| הפלישה האמריקאית לגרנדה |
| חלק מהמלחמה הקרה |
 הריינג'רס צונחים בגרנדה במהלך הפלישה. |
| תאריך: |
ה-25 באוקטובר - ה-15 בדצמבר 1983
|
| מקום: |
גרנדה
|
| תוצאה: |
ניצחון אמריקאי מוחץ, הפלת השלטון בגרנדה.
|
|
מבצע זעם דחוף (אנגלית: Operation Urgent Fury) היה מבצע צבאי שבמסגרתו התבצעה ב-25 באוקטובר 1983 פלישה על ידי ארצות הברית ומספר אומות אחרות מהקריביים למדינת האי גרנדה שבקריביים. הרקע לפלישה היה הדחה ורצח של ראש ממשלת גרנדה מאוריציוס בישוף ותפיסת השלטון על ידי מפקד הצבא הדסון אוסטין. בישוף עצמו תפס את השלטון בהפיכה מספר שנים קודם לכן ויצר יחסים קרובים עם קובה [1], למורת רוחה של ארצות הברית. ב-25 באוקטובר 1983 נחתו בגרנדה כוחות מארצות הברית, ברבדוס, ג'מייקה, והחברות בארגון מדינות מזרח הים הקריבי, והביסו את הכוחות הקובנים והגרנדינים בפיקודו של הדסון אוסטין. בסך הכל לחמו מצד ארצות הברית כ-7000 חיילים, מצד בעלות בריתה כ-300 חיילים, ומולם התייצבו כ-1500 חיילים מגרנדה. למעלה מ-100 אנשים מהכוח הפולש ומעל 500 אנשים מהכוחות המקומיים נהרגו.
הפלישה הייתה הפעולה המלחמתית המשמעותית הראשונה של ארצות הברית מאז מלחמת וייטנאם. היא זכתה לתמיכת דעת הקהל בארצות הברית ובגרנדה. ה-25 באוקטובר הוא יום חג בגרנדה שנועד להנציח את האירוע, ונקרא חג ההודיה. עם זאת, בבריטניה (בראשות מרגרט תאצ'ר), טרינידד וטובגו וקנדה נמתחה ביקורת על הפלישה. כמו כן, הפעולה גונתה בעצרת האו"ם, כשמתוך תשע המדינות שהתנגדו לגינוי, רק ישראל לא הייתה מהאזור.
[עריכה] הערות שוליים
הריינג'רס צונחים בגרנדה במהלך הפלישה.
