ויליאם בולקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויליאם אלדן בולקוםאנגלית: William Elden Bolcom, נולד ב-26 במאי 1938) הוא מלחין ופסנתרן אמריקאי. בולקום הוא פרופסור להלחנה באוניברסיטת מישיגן. הוא נשוי למצו סופרן ג'ואן מוריס.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולקום נולד בסיאטל, מדינת וושינגטון. בגיל 11 נרשם לאוניברסיטת וושינגטון ללמוד הלחנה באופן פרטי אצל ג'ורג' פרדריק מקיי וג'ון ורול ופסנתר אצל מאדאם ברת' פונסי ג'ייקובסון. בהמשך למד אצל דריוס מיו במילס קולג', אצל ללאנד סמית' באוניברסיטת סטנפורד ואצל אוליביה מסייאן בקונסרבטואר של פריז, שם זכה בפרס שני להלחנה. ‏[1]

בולקום זכה בפרס פוליצר למוזיקה בשנת 1988, על "12 אטיודים חדשים" לפסנתר. בסתיו 1994 התמנה לפרופסור למוזיקה במעמד מיוחד (Ross Lee Finney Distinguished University Professor of Composition) באוניברסיטת מישיגן, משרה שבה הוא מחזיק גם כיום. ב-2006 קיבל את המדליה הלאומית לאמנויות.

קריירת ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפסנתרן, בולקום מרבה לבצע ולהקליט את יצירותיו הוא יחד עם ג'ואן מוריס. בולקום ומוריס הקליטו יחד עשרים אלבומים, החל ב"אחרי הנשף", קובץ שירים פופולריים מראשית המאה ה-20, הסוגה שהפכו להתמחותם העיקרית, יחד עם שירי קאבארט (במקרים רבים ממחזות זמר שנכשלו).

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שירי תום ושירי ניסיון", שבולקום כתב למילים של ויליאם בלייק, היא יצירה בת שלוש שעות לסולנים, מקהלות ותזמורת, תוצאה של 25 שנות עבודה. לאחר ביצוע הבכורה שלה באופרה של שטוטגרט בשנת 1984 באו ביצועים באן ארבור, גראנט פארק בשיקגו, האקדמיה למוזיקה של ברוקלין, סנט לואיס, קרנגי הול ורויאל פסטיבל הול בלונדון. בקונצרט בלונדון ניגנה תזמורת רשות השידור הבריטית בניצוח ליאונרד סלטקין. בשנת 2006 זכתה הקלטת היצירה בשלושה פרסי גראמי לביצוע כוראלי מצטיין, ליצירה קלאסית מצטיינת בת-ימינו ולאלבום קלאסי מצטיין של חברת נאקסוס.

האופרה של בולקום, "מראה מעל הגשר", ללברית של ארתור מילר וארנולד ויינשטיין, הוצגה בביצוע בכורה ב-9 באוקטובר 1999 באופרה הלירית של שיקגו. בולקום כתב גם יצירות סולו לכלי נשיפה מעץ, כגון סוויטה קונצרטית לסקסופון אלט ותזמורת קטנה, שחוברה בשביל פרופסור דונלד סינטה מאוניברסיטת מישיגן בשנת 1998.

שאר יצירותיו של בולקום כוללות שש סימפוניות, מספר קטעי רגטיים לפסנתר (שכמה מהם נכתבו בשיתוף פעולה עם ויליאם אלברייט) וארבעה כרכים של שירי קאבארט שזכו לאחרונה לביצוע חדש של מישל ודייוויד מאריי, עוד דואו של בעל ואישה. בולקום חיבר את הקונצ'רטו שלו "גיאה לשני פסנתרים ביד שמאל ותזמורת" לגארי גראפמן וחברו הקרוב לאון פליישר, הסוב לים שניהם מבעיות קשות בידיהם הימניות, המגבילות את יכולת נגינתם. לביצוע ראשון זכתה היצירה בבולטימור באפריל 1996. הקונצ'רטו בנוי כך, שאפשר לבצע אותו באחת משלוש דרכים - בכל אחד משני תפקידי הפסנתר בנפרד עם תזמורת מוקטנת או בשני תפקידי הפסנתר עם שתי תזמורות מוקטנות משולבות לתזמורת אחת מלאה. המבנה המאתגר הזה מחקה יצירה דומה של שלוש-באחת שחיבר מורו, דריוס מיו.

רשימת יצירות ראויות לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אטיודים חדשים לפסנתר, 1977
  • שירי קאבארט (ספר 1 ו-2), 1977-85
  • פרלודים של שירי נשמה (ספרים 1-4), 1979-1984
  • "שירי תום ושירי ניסיון", 1984
  • "לילית" לסקסו-פון אלט ופסנתר, 1984
  • קונצ'רטו לכינור, 1984
  • סימפוניה חמישית, 1989
  • "מקטיק", 1990-1992
  • שירי קאבארט (ספר 3 ו-4), 1993-96
  • סימפוניה שישית, 1996-97
  • "מראה מעל הגשר", 1997-98
  • סוויטה קונצרטית (לסקסופון אלט ותזמורת קטנה), 1998
  • "כלולות", 2004

אור על פסטיבל בולקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

VocalEssence ערכה למוזיקה של ויליאם בולקום פסטיבל בן שבועיים במיניאפוליס וסנט פול, מינסוטה באפריל 2007, שכלל תשעה מופעים שונים ומספר רב של כיתות אמן. במופע הראשי בוצעו "שירים של תום ושל ניסיון", למילים של ויליאם בלייק ב"אולם התזמורת" במיניאפוליס. יותר מ-400 נגנים וזמרים השתתפו בביצוע היצירה ומעל הבימה הוקרנו האיורים הנלווים לשירי בלייק.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס פוליצר, 1988 על "12 אטיודים חדשים" לפסנתר
  • מדליה לאומית לאמנויות, 2006
  • פרסי גראמי
  • אות כבוד למוזיקה של דטרויט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פול גריפיתס ואליסון לאתאם, הערך "ויליאם בולקום" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין