התרבות המינואית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Flag of Greece.svg
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של יוון

תרבויות אגאיות

יוון המינואית
יוון המיקנית

יוון העתיקה

תקופת המעבר ביוון
יוון הארכאית
יוון הקלאסית
יוון ההלניסטית
יוון תחת שלטון רומא

יוון בימי הביניים

יוון תחת שלטון ביזנטיון
יוון תחת שלטון הצלבנים

העת החדשה

יוון העות'מאנית
מלחמת העצמאות היוונית

יוון העצמאית

יוון העצמאית מהמאה ה-19
יוון

התרבות המינואית היא תרבות שהתפתחה באי כרתים, והייתה נפוצה באי זה בתקופת הברונזה. ניצני התרבות החלו להיראות באלף השביעי לפני הספירה ומאז היא התפתחה ושגשגה עד לחורבן בגלל רעידת אדמה או פעילות געשית בשנת 1450 לפנה"ס או פלישות של גויי הים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לראות ניצנים של התרבות המינואית עוד מהתקופה הנאוליתית החל מאלף שביעי, באלף השלישי ובאלף השני לפנה"ס אפשר כבר לראות התפתחות של ציוויליזציה המכילה ערים ומסביבן כפרים חקלאיים.

נהוג לחלק את התקופות בתרבות המינואית לפי היחס לארמונות שנשתמרו ונמצאו על ידי הארכאולוגים. החלוקה המקובלת היא כדלקמן: התקופה הקדם-ארמונית (3000 לפנה"ס - 1900 לפנה"ס), תקופת הטירה הישנה (1900 לפנה"ס - 1700 לפנה"ס), תקופת הרס הטירה (1700 לפנה"ס - 1600 לפנה"ס), תקופת התחדשות הטירה (1600 לפנה"ס - 1450 לפנה"ס), תקופת הפוסט-טירה (1450 לפנה"ס - 1100 לפנה"ס).

הרס הארמונות ב-1700 לפנה"ס מיוחס לפעילות געשית או לפלישה מכיוון אנטוליה שנמצאת באסיה הקטנה[1]. לאחר מכן החלה תקופה של התחדשות הארמונות והציויליזציה שנחשבת לתקופת הזוהר של התרבות המינואית. הרס הארמונות ב-1450 לפנה"ס מיוחס לרעידת אדמה, או לפעילות געשית בסביבה. היסטוריונים עדיין חלוקים ביניהם באשר לסיבה. בשנת 1420 לפנה"ס התרבות המינואית הותקפה על ידי התרבות המיקנית ונכבשה.

הסיבות להרס התרבות המינואית אינן ידועות. אחת ההשערות היא שרעידת אדמה חזקה הרסה את כרתים, כנראה כתוצאה מהתפרצות הר הגעש סנטוריני. השערה זו מתבססת על תיארוך זהה של השרידים בסנטוריני ובכרתים.

חוקרים אחרים חושבים שגויי הים הם שהחריבו את התרבות המינואית.

התרבות המינואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "מינואית", מלשון מינוס - מלכה האגדי של כרתים, נטבע על ידי הארכיאולוג ארתור אוונס שגילה את התרבות בחפירות ארכאולוגיות של קנוסוס. כיום הצטברו ראיות לכך שבתרבות המינואית לא היה מלך, ואם היה בה שליט מרכזי הרי שזאת הייתה מלכה.

בדת של התרבות המינואית רווחה סגידה לדמויות נשיות. הסמלים הדתיים של התרבות המינואית היו שור וגרזן, מה שהפך אחר כך למיתוס היווני על המינוטאורוס והלבירינת (מבוך). הם האמינו באל יחיד - אלת האדמה ששלטה על הטבע ויוצגה כאישה חשופת חזה המחזיקה שני נחשים בידיה כסמל לפוריות ולשלטון.

מסחר וכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו הייתה בכרתים מדינה חזקה, שהיוותה מרכז שלטוני של חלקים נרחבים באגן המזרחי של הים התיכון. בני כרתים היו ימאים מעולים, ובתקופתם היה מסחר מפותח בין חלקיו השונים של הים התיכון המזרחי. למעשה הם היו היחידים בעלי יכולות שיט בים ולכן הארמון קנוסוס לא היה מוגן בחומות שכן לא הייתה תרבות המסוגלת להגיע לאי. בין היתר סחרו המינואים עם מצרים העתיקה ומסופוטמיה, והללו הושפעו מציורי הקיר המינואים. המינואים סחרו בעיקר בשמנים מהולים עם בשמים ששימשו לרחצה, שהמשאבים לייצורם היו נפוצים יחסית באזור כרתים.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכרתים השתמרו מספר אתרים ארכאולוגיים מהתקופה המינואית שכוללים ארמונות ופסיפסים.

בתרבות המינואית היו בשימוש שלושה סוגי כתב: כתב ציורים, כתב לינארי ב' (linear B) שפוענח בשנת 1952, וכתב לינארי א' (linear A), שלא פוענח עד היום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Beck, Roger B.; Linda Black, Larry S. Krieger, Phillip C. Naylor, Dahia Ibo Shabaka, (1999). World History: Patterns of Interaction. Evanston, IL: McDougal Littell. ISBN 0-395-87274-X.
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.