ויטוריה (ברזיל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויטוריה
Vitória
Brasão de Vitória, Espírito Santo.svg
סמל העיר
Bandeira de Vitória.svg
דגל העיר
Orla de Vitoria2.JPG
חוף קנטו בוויטוריה
מדינה / טריטוריה Flag of Brazil.svg  ברזיל
מדינה Bandeira do Espírito Santo.svg אספיריטו סאנטו
שטח 93 קמ"ר
תאריך ייסוד 1551
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

313,312‏  (נכון ל-2005)
1,627,651‏  (נכון ל-2005)
3,360 נפש לקמ"ר (נכון ל-2005)
קואורדינטות 20°19′08″S 40°20′16″W / 20.31889°S 40.33778°W / -20.31889; -40.33778קואורדינטות: 20°19′08″S 40°20′16″W / 20.31889°S 40.33778°W / -20.31889; -40.33778
אזור זמן UTC -3
http://www.vitoria.es.gov.br
ויטוריה

ויטוריה (פורטוגזית: Vitória) בירת מדינת אספיריטו סאנטו שבברזיל. ויטוריה שוכנת על אי קטן במפרץ שבו נפגשים מספר נהרות עם הים. שטחה 211 קמ"ר ומתגוררים בה כ-313,300 נפש (נכון ל-2005). בשטח המטרופולין, הכולל בנוסף לאי את אזורי המגורים הסמוכים לאי ביבשת עצמה (הערים וילה וליה, ויאנה, סרה וקריאסיקה) יש 1,612,885 תושבים (2005) והיא ה-14 בגודלה בברזיל. גובהה הממוצע של העיר הוא 3 מטרים בלבד מעל פני הים.

ב-1998 דירג האו"ם את ויטוריה כבירה הרביעית בברזיל באיכות החיים, על סמך דירוג הערים מבחינת בריאות, חינוך ופרויקטים לשיפור חברתי. עם זאת, ויטוריה מדורגת במקום גרוע מבחינת אלימות ופשיעה. שיעורי הרצח בויטוריה ובאזורי הסביבה הם מן הגבוהים בברזיל.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלתה של ויטוריה מבוססת במידה רבה על תעשייה, אך היא גם עיר נמל חשובה ובה 3 נמלים. ככזו, לויטוריה חשיבות רבה לאזור בייצוא מוצרים מקומיים (הן חקלאיים והן תעשייתיים). מישור חשוב נוסף בכלכלה הוא שוק הדיור, שאותו ניתן לראות בקלות דרך רבי הקומות הרבים למגורים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטוריה הוקמה על האי ב-1551 זמן קצר לאחר בואו של וסקו פרננדס קוטיניו לוילה וליה שם יישב מתיישבים לראשונה. עד מהרה נוספו לאי תושבים רבים כשגברה הסכנה ביבשת. שיקולים אחרים, כדוגמת התקפות מצד סוחרים הולנדים וצרפתיים, בחיפוש קנה סוכר, תרמו אף הם לבחירה של אי זה כבית למתיישבים.

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19, ויטוריה נראתה עדיין כעיר אגררית נחשלת. הבירה המסחרית של אספיריטו סאנטו באותה העת הייתה קשואיירו דה איטפמירין, אשר הייתה מקושרת בעיקר לריו דה ז'ניירו, ועל כן הפיתוח הכלכלי של קצ'וירו יטאפהמירים סייע בפיתוח ריו זה ז'נירו ולא של ויטוריה. רק לאחר הקמת הרפובליקה הישנה ב-1889, פעלו המושלים של אספיריטו סאנטו לפתח את ויטוריה ולהביא למודרניזציה בעיר.

ב-1892 מוניז פריירה עלה לשלטון לשתי כהונות שכל אחת מהן בת ארבע שנים, ובהנהגתו החלו בסלילת כבישים, בתכנון פיתוח העיר, ובקבלת הלוואה של 700 מיליון פרנקים צרפתיים לבניית חיבור רכבת לקצ'וירו דה יטאפהמירים. מוניז פריירה חשב על הפניית יצוא והכנסות דרך הבירה, וכך לקדם את צמיחתה. ב-1894 הראתה העיר סימני צמיחה שתודלקו בעיקר בפעילות גדולה של נמל ויטוריה, ובמחירים הגבוהים של הקפה, שהיה מוצר הייצוא העיקרי של המדינה באותה העת. הכסף שנכנס בפעילות כלכלית זו דרבן את המודרניזציה של העיר.

ב-1908 ז'רונימו מונטיירו היה למושל המדינה והמשיך בפיתוח האורבני. במהלך תקופתו בתפקיד עלתה ויטוריה על קצ'וירו יטאפהמירים כמרכז מסחרי. עובדה זו נתמכה בסיום בניית קו הרכבת שקישר בין שתי הערים ב-1911 ובשיפור במתקני הנמל. במהלך תקופה זו נעשו מיזמים רבים כדוגמת הקמת בתי ספר, פארק מוסקוסו, בית החולים סנטה קאסה דה מיסריקורדיה ובית הקברות סנטו אנטוניו. מונטיירו היה אחראי גם על מיזמים נוספים כדוגמת יצירת ארכיון ציבורי, ספריית המדינה ומוזיאון המדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויטוריה (ברזיל) בוויקישיתוף
ערי בירה של מדינות ברזיל
אראקז'ובלו הוריזונטהבואה ויסטהבלםברזיליהגואיאניהויטוריהז'ואאו פסואהמסייאומנאוסמקאפהנאטאלסאו פאולוסאו לואיססלבדורפלמספורטו אלגרהפורטו וליופלוריאנופוליספורטלזהקויאבהקוריטיבהקמפו גרנדהריו ברנקוריו דה ז'ניירורסיפהתרזינה Flag of Brazil.svg