משחקי אסיה 1974

משחקי אסיה השביעיים

עיר מארחת	טהראן, איראן
מדינות משתתפות	25
ספורטאים משתתפים	3,010
תחרויות	200 ב-16 ענפי ספורט
טקס הפתיחה	1 בספטמבר 1974
טקס הנעילה	16 בספטמבר 1974
נפתח רשמית על ידי	מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה של איראן
השביע את המשתתפים	מנסור ברזגאר
הדליק את הלפיד האולימפי	גולוורדי פיימאני
האצטדיון הראשי	אצטדיון אריאמהר
הערים שהתמודדו על האירוח	כווית סיטי, כווית תל אביב, ישראל
→ 1970 1978 ←

משחקי אסיה 1974 (בפרסית: بازی‌های آسیایی ۱۹۷۴) היו משחקי אסיה השביעיים. המשחקים נערכו בין 1 ל-16 בספטמבר 1974 בטהראן, המדינה האימפריאלית של איראן. זו הייתה הפעם הראשונה בה התארחו משחקי אסיה במזרח התיכון. טהראן, בירת איראן, אירחה 3,010 ספורטאים מ-25 מדינות, מספר המשתתפים הגבוה ביותר מאז תחילת המשחקים.

לענפים הקיימים נוספו סיף, התעמלות וכדורסל נשים. במשחקים נעשה שימוש בטכנולוגיה חדישה, ממסלול סינתטי ועד מצלמות פוטו פיניש.

היסטוריה

החל משנת 1962 נפגעו משחקי אסיה מכמה משברים. ראשית, המארחת אינדונזיה סירבה להתיר את השתתפותן של ישראל והרפובליקה הסינית (טאיוואן) בשל סוגיות פוליטיות ודתיות. כתוצאה מכך הסיר הוועד האולימפי הבין-לאומי את חסותו על המשחקים והפסיק את חברותה של אינדונזיה בוועד. קונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC), התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית (IAAF) והפדרציה הבין-לאומית להרמת משקולות (IWF) הסירו גם הן את הכרתן במשחקים.

גב המטבע האיראני 20 ריאל לציון משחקי אסיה 1974

ב-1970 ביטלה קוריאה הדרומית את תוכניתה לארח את המשחקים בשל משבר הביטחון הלאומי. עם זאת, הסיבה העיקרית הייתה המשבר הכלכלי שאילץ את המארחת הקודמת תאילנד לארח שוב את המשחקים בבנגקוק באמצעות כספים שהועברו מקוריאה הדרומית. לפני המשחקים התבקשה יפן לארח את התחרות, אך היא סירבה בשל אקספו 70' באוסקה. מהדורה זו הייתה הפעם הראשונה שהמשחקים שודרו בטלוויזיה ברחבי העולם.

מדליית זהב לציון משחקי אסיה ה-7; טהראן 1974

מקצוע האתלטיקה היה אחד הפופולריים ביותר במשחקים. כמה מהדמויות המפורסמות של הענף הזה באותה תקופה בקטגוריית הגברים היו מנוצ'ר שמשירי, אלוף איראן באתלטיקה בריצת 110 מטר משוכות, 100 מטר ו-800 מטר, רזא אנטזארי, אלוף ריצת 400 מטר ו-800 מטר משוכות, ואחמד גודרזי, אלוף בריצת 3000 מטר משוכות.

מדליית הזהב במשחקים, ועליה הכיתוב "Ever Onward" (תמיד הלאה).

בחירת העיר המארחת

בולי דואר לציון משחקי אסיה 1974 של דואר איראן.

ב-11 וב-12 בינואר 1968 אורגנה פגישה בבנגקוק בין נציגי תשעת הוועדים האולימפיים הלאומיים של אסיה. מסגרת הפגישה נקבעה בפגישה אחרת שהתקיימה ב-1 בספטמבר 1970 במהלך משחקי אסיה בבנגקוק. טהראן נבחרה לעיר המארחת לאחר שניצחה את כווית סיטי ותל אביב.

תוצאות הבחירות לאירוח משחקי אסיה 1974

עיר	מדינה	סיבוב 1	סיבוב 2
טהראן		19	25
כווית סיטי		12	9
תל אביב		2	−

ארגון

האחריות לארגון משחקי אסיה השביעיים הוטלה על ועדה מיוחדת בראשות אמיר עבאס הוויידא, אז ראש ממשלת איראן.

אצטדיונים

אצטדיון אריאמהר במהלך משחקי אסיה 1974.

משחקי אסיה 1974 שוחקו במתחם הספורט הרב-תכליתי מתחם הספורט אריאמהר.

האצטדיון תוכנן על ידי עבד אל-עזיז פארמנפרמיאן ו-100,000 איש נדרשו לבנייה, שהסתיימה ב-1 באפריל 1971. האצטדיון נקרא על שם אריאמהר , כלומר אור הארים, המתייחס למלך איראן מוחמד רזא שאה פהלווי.

• מתחם הספורט אריאמהר - ספורט ימי, אתלטיקה, כדורסל, רכיבה על אופניים, סיף, התעמלות, הוקי שדה, כדורגל, כדורעף, קליעה, טניס שולחן, הרמת משקולות והיאבקות
• מתחם הספורט אמג'דיה – בדמינטון וכדורגל
• אצטדיון מוחמד רזא שאה - אגרוף
• שאהאנשהי קלאב - קליעה
• אצטדיון אפאדנה - כדורגל

המשחקים

טקס הפתיחה

ההשבעה הרשמית של משחקי אסיה 1974 באצטדיון אריאמהר.

השאה מוחמד רזא פהלווי במהלך פתיחת משחקי אסיה 1974.

ב-1 בספטמבר 1974 נפתחו רשמית משחקי אסיה השביעיים. רשימת האורחים כללה את השאה מוחמד רזא פהלווי, ראש ממשלת איראן אמיר עבאס הוויידא, שרים בממשלת איראן, נשיא ישראל אפרים קציר, נשיא קוריאה הדרומית פארק צ'ונג-הי, מלך תאילנד ראמה התשיעי, סגל דיפלומטי ונציגי מדינות אסיה המשתתפות. אצטדיון אריאמהר התמלא בכ-100,000 צופים. לאחר נאום של נשיא פדרציית משחקי אסיה, יאדאוונדרה סינג, פתח השאה את המשחקים באופן רשמי. הטקס כלל מופע קלפים בקהל שבוצע על ידי סטודנטים מאוניברסיטת צ'ולונגונגקורן בתאילנד.

ענפי ספורט

מספר התחרויות בענף מופיע בסוגריים.

• - אתלטיקה (35)
• - בדמינטון (7)
• - כדורסל (2)
• - אגרוף (11)
• - רכיבה על אופניים (6)
• - קפיצה למים (4)
• - סיף (8)
• - הוקי שדה (1)
• - כדורגל (1)
• - התעמלות (14)
• - קליעה (22)
• - שחייה (25)
• - טניס שולחן (7)
• - טניס (7)
• - כדורעף (2)
• - כדורמים (1)
• - הרמת משקולות (27)
• - היאבקות (2)

מדינות משתתפות

ועידת פדרציית משחקי אסיה, שהתקיימה עשרה חודשים לפני המשחקים, החליטה לגרש את הרפובליקה הסינית (טאיוואן) מהמשחקים וקיבלה את כניסתה של הרפובליקה העממית של סין. מדינות ערב, פקיסטן, סין וקוריאה הצפונית סירבו לשחק מול ישראל בטניס, סיף, כדורסל וכדורגל. זו הייתה הפעם האחרונה בה התחרתה ישראל במשחקי אסיה.

האומות המשתתפות במשחקי אסיה 1974

מדינה	מספר ספורטאים
	21
	400
אפגניסטן	10
	46
	37
	12
	155
	37
	291
	61
	100
לאוס	4
מונגוליה
	100
	17
	269
	47
	29
עיראק	117
הפיליפינים
	154
	162
	206
רפובליקת קמאר	25
	97

לוח זמנים

המשחקים התרחשו בין 2 ל-15 בספטמבר 1974, ובמהלכם חולקו 200 מדליות זהב.

טבלת מדליות

מדינות זוכות מדליות

להלן עשרת המדינות המובילות בדירוג המדליות של משחקי אסיה 1974, לפי שיטת זהב תחילה.

מדליות במשחקי אסיה טהראן 1974

מיקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
1		75	49	51	175
2	(המארחת)	36	28	17	81
3	סין	33	46	27	106
4		16	26	15	57
5		15	14	17	46
6		7	4	8	19
7		4	12	12	28
8		4	2	8	14
9		3	4	4	11
10	מונגוליה	2	5	8	15
11–19	שאר המשלחות	7	9	41	57
סה"כ (19 מדינות)		202	199	208	609

ישראל במשחקים

משחקי אסיה 1974 היו המשחקים האחרונים של ישראל במשחקי אסיה. המשלחת הישראלית זכתה ב-19 מדליות, מתוכן 7 מזהב, 4 מכסף ו-8 מארד.

אסתר רוט-שחמורוב זכתה בשלוש מדליות זהב, בריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר וריצת 100 מטר משוכות. עוד זכו בזהב אורית אברמוביץ' (קפיצה לגובה), פאולינה פלד ויאיר ורטהיימר (טניס זוגות מעורבים), דן ברנר (שחייה - 100 מטר חופשי) ונבחרת ישראל בכדורסל.

במדליות כסף זכו יובל וישניצר (ריצת 5000 מטר), שלמה בן לולו (הרמת משקולות - הנפה), פאולינה פלד (טניס יחידות) ונבחרת ישראל בכדורגל.

במדליות ארד זכו חנה שזיפי (ריצת 1500 מטר משוכות), שלמה בן לולו (הרמת משקולות - כללי), עדי ברנה (הרמת משקולות - הנפה, דחיקה וכללי), יהושע שלם (טניס יחידים) ונבחרת ישראל בסיף נשים - רומח.

ראו גם

• משחקי אסיה
• ישראל במשחקי אסיה
• כדורגל במשחקי אסיה 1974
• גביע אסיה בכדורגל 1976

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משחקי אסיה 1974 בוויקישיתוף

• משחקי אסיה 1974, באתר המועצה האולימפית של אסיה
• המנון "אלופי אסיה" ממשחקי אסיה 1974 בטהראן (וידאו)

הערות שוליים

הקודם: בנגקוק 1970

משחקי אסיה VII טהראן 1974

הבא: בנגקוק 1978