מונטסראט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מונטסראט
Montserrat
Flag of Montserrat.svg Coat of arms of Montserrat.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: כל אחד מתאמץ, כולם משיגים

Each Endeavouring, All Achieving

המנון לאומי: האל נצור המלכה
מיקום מונטסראט
יבשת אמריקה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה רשמית פלימות' (נהרסה) בפועל בראדס
16°47′34″N 62°12′38″W / 16.79278°N 62.21056°W / 16.79278; -62.21056
העיר הגדולה ביותר בראדס
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלכה
- מושל
- ראש ממשלה
מלכה
אליזבת השנייה
אדריאן דייויס
ראובן מאדה
הקמה
תחילת השלטון הבריטי

1632
שטח[1]
- דירוג עולמי
102 קמ"ר 
224 בעולם
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
5,215 נפש 
228 בעולם
51.13 נפש לקמ"ר
153 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2006)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
43.8 מיליון $ 
224 בעולם
8,395 $
130 בעולם
מטבע דולר מזרח קריבי ‏ (XCD)
אזור זמן UTC -4
סיומת אינטרנט .ms
קידומת בינלאומית 1-664+
מפת מונטסראט

מונטסראט (אנגלית: Montserrat) הוא אי השייך לבריטניה, נמצא בים הקריבי והוא אחד מהאנטילים הקטנים. האי שהתגלה על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1493 נקרא על שם ההר מונטסראט.

האי הוא טריטוריה בריטית שמעבר לים. מסיבה זו מונטסראט היא אחת המדינות אשר אין להן ייצוג באו"ם אלא על ידי בריטניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי היה מיושב על ידי אנשי ארווק וקאריב כאשר כריסטופר קולומבוס הגיע לאי במסעו השני ב-1493. הוא קרא לאי אז "סנטה מריה דה מונטסראט". האי עבר לשליטה אנגלית ב-1632 כאשר קבוצת אירים אנטי-קתולים מסנט קיטס ונוויס התיישבה במקום. באי התפתחה קולוניה נאו-פאודלית. העברת עבדים למקום התחילה במקום כמו באיים אחרים בים הקריבי בעיקר ממערב אפריקה במאות ה-17 וה-18 במקום התפתחה כתוצאה מכך תעשייה של סוכר, רום וכותנה.

במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית נכבש האי על ידי צרפת. האי הוחזר לבריטניה בחוזה פריז.

עד היום האי לא קיבל עצמאות מבריטניה (כמו קולוניות אחרות בעולם) בגלל מצבו הרעוע מבחינה כלכלית והוא נשאר תחת שלטון בריטי עד היום.

בשנת 1989 נפגע האי קשה מההוריקן "הוגו" שהרס 90% מהמבנים באי. האי החל להתאושש עד שבשנת 1995 התפרץ הר הגעש סופרייר הילס (Soufrière Hills), שהיה רדום עד אז, וכיסה את חלקו הדרומי (כולל הבירה פלימות) באפר ובוץ. שדה תעופה של האי והנמל העיקרי הושבתו. יותר ממחצית האוכלוסייה נמלטה מהאי והשאר עברו להתגורר בחלק הצפוני. הר הגעש עדיין פעיל ולכן נבנו עיר הבירה, שדה התעופה ונמל חדש בחלקו הצפוני של האי.

בשנת 2002 זכו תושבי האי למעמד של תושבים בריטיים לכל דבר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי האי הם ברובם נוצרים המשתייכים לזרמים האנגליקנים, הרומאים קתולים והמתודיסטים. החלוקה האתנית היא די שווה בין בעלי עור שחור לבעלי עור לבן.

כ-8,000 תושבים עזבו את האי לאחר התפרצות הר הגעש. רובם לא חזרו לאי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי ממוקם כ-500 קילומטר דרום-מזרחית מפוארטו ריקו וכ-45 קילומטר דרום מערבית מאנטיגואה. האי ידוע כ"אבן הברקת של הקריבים" בגלל הגבעות הירוקות המצויות בו בשפע. האי מהווה אתר תיירות מועדף בגלל מזג האוויר הנוח השורר באי מרבית הזמן בשנה וכן הנופים המרהיבים המצויים בו.

אוכלוסיית האי כוללת 3 קהילות (Parishes):

  • קהילת סנט אנטוני
  • קהילת סנט ג'ורג'
  • קהילת סנט פיטר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014