות כוחות מיוחדים. סוכנויות ביון אוספות מידע על ארגוני טרור ועל כוונותיהם. ארגונים כלכליים ומוניטריים מבצעים פיקוח על זרימות כספים חשודות שיכולות לשמש כמקור כספי לארגוני טרור.

היסטוריה של המלחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאבקים הבולטים בטרור במאה האחרונה ניתן למנות את:

פיגועי 11 בספטמבר היו קפיצת מדרגה בפעילות הטרור ובהכרזת מלחמה עליו. בעקבות מגה פיגועים אלו שמהלכם נרצחו קרוב ל-3,000 אזרחים בתוך שעות ספורות, הכריז נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן על מלחמה כלל עולמית בטרור, וארה"ב פלשה לאפגניסטן והפילה את שלטון ה-טאליבן, שנתן חסות וסיוע לאוסאמה בן לאדן וארגונו אל-קאעידה. למרות הצלחות ראשוניות בגיוס תמיכה בינלאומית (למשל, נאט"ו הכריזה על הפיגועים כמתקפה נגד כלל הברית) הלכה ופחתה התמיכה במלחמה מחוץ לארצות הברית. במהלך השנים שחלפו הכריזה ארצות הברית על שתי מלחמות שלפחות לכאורה היו חלק ממלחמה זו (מלחמת אפגניסטן ומלחמת עיראק), וכן על שיתופי פעולה עם מרבית מדינות העולם.

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 קיימים עימותים קשים בין כוחות הקואליציה שגיבשה ארצות הברית לבין כוחות גרילה וטרור הפועלים באפגניסטן, פקיסטן, עיראק, במספר מדינות אפריקאיות ובתימן. חזית אסלאמית עיקרית נוספת היא במזרח התיכון באמצעות חזבאללה וחמאס המכוונים את עיקר מאמציהן כנגד מדינת ישראל.

אסטרטגיות לוחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסום תמונות של טרוריסטים מבוקשים מהתנועה של האחים המוסלמים על ידי המשטרה המצרית.
שיטה זו של פרסום ברבים של תמונות ושמות של טרוריסטים בעיקר בכירים ועידוד אזרחים להסגרתם (לעיתים בליווי פרס כספי נכבד), הינה שיטה מקובלת בלחימה של משטרים בארגוני טרור.
ספינות הטילים וסירות הקומנדו של שייטת 13 בחיל הים הישראלי מתקרבות לאונייה "קלוס סי" במבצע חשיפה מלאה ב-5 במרץ 2014. במבצע זה נתפסה אוניית המשא קלוס סי, שניסתה להבריח מאיראן אמצעי לחימה שיועדו לארגוני הטרור הפלסטיניים בסיני או ברצועת עזה. סיכול הברחות נשק ויירוט נשק בשוק השחור הוא חלק משיטות של לוחמה בטרור.

מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנויות מודיעין של ארצות רבות פעילות בניסיון לאתר ואף לחדור לארגוני טרור, כדי לחשוף אותם מבפנים. לעתים נתפסים אנשי מפתח שמוסרים מידע על פעילות הארגון ועוזרים למפותו. סוכנויות מודיעין של ארצות רבות משתפות פעולה בענייני טרור.

המודיעין נחלק לשני סוגים:

  • מודיעין לומד - השגת מידע על מבנה ארגוני הטרור, היכן נמצאים מפקדותיהם, שיטות הפעולה שלהם, סוג וכמות אמצעי הלחימה שברשותם וכו'.
  • מודיעין מסכל - השגת מודיעין על פעולות עתידיות ותוכניות פעולה של ארגוני הטרור, על מנת לסכלן או להתכונן להן מבעוד מועד. ההתרעות שסיפק השב"כ בתקופת האינתיפאדה השנייה על פיגועים שעמדו לצאת בטווח הקרוב הן דוגמה למודיעין מסכל.

מגננה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהטרור מכוון במיוחד לפגיעה באזרחים ובתוך סביבה אזרחית, מיגון האזרחים ובתיהם, והקמת ביצורים, הוא דבר מרכזי שמדינות נותנות עליו את הדעת. מיגון ומגננה נועדו להקטין את יכולתו של הטרור לגרום לנזקים כבדים ונפגעים רבים ולהשבית את השגרה האזרחית.

בישראל שהיא אחת המדינות המותקפות ביותר בעולם באמצעות טרור, במקומות ציבוריים קיימים נוהלי אבטחה מחמירים, ונהוג להשתמש באבטחה, ולהקיף בגדרות מבני ציבור כדוגמת גני ילדים, בתי ספר ובתי כנסת. במקומות ציבוריים כדוגמת מקומות בילוי ומסחר ותחנות מרכזיות של חברות הסעות כאוטובוסים ורכבת, הוצבו מאבטחים, הוקמו שערים אלקטרוניים וגלאי מתכות לגילוי נשק, והושמו מכונות שיקוף שבהן מטענים מועברים. על פי החוק הישראלי יש לבנות מקלטים וממ"דים כנגד רקטות וטילים שיורים המחבלים. מאז חטיפות מטוסים ישראליים, מדינת ישראל מימנה הצבת מאבטחים חמושים במטוסי אל על. לאחר פיגועי התאבדות הרבים שנעשו ברחבי ישראל במהלך האינתיפאדה השנייה, נבנתה מאז 2002 גדר ההפרדה בסמוך ל קו הירוק ביהודה ושומרון, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים.

לאחר הפיגועים של אל קאעידה ברחבי העולם: בארה"ב, בריטניה וספרד, הוחמרו נהלי אבטחה במיוחד במקומות רגישים כמו שדות תעופה ומטוסי נוסעים: הותקנו גלאים שונים, הבדיקות הביטחוניות בעלייה למטוסים הוחרפו מאוד (בארצות רבות אסור להעלות נוזלים בבקבוקים, ובארה"ב נוסעים מתבקשים לחלוץ נעלים), ונאסרה העלאה של חומרים שונים למטוסים. כך למשל לאחר הפיגועים, במקומות רגישים נעשה שימוש בכלבי גישוש לאיתור חומרי נפץ. במדינות רבות הותקנו מצלמות במקומות ציבוריים בכדי להתריע ולאפשר תפיסה של גורמי טרור.

כדי להתמודד עם ירי הרקטות על אזרחי ישראל מצד חזבאללה בצפון ישראל, וארגוני הטרור הפלסטיניים בדרום ישראל, פותחה מערכת התראה אזרחית המחוברת למכ"ם, ומערכת כיפת ברזל הישראלית שהיא מערכת הגנה נגד רקטות וטילים, ונעשה שימוש במערכת ה-MIM-104 פטריוט האמריקנית להפלת מזל"טים של ארגוני טרור. מערכות נוספות נגד רקטות ופצמ"רים נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים.

פגיעה במימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למיתוס מקובל ארגוני טרור נזקקים למימון רב לצורך פעולותיהם, לרכישת כלי נשק, חומרי חבלה, רכבים, מימון פעילים, שינוע אנשים ממקום למקום ועוד. מדינות הלוחמות בטרור מנסות לאתר את מקורות המימון של ארגוני טרור, ולחסום אותם. מקורות המימון של ארגוני טרור אסלאמיים רבים מובילות דווקא למדינות מערביות, שם יש להם מקור של תורמים מבוססים. ארגוני צדקה רבים מהווים צינורות הזרמה לארגוני טרור. לעתים קיימות חברות קש, ואף פעילות עבריינית כגון הברחת סמים, שנועדו להעשיר את קופות ארגוני הטרור. ארצות הברית למשל פועלת רבות לחסימת מקורות מימון לארגוני טרור כגון אל קאעידה, חזבאללה וחמאס. המדינות פועלות לעתים באמצעות הקפאת והחרמת נכסים ולעתים פעילות משפטית נגד ארגונים שנותנים חסות ואף בנקים לגיטימיים שמעבירים כספים.

ניתוק ארגון טרור מתומכיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים רבות ארגוני טרור נתמכים בידי מדינות מבחינה כלכלית, ארגונית, לוגיסטית, פוליטית ואף צבאית. מדינות חזקות ובמיוחד מעצמות יכולות לאתר את הזיקות שבין מדינות לארגונים ולפורר או לחסום אותם באמצעות לחץ מדיני. לעתים לחץ מדיני מאסיבי על מדינה תומכת טרור בצד הענקת הטבות מספיק כדי שתחדל מתמיכתה בארגוני טרור כמו במקרה של הקשר שבין פקיסטן לטליבאן ואל קאעידה והקשר שבין לוב למחתרת האירית, ולעתים הלחץ המדיני אף של מדינות רבות אינו מועיל כמו במקרה של תמיכת איראן בחיזבאללה וחמאס. ברחבי העולם נעשים מאמצים רבים לאתר וליירט משלוחי נשק ממדינות תומכי טרור לארגוני טרור.ישראל למשל הצליחה לתפוס כמה אוניות מטען שהובילו נשק רב מאיראן לארגוני טרור פלסטינים כדוגמת החמאס.

מעצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות מעצרים של פעילי טרור בדרגים השונים, החל ממפקדים ומנהיגים, עבור באנשי לוגיסטיקה ופעילי שטח וכלה במחבלים העומדים לבצע פיגוע, היא הכרחית למניעת טרור. השמה במעצר של מנהיגים מרכזיים, לעתים נוטלת את עוקצו של ארגון הטרור, שעשוי למצוא את עצמו מתקשה למצוא תחליפים ראויים. במקרים רבים מבצעי מעצרים באים בעקבות מודיעין מוצלח, אך לעתים מבוצעים גם מעצרי מנע כנגד חשודים בטרור ללא התראה קונקרטית. לעתים יש אף שימוש במעצר מנהלי כנגד חשודים בטרור. את המעצרים מבצעים בדרך כלל יחידות מיוחדות של המשטרה (כאשר המחבלים מסתתרים בשטח השיפוט של המדינה היוזמת את המבצע) או הצבא (כאשר המחבלים מסתתרים מחוץ לשטח השיפוט שלה, למשל: בארץ אחרת). ישראל משתמשת בשיטה זו בכדי למגר את הטרור הפלסטיני, ובמיוחד באמצעות מעצר של אלפי מהיגי ופעילי חמאס, במטרה למנוע את תפיסת יהודה ושומרון בידי חמאס. ארה"ב משתמשת בשיטה זו למעצר חשודי טרור. בהקשר למעצרים התפרסם מתקן המעצר בגואנטנמו בו מוחזקים מספר רב של עצורים בבסיס הצי האמריקאי במפרץ גואנטנמו שבקובה, ממשלת סרי לנקה השתמשה בשיטה זו במלחמתה כנגד הנמרים הטאמילים, דבר שלא אפשר לארגון להתאושש, לאחר המתקפה הגדולה נגדו, ואף ממשלת טורקיה השתמשה בכך, כאשר עצרה את עבדוללה אג'לאן מנהיג הPKK, דבר שמיתן מאוד את האידאולוגיה המוצהרת של אג'לאן, ואת פעילות הארגון כנגד טורקיה, עד לקריאתו של אג'לאן ללוחמיו "להשתיק" את הרובים, ולהתכונן לנסיגה לבסיסם בעיראק.

פעולות צבאיות ישירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הנדסה של חיל הנחתים האמריקני, פועלת בעיראק, 2004 כנגד חמושים, לוחמי גרילה ופעילי טרור.
מסוק קרב AH-64 אפאצ'י של חיל האוויר הישראלי - רבים מהסיכולים הממוקדים בוצעו באמצעות מסוקים אלה.
דחפור D9 משוריין של צה"ל ומסתערבים של משמר הגבול מפעילים נוהל סיר לחץ: תרגולת צבאית למעצר מחבל פלסטיני חמוש המתבצר בבית.

דרך ידועה ומקובלת להלחם בטרור היא באמצעות פעולות צבאיות ישירות, מתפיסת אנשי הטרור ועד לפגיעה פיזית בהם, ואף הריגתם. החל ממבצעים נקודתיים לתפיסת או חיסול איש טרור ובמבצעים רחבי היקף, ועד למערכות גדולות ומלחמות של ממש. בשל אופי פעילותם של ארגוני הטרור, מלחמות גדולות ומבצעים גדולים לעתים רבות לא יעילים בניסיון להדברת הטרור, אם כי ישראל וארצות הברית פיתחו מספר טקטיקות יעילות לפגיעה בארגוני טרור. כדי להשיג הצלחה בהדברתם הצבאית יש להתמיד בפעילות צבאית ממושכת ואינטנסיבית של פעולות מעצרים, מנע וסיכול טרור.

מלחמת אפגניסטן היא ככל הנראה המלחמה הגדולה ביותר שהוקדשה להכחדת ארגון טרור, מבחינת היקף הכוחות, גודל השטח והתמשכותה. מלחמת צ'צ'ניה השנייה היא דוגמה בולטת למלחמה אגרסיבית למיגור של הטרור הצ'צ'ני ברוסיה. בישראל מלחמת לבנון הראשונה הייתה המלחמה הגדולה והממושכת ביותר בארגוני טרור. דוגמה למלחמה צבאית ששילבה מבצעים גדולים עם פעילות מתמשכת היא הלוחמה בטרור בזמן האינתיפאדה השנייה: ישראל הצליחה למגר כמעט לחלוטין את הטרור ביהודה ושומרון אחרי מספר מבצעים גדולים (מבצע חומת מגן ומבצע דרך נחושה ב-2002) שבעקבותם באה השתלטות על השטח ופעילות מעצרים ומנע יומיומית.

בדרך כלל את הפעילות הצבאית כנגד הטרור מובילים יחידות מיוחדות (קומנדו ומסתערבים למשל) ובהמשך כוחות חיל רגלים רגילים (בישראל הוקמה במהלך האינתיפאדה השנייה חטיבת כפיר שהיא חטיבת חי"ר שיועדה להילחם בטרור באיו"ש) הנתמכים בידי כוחות הנדסה קרבית (חיוניים כנגד מטענים ומלכודות), כוחות שריון וכלי טיס קרביים (בעיקר מסוקי קרב לתקיפות נקודתיות וכטב"מים לתצפיות ומודיעין קרבי).


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיכול ממוקד

במהלך השהות ברצועת הביטחון בשנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה ה-20 פיתח צה"ל טקטיקה של פגיעה במחבלים באמצעות ירי חימוש מונחה מדויק מכלי טיס: מטוסי קרב, מסוקי קרב וכטב"מים חמושים.

כך למשל חוסל ב-1992 מנהיג חזבאללה עבאס מוסאווי מירי טילים ממסוק קרב. בשנות ה-2000, בעקבות התפרצות העימותים האלימים עם הפלסטינים וגל הטרור (שכלל גם הרבה פיגועי התאבדות) הבשילה טקטיקה זו למדיניות הסיכולים הממוקדים, באמצעותה חוסלו מאות פעילי טרור, בהם בכירים (כגון אחמד יאסין, מייסד החמאס), באמצעות ירי חימוש מונחה מדויק מכלי טיס אחרי מעקב מודיעיני על היעד. בעקבות הצלחת הטקטיקה, מדינות אחרות - בהן ארצות הברית - החלו להשתמש בה בעימותים שלהן עם ארגוני טרור וגרילה. ארה"ב במלחמתה באל קאעידה שכללה שיטה זו ועשתה בה שימוש מסיבי מאוד, בגזרות רחבות ברחבי העולם, ובמיוחד באסיה ואפריקה.

הרציונל העומד מאחרי שיטה זו הוא שבכל ארגון טרור יש מעט אנשי מפתח בעלי ידע וכישורים ייחודים, שנזקקים לשנים ארוכות לפיתוח וליטוש מיומנותם, כך שפגיעה בהם עשויה לשתק או לפחות להפוך יכולות מסוימות של ארגון ללא אפקטיביות. לעתים מתברר שיש תחליף למי שחוסל (והוא אף עולה על קודמו למשל בחיסול של עבאס מוסאווי כאשר חסן נסראללה עלה במקומו, ובחיסול של אבו מוסעב א-זרקאווי כאשר עלה במקומו אבו בכר אל-בגדאדי), ולפעמים לארגון קשה מאוד להתאושש ולחזור ליכולותיו הקודמות (למשל לאחר חיסולו של מקצוען כמו עימאד מוע'ניה, או כאשר מדובר במנהיג מייסד כדוגמת אחמד יאסין).

טרור נגד טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' דוד פסיג מציע שיטה של לוחמה בטרור בשיטות של טרור. להבנתו היתרון של טרור הוא מציאת מבנה אולטימטיבי: מערכות זמינות, גמישות ומשתנות בקצבים מהירים. ולכן מבחינת ניתוח מערכות, המדינות צריכות למצוא את החסרונות ונקודות התורפה שבתאים אלו ולנצל אותן. זאת באמצעות יצירת תאים קטנים וחשאיים, שהמבנה שלהם דומה, אבל פועלים על פי הערכים המערביים, שאותן יפעילו המדינות נגד ארגוני טרור בדומה למתואר בסדרת הטלוויזיה 24, בכדי לסכל תאי ופעילות טרור.‏[1]

גישות ללוחמה בטרור של קבוצות חמושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אפרים ענבר ואיתן שמיר ממרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, קיימות כיום שלוש גישות עיקריות ללוחמה בטרור של קבוצות מורדים חמושות‏[2]:

  • גישה מוכוונת אויב - גישה כי לוחמה בטרור איננה שונה מלוחמה קונבנציונלית. ריכוז מאמץ צבאי לנטרול היחידות המזוינות באמצעות איתורן ותקיפתן, במהלך של כיבוש ארוך טווח. גישה זו מצליחה כאשר הלחימה מנוהלת באופן נכון. (גישה זו היא האסטרטגיה העיקרית של ארה"ב וכוחות הקואליציה כיום).
  • גישה מוכוונת אזרחים ("הלב והשכל") - גישה המתמקדת בגיוס תמיכת האוכלוסייה האזרחית, במטרה לנתק מהמורדים את מקור התמיכה העיקרי שלהם. הצלחתה של גישה זו מוטלת בספק.
  • גישה לניהול סכסוך באמצעות התשה והרתעה ("כיסוח הדשא") - גישה זו שאומצה בידי ישראל, איננה חותרת לסיום סכסוך באופן מידי, אלא להתשת האויב ופגיעה ביכולותיו, באמצעות מעגלי עימות חוזרים ונשנים, שבהם מושמדת יכולתו להשליט טרור, תוך כדי גביית מחירים גבוהים ממנו. ביסוד התפיסה עומדת אסטרטגיה צבאית סבלנית של התשה, כאסטרטגיה נוגדת-מקאוומה (הסבלנית של המוסלמים), הכוללת גם מרכיבים מדוקטרינת הפעולה המסורתית של ישראל, כגון פעולות תגמול ומכות מקדימות: בהן סיכול ממוקד, ופעולות מנע. גישה זו דומה ללוחמה בפשיעה של המשטרה, כאשר המטרה היא לגרום לטרור להתעייפות וייאוש משימוש בדרך הצבאית.

הקושי של לחימה בטרור היברידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אל"מ ליאור לוטן, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור בבינתחומי, ארגוני הטרור ההיברידים, שהם ארגוני טרור עם נוכחות סמי מדינתית, ויש להם נוכחות גאוגרפית, פוליטית, ואזרחית מוסדית (כדוגמת חיזבאללה וחמאס) מציבים קשיים ואתגרים מיוחדים כנגד המדינות המתמודדות איתן. הלחימה בארגונים אלו מורכבת מארבע שדות מערכה שמתנהלים בו זמנית: א. לחימה מבצעית-צבאית. ב. לחימה אסטרטגית-תודעתית על דעת הקהל. ג. לחימה משפטית-אתית ד. ולחימה במישור המדיני והדיפלומטי‏[3].

1. במישור האופרטיבי והטכנו-מבצעי, המדינות צריכות ליצור אמצעים ושיטות להפעלת הכוח שיצליחו לצמצם הרג אזרחים תוך פגיעה מיטבית בארגון הטרור שמסתווה בתוכם, תוך צמצום אבדות לכוחות של המדינות. כמו למשל שימוש בחימוש חכם ומדויק, שיצמצם את הפגיעה באזרחים למינימום האפשרי. וכמו שימוש בגופים קטנים ודינמיים שיפשטו ויצאו, במקום גייסות ענקיים וסטטיים, שיצטרכו לספוג את כל המשמעות הקשה של שהות בשטח אורבני.
2. ברמה האסטרטגית-תודעתית. בארגון טרור היברידי, שמשלב טרור עם נוכחות מדינתית ופוליטית, מצד אחד קל יותר לפגוע בהיבטים של השלטון שלו, אבל בשל אותה סיבה הוא מציב קשיים של לגיטימציה, כיוון שהוא משתמש באוכלוסיה האזרחית כתומכת וכשכבת מגן, ומשתמש בשדה הקרב התקשורתי במלחמה על התודעה. לכן יש הכרח לגייס וליצור קואליציות בינלאומיות שיתנו שכבת לגיטימציה ללחימה בארגון. לתעד את הלחימה כמידת האפשר, ולהגיב במהירות כאשר קיימים ניסיונות להפללה מצד האויב.
3. ברמה המשפטית-האתית. קיים פער בין הדין הפלילי מעבריינות ועד הפרת סדר לבין דיני המלחמה, וזהו החור שבו מתנהלת המערכה עם ארגוני טרור, שארגוני הטרור מטיבים לנצלה. יש בה אנומליות בלתי סבירות, של הגבלות בשימוש בכוח בעת עימות צבאי בשל נוכחות אזרחית. והדבר מצריך עדכון פילוסופי-מעשי של דיני לחימה בטרור, שישראל יכולה להיות מובילה בו. כמו כן יש להשתמש ביעוץ משפטי צמוד לגבי חוקיות של לחימה, ולאחר הלחימה יש לעשות שימוש בחקירות עצמיות באירועים בעייתיים, בכדי לתקן ליקויים ובעיקר כמענה לחקירות בינלאומיות.

יחידות מיוחדות למלחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני יחידה מיוחדת במשטרה המלכותית במלזיה, בפעילות אנטי טרוריסטית
לוחמי הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל, בדיגום מבצעי

כיום (2011), מדינות רבות (מערביות ולא מערביות כאחד) מחזיקות ומאמנות יחידות מיוחדות, שיעודן הוא להגיב לאיומי טרוריסטים, ולנהל את התגובה לאירועים חבלניים. מלבד כוחות ביטחון שוטף, ישנן גם יחידות מובחרות שתפקידן הוא ליצור מגע ישיר עם הטרוריסטים ולמנוע את התקפותיהם. יחידות כאלה מבצעות פעולות מנע נגד ארגוני טרור, מנהלות אירועי חטיפה, ומגיבות לאירועים חבלניים תוך כדי התרחשותם. רוב היחידות האלה נוצרו בשנות ה-70 של המאה ה-20, בעקבות גל טרור בינלאומי של ארגוני טרור פלסטינים שהתבטא בחטיפות מטוסים, החזקת בני ערובה והטמנת פצצות. עד אז, היחידות שהיו מגיבות לאירועים חריגים היו יחידות הקומנדו הצבאיות (כגון ה-SAS, כוח דלתא, יחידת אלפא וסיירת מטכ"ל).

חיילי יחידות אלה מאומנים ומצוידים במיוחד למטרות לחימה נגד טרור, עם דגש על לוחמת פנים מול פנים, לוחמה בשטח בנוי, לוחמה זעירה, חשאיות, מהירות ושימוש רחב בכלי נשק ואמצעים מיוחדים. יחידות אלה זוכות לרמה גבוהה של הכשרה ואימונים, ובדרך כלל מורכבות מאנשי קבע המתאמנים באופן קבוע ומתמחים במקצועם. אנשי היחידות המיוחדות מתוגברים לפעמים במומחים לנטרול פצצות, צלפים, סוכני ביון, ומפעילי כלבי תקיפה.

היחידות המיוחדות של הטרור נחלקות לשני סוגים או שני תפקידים, אך יש יחידות המבצעות את שניהם:

  1. יחידות השתלטות/התערבות: יחידות מיוחדות שתפקידן להגיב ולנהל אירועי משבר, ובפרט להגיב לפיגועי מיקוח וחטיפה הכוללים החזקת בני ערובה ולשחרר את החטופים על ידי פעולה קרבית (פריצה לזירה והריגת המחבלים) או משא ומתן. לצידן פועלות יחידות שתפקידן לאבטח ולבודד את זירת האירוע (השטח בו מתבצע הפיגוע) כדי למנוע, למשל, בריחת או כניסת מחבלים ואנשים לא רצוים לזירה.
  2. יחידות סיכול ומניעה: יחידות שתוקפות את ארגוני הטרור בטרם בוצע הפיגוע, לעתים אף בשטחם הם. יחידות כאלה מבצעות מעצרים ואף הורגות פעילי טרור. לחלק מהיחידות האלה יש יכולות הסוואה והטמעות בקרב האוכלוסייה בה מתחבאים הטרוריסטים.

במדינת ישראל עוסקות כל זרועות הביטחון השוטף במניעת פיגועי טרור, כאשר השב"כ הוא הזרוע המודיעינית שאחראית להספקת מידע ומודיעין על ארגוני טרור בתוך שטחי ישראל והרשות הפלסטינית. כמו כן קיימות יחידות ייעודיות למלחמה בטרור, בהן יחידות השתלטות כמו סיירת מטכ"ל (בעת שלום) ולוט"ר אילת של צה"ל , הימ"מ של משטרת ישראל ומשמר הגבול וגם יחידת מצדה, שמהווה יחידת השתלטות של שירות בתי הסוהר. לצד יחידות ההשתלטות והתגובה מפעילים צה"ל ומשמר הגבול יחידות מיוחדות לפעולות מנע כנגד טרור, בהן יחידות מסתערבים היודעות להסוות את עצמן ולהיטמע בלב אוכלוסייה ערבית עוינת ולבצע מעצרים כנגד פעילי טרור בשטחם הם. יחידת הימ"מ הישראלית נחשבת לאחת היחידות הטובות בעולם ללוחמה בטרור, ומשמשת הן כיחידת השתלטות והתערבות והן כיחידת סיכול ומניעה, המסייעת לצה"ל ולשב"כ במעצר מבוקשים מסוכנים בישראל ובשטחים. הימ"מ מפעילה בנוסף ללוחמי פריצה ו"קופי טרור" (לוחמים המתמחים בטיפוס וגלישה בחבל) גם צלפים, חבלנים וכלבנים עם כלבי תקיפה.

האם המלחמה בטרור אפשרית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מומחים הסוברים כי לחימה של צבאות קונבנציונליים בטרור איננה אפקטיבית וכמעט שאי אפשר לנצח את הטרור (ובמיוחד האסלאמי), בשל השיטות שהוא פועל, כחמקנות והסתוות בקרב אזרחים ואף שימוש ציני בהם, נחישותו הבלתי נדלית, ונכונותו להקרבה עד מוות, ומצד שני בשל חוסר יכולות מצד מדינות דמוקרטיות לשלם בנפגעים בשל דעת קהל רגישה, וחוסר נכונות לשלם ב"מחיר מוסרי" גבוה מדי.

לעומתם ישנם מומחים הסוברים כי הדבר אפשרי. לדעתו של יעקב עמידרור לחימה קונבנציונלית בצירוף של פעולות אזרחיות כמו מודיעין וחסימת מקורות מימון יכולה לנצח את הטרור. לטענתו מקור התפיסה כי צבא קונבנציונלי איננו מסוגל למגר טרור נעוץ בדיסאינפורמציה שהפיצה במערב ברית המועצות, כחלק מהניסיון שלה להשלטת הקומוניזם בעולם. כדוגמה לניצחון על הטרור, הוא מביא את דיכוי הטרור הערבי על ידי הבריטים בשנת 1936, דיכוי הטרור בעזה בשנת 1970, ואף דיכוי הטרור ביהודה ושומרון לאחר מרץ 2002, בעקבות מבצע חומת מגן, טרור שירד מרמה של מאות הרוגים בשנה ל-11 בלבד. לעומת ניצחון מוחלט כפי שהיה במלחמת העולם השנייה מצד בנות הברית על יפן וגרמניה, הוא מדבר על "ניצחון מינימלי" שבו המוטיבציה של הטרור והניסיונות ימשיכו להתקיים, אבל יחסמו על ידי המערכות הצבאיות, באופן שהאזרחים יוכלו לתפקד בשגרת חייהם הרגילה.

ישנם מומחים שסוברים כי על המדינות המותקפות באמצעות טרור, לפתח אמצעים, טקטיקות לחימה ואף עדכון החוקים הנוגעים ללוחמה בטרור, כך שיפגעו בנקודות התורפה של ארגוני הטרור, ודבר זה עדיין נבחן בשדות המערכה של הטרור כיום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]