התרבות המינואית
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון בלתי-אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
התרבות המינואית היא תרבות שהתפתחה באי כרתים, והייתה נפוצה באי זה בתקופת הברונזה. ניצני התרבות החלו להיראות באלף השביעי לפני הספירה ומאז היא התפתחה ושגשגה עד לחורבן מסיבות גאולוגיות בשנת 1450 לפנה"ס ולכיבוש זר בשנת 1420 לפנה"ס.
תוכן עניינים |
היסטוריה של התרבות המינואית [עריכה]
אמנם, ניתן לראות ניצנים שלה עוד מהתקופה הנאוליתית החל מאלף שביעי, באלף השלישי ובאלף השני לפנה"ס אפשר כבר לראות התפתחות של ציויליזציה המכילה ערים ומסביבן כפרים חקלאיים.
נהוג לחלק את התקופות בתרבות המינואית לפי היחס לארמונות שנשתמרו ונמצאו על ידי הארכאולוגים. החלוקה המקובלת היא כדלקמן: התקופת הקדם-ארמונית (3000 לפנה"ס - 1900 לפנה"ס), תקופת ההטירה הישנה (1900 לפנה"ס - 1700 לפנה"ס), תקופת הרס הטירה (1700 לפנה"ס - 1600 לפנה"ס), תקופת התחדשות הטירה (1600 לפנה"ס - 1450 לפנה"ס), תקופת הפוסט-טירה (1450 לפנה"ס - 1100 לפנה"ס).
הרס הארמונות ב-1700 לפנה"ס מיוחס לפעילות געשית או לפלישה מכיוון אנטוליה שנמצאת באסיה הקטנה[1]. לאחר מכן החלה תקופה של התחדשות הארמונות והציויליזציה שנחשבת לתקופת הזוהר של התרבות המינואית. הרס הארמונות ב-1450 לפנה"ס מיוחס לרעידת אדמה, או לפעילות געשית בסביבה. היסטוריונים עדיין חלוקים ביניהם באשר לסיבה. בשנת 1420 לפנה"ס התרבות המינואית הותקפה על ידי התרבות המיקנית ונכבשה.
הסיבות להרס התרבות המינואית אינן ידועות. אחת ההשערות היא שרעידת אדמה חזקה הרסה את כרתים, כנראה כתוצאה מהתפרצות הר הגעש סנטוריני. השערה זו מתבססת על תיארוך זהה של השרידים בסנטוריני ובכרתים.
חוקרים אחרים חושבים שהיו אלו גויי הים אשר החריבו את התרבות המינואית.
התרבות המינואית [עריכה]
השם "מינואית", מלשון מינוס - מלכה האגדי של כרתים, נטבע על ידי הארכיאולוג ארתור אוונס שגילה את התרבות בחפירות ארכאולוגיות של קנוסוס. כיום הצטברו ראיות לכך שבתרבות המינואית לא היה מלך, ואם היה בה שליט מרכזי הרי שזאת הייתה מלכה.
בדת של התרבות המינואית רווחה סגידה לדמויות נשיות. הסמלים הדתיים של התרבות המינואית היו שור וגרזן, מה שהפך אחר כך למיתוס היווני על המינוטאורוס והלבירינת (מבוך). הם האמינו באל יחיד - אלת האדמה ששלטה על הטבע ויוצגה כאישה חשופת חזה המחזיקה שני נחשים בידיה כסמל לפוריות ולשלטון.
מסחר וכלכלה [עריכה]
בתקופה זו הייתה בכרתים מדינה חזקה, שהיוותה מרכז שלטוני של חלקים נרחבים באגן המזרחי של הים התיכון. בני כרתים היו ימאים מעולים, ובתקופתם היה מסחר מפותח בין חלקיו השונים של הים התיכון המזרחי. למעשה הם היו היחידים בעלי יכולות שייט בים ולכן הארמון קנוסוס לא היה מוגן בחומות שכן לא הייתה תרבות המסוגלת להגיע לאי. בין היתר סחרו המינואים עם מצרים העתיקה ומסופוטמיה, והללו הושפעו מציורי הקיר המינואים. המינואים סחרו בעיקר בשמנים מהולים עם בשמים ששימשו לרחצה, שהמשאבים לייצורם היו נפוצים יחסית באזור כרתים.
אמנות [עריכה]
בכרתים השתמרו מספר אתרים ארכאולוגיים מהתקופה המינואית שכוללים ארמונות ופסיפסים.
בתרבות המינואית היו בשימוש שלושה סוגי כתב: כתב ציורים, כתב לינארי ב' (linear B) שפוענח בשנת 1952, וכתב לינארי א' (linear A), שלא פוענח עד היום.
-
חורבות המקדש בקנוסוס
-
פסל ראש של שור, סמל התרבות המינואית
-
ציורי קיר של גברים מינואים נושאים כדים. יש המאמינים כי ציורים אלו הם המקור להירוגליפים שהתפתחו במצרים העתיקה
-
מימין לשמאל: פסלון של אלת הנחשים ושל כוהנת מינואית, כרתים, סביבות 1600 לפנה"ס
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- התרבות המינואית, באנציקלופדיה ynet
- אמנון ברזילי, המינואים נשטפו, באתר הארץ
- 200 שנה של שקיעה אחרי הבום הגדול, באתר הידען
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Beck, Roger B.; Linda Black, Larry S. Krieger, Phillip C. Naylor, Dahia Ibo Shabaka, (1999). World History: Patterns of Interaction. Evanston, IL: McDougal Littell. ISBN 0-395-87274-X.
