הרדופיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgהרדופיים
הרדוף
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: גנציינאים
משפחה: הרדופיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Apocynaceae

הַרְדּוּפִיִּים היא משפחה מסדרת הגנציינאים, עמה נמנים כ-300 סוגים וכ-1300 מינים. המשפחה כוללת עצים, שיחים או עשבים רב-שנתיים, אשר ברובם נפוצים באזורים הטרופיים ובמעוטם באזורים הממוזגים. מינים אחדים ממשפחת ההרדופיים גדלים בר בארץ ישראל ביניהם הרדוף הנחלים, וינקה עשבונית וסם הכלב המזרחי.

על פי המיון העדכני ביותר של מכוסי הזרע (APG II), משפחת ההרדופיים במתכונתה המסורתית היא קבוצה פאראפילטית. התיאור העדכני של המשפחה לפי שיטת מיון זו כולל בתוך ההרדופיים את כל הסוגים ששויכו בעבר למשפחת האסקלפיים. הערך הנוכחי מתייחס למשפחת ההרדופיים במתכונתה הישנה, ללא האסקלפיים.

תיאור ההרדופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מיני הצמחים ממשפחת ההרדופיים בעלי שרף חלבי רעיל מאוד, עליהם התמימים הם מנוגדים, או ערוכים בדורים, ופרחיהם הנכונים הם אנדרוגיניים. הגביע והכותרת הם בעלי 4-5 אונות, ובבסיס אונות הכותרת מעורות קבוצות שערות או קשקשים היוצרות עטרה. בכל פרח 4-5 אבקנים ועמוד - עלי אחד, והפרי עשוי שתי מפוחיות מרובות זרעים מצוידים בציצית - שערות, אך לעתים הפרי הוא ענבה או בית גלעין.

מספר צמחי נוי נפוצים בארץ משתייכים למשפחת ההרדופיים: עץ הפיטנה (פלומריה ריחנית), וינקה גדולה, טרכלוספרמון יסמיני, קאריסה גדולת פרחים, קתרנתוס ורוד, תבטיה הרדופית ואדניום.