הנרי הרשקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי הרשקוביץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 12 בפברואר 1927
בוקרשט, רומניה
פטירה 12 במרץ 2022 (בגיל 95)
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משקל 87 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.70 מטר
ספורט
ענף ספורט ירי ספורטיבי
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
ירי ספורטיבי
משחקי אסיה
זהב בנגקוק 1970 רובה 50 מטר, קבוצתי
כסף בנגקוק 1970 רובה אוויר 10 מטר, יחידים
כסף בנגקוק 1970 רובה ב-3 מצבים, קבוצתי
כסף בנגקוק 1970 רובה סטנדרטי 50 מטר, ב-3 מצבים, קבוצתי
אליפות אסיה בקליעה
זהב טוקיו 1967 רובה ב-3 מצבים, יחידים
כסף טוקיו 1967 רובה סטנדרטי, 3 מצבים, יחידים
המכביה
זהב השמינית 1969 רובה זעיר ב-3 מצבים, יחידים
ארד השביעית 1965 רובה זעיר ב-3 מצבים, יחידים
ארד השביעית 1965 מצב כריעה
ארד התשיעית 1973 רובה זעיר 60 כדורים בשכיבה, יחידים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנרי הרשקוביץ (12 בפברואר 192712 במרץ 2022) היה קלע ישראלי, חבר משלחת ישראל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) ומשלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (1972) ונושא דגל ישראל בטקס הפתיחה באולימפיאדה זו, שבה היה מניצולי טבח הספורטאים הישראלים. זכה במדליות זהב וכסף באליפות אסיה שנערכה בטוקיו בשנת 1967. יצג את ישראל במשחקי אסיה (בנגקוק 1966 (אנ'), בנגקוק 1970 (אנ') וטהראן 1974 (אנ')) ובמשחקי המכביה (השביעית 1965התשיעית 1973). לאחר פרישתו מספורט עבד כשען.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי הרשקוביץ נולד בבוקרשט בירת רומניה. סבו ואביו היו שענים. בית המלאכה המשפחתי לשעונים העניק את שירותיו לבית המלוכה הרומני. הוא עלה לישראל מרומניה בשנת 1965, ומיד התחיל לעבוד כשען בסוכנות אומגה בתל אביב. בהמשך הוא עבר השתלמות מקצועית באומגה בשווייץ. ב-1971 פתח חנות לשעונים בתל אביב. הרשקוביץ היה נשוי לסדי, לשעבר מאמנת ושופטת בינלאומית בהתעמלות.

נפטר ב-12 במרץ 2022.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנער נמשך הרשקוביץ לתחום הקליעה. הוא היה קצין בצבא הרומני וחבר בנבחרת הקליעה של הצבא. שלטונות רומניה לא אפשרו לו לייצג את מדינתם באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים, אך הרשקוביץ לא רצה לערוק מחשש שמשפחתו ברומניה תיפגע. לאחר שעלה לישראל היה לאלוף ישראל בקליעה ויצא עם משלחות ישראל למשחקי אסיה ב-1966. באליפות אסיה הראשונה בקליעה שנערכה בטוקיו בשנת 1967 זכה הרשקוביץ במדליית זהב בתרגיל אולימפי מלא, רובה ב-3 מצבים, 40 כדורים בכל מצב ובמדליית כסף ברובה סטנדרטי ב-3 מצבים, 20 כדורים בכל מצב.[2]

משחקי אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשקוביץ ייצג את ישראל לראשונה במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק בשנת 1966. במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק ב-1970 הוא זכה במדליית כסף במקצוע 10 מטר רובה אוויר, וזכה בשלוש מדליות קבוצתיות, מדליית זהב ברובה מצב שכיבה 50 מטר ובשתי מדליות כסף ברובה 3 מצבים 50 מטר וברובה רגיל 3 מצבים 50 מטר. במשחקי אסיה 1974 שנערכו בטהראן בירת איראן, נשא הרשקוביץ את דגל ישראל בטקס הפתיחה.[3]

אולימפיאדת מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מקסיקו (1968) השתתף הרשקוביץ בשני מקצועות בקליעה במשחקים האולימפיים, והשיג את התוצאות הבאות: מקום 35 בירי מרובה מ-3 מצבים ל-50 מטר – 1124 נקודות ומקום 41 בירי מרובה במצב שכיבה ל-50 מטר – 588 נקודות.

אוליפיאדת מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשקוביץ זכה לכבוד לשאת את דגל ישראל בטקס הפתיחה של אולימפיאדת מינכן (1972). במשחקים עצמם הוא סיים במקום 23, בירי מרובה במצב שכיבה – 593 נקודות (28 באוגוסט) ובמקום 46 בירי מרובה, 3 מצבים – 1114 נקודות (30 באוגוסט).

ב-5 בספטמבר 1972 בשעת בוקר חדרו המחבלים לכפר האולימפי, והחלו בביצוע הטבח בספורטאים הישראלים. חבר המשלחת הישראלית הסייף דן אלון שראה חלק מהאירוע, סיפר זאת לארבעת חבריו למשלחת ולחדר, הרשקוביץ, שאול לדני, יהודה וינשטיין, וזליג שטורך. הם הבינו שהם חייבים לברוח מיד. כדי לא לעורר רעש הלכו לאט אל המרפסת, וממנה קפצו למטה, וכך הם ניצלו.[4]

מכביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכביה השביעית זכה הרשקוביץ במדליית ארד ברובה זעיר ב-3 מצבים ליחידים עם 1088 נקודות, ובמדליית ארד במצב כריעה עם 388 נקודות. במכביה השמינית הוא זכה במדליית זהב ברובה זעיר ב-3 מצבים יחידים, בשיא מכביה חדש 1107 נקודות. במכביה התשיעית הוא זכה במדליית ארד בירי ברובה זעיר 60 כדורים בשכיבה יחידים עם 586 נקודות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]