ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן וסגנון כתיבה

למדריך לעיצוב דפים ישנה מטרה ברורה ופשוטה - לגרום לאחידות עיצובית בערכים של ויקיפדיה - זהו מדריך סגנוני. לפעמים, דרך מסוימת טובה מאחרת, אך עדיף שכל הערכים יהיו מסודרים ואחידים בעיצובם עד כמה שניתן, על מנת שיהיו ברורים ונוחים לצפייה, לקריאה ולעריכה. מדריך זה מתמקד במבנה הערך. למידע על כתיבת תוכנו של הערך - ראו ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים.

לפני שמתחילים להשקיע בכתיבת ערך, רצוי לבדוק האם הוא בכלל ראוי להיות ערך אנציקלופדי או שאינו מקובל בוויקיפדיה.

יש להזכיר לתורמים החדשים שכתיבה ברורה, אינפורמטיבית, נייטרלית, מקורית ומועילה תמיד תהיה יותר חשובה מתצוגה ומפורמט.

למעוניינים לדעת איך מתבצע העיצוב בפועל ישנו מדריך לעריכת דפים. בדף זה תלמדו איך להדגיש, לסמן, להוסיף קישורים ועוד. המדריך אותו אתם קוראים כעת, מתעסק בעיקר במתי - באילו מקרים ולמען איזה סגנון כדאי להשתמש בהם.

מכיוון שאנחנו כותבים בעברית, נוסחו כללים הרלוונטיים רק לשפה זו בויקיפדיה:לשון.

מבנה כללי לערכים

מבוא הערך
שמו/נושאו של כל ערך צריך להיות מודגש בהופעתו הראשונה בערך. כדאי מאוד ששם הערך יהיה חלק מהמשפט הראשון, ורצוי בתחילתו.
  • קוד: '''משפט פיתגורס''' פותח על ידי המתמטיקאי והפילוסוף היווני [[פיתגורס]] ב[[המאה ה-6 לפני הספירה|מאה ה-6 לפנה"ס]].
  • תוצאה: משפט פיתגורס פותח על ידי המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס במאה ה-6 לפנה"ס.
אם הערך הוא בן מספר פסקאות, הפסקה הראשונה בו צריכה להיות קצרה ולעניין, ולכלול הסבר ברור על נושא הערך וסיכום מאוד גס וכללי של תוכנו העיקרי.

אם יש צורך בחומר מקדים נוסף, ניתן לכתוב אותו בפסקאות נוספות לפני הכותרת הראשונה (בפסקת הפתיח/המבוא). עדיף להימנע משימוש בכותרת "==הקדמה==" ככותרת ראשונה, מפני שההקדמה צריכה לבוא בראש הערך עוד לפניה. שם אחר לחלק הראשון בערך, לאחר ההקדמה, הוא "סקירה כללית", אבל עדיף לחפש ניסוח יותר ספציפי לכותרת (אם התוכן מאפשר זאת).

אם לנושא הערך יש יותר משם אחד, ציינו את כולם בפסקה הראשונה בערך והדגישו את העיקריים שבהם.
  • קוד: '''קומולונימבוס''' (או '''ענן סופת רעמים''')...
  • תוצאה: קומולונימבוס (או ענן סופת רעמים)...
כדאי גם להבהיר, עוד בשורת הפתיחה, את הקשרו של נושא הערך (במידה וזה אינו ברור דיו).
  • קוד: '''סולם''', ב[[מוזיקה]], הוא...
  • תוצאה: סולם, במוזיקה, הוא...
אם הערך עוסק בנושא מעולם דמיוני כלשהו - למשל דמות, מקום, מושג וכולי, שנוצר בספר, סרט, מיתולוגיה, מקור עממי וכיוצא בזה - יש לציין זאת בפירוש בתחילת הערך, כולל מקור המונח. הוגוורטס הוא בית ספר דמיוני לקוסמים שהוצג בסדרת ספרי הארי פוטר.
גוף הערך
רצוי לשמור על פסקאות קצרות, מאחר שהעין מתעייפת לאחר קריאת טקסט רצוף ממושך. מסיבה דומה, יש לרווח את הערך - רווח שורה בין פסקה לפסקה, בין כותרת לפסקה וכן הלאה.
כותרות הערך
כותרות יכולות לעזור להבהיר ולסדר את הערך על ידי חלוקתו לתתי-נושאים, וכמו כן, לעשות אותו נוח לשימוש ולניווט דרך תוכן העניינים (נוצר ומוצג באופן אוטומטי). למילים אשר נמצאות בראשי הפרקים בערך (בסימון המיוחד שיוצג להלן), ניתן יותר משקל בעת ביצוע חיפוש באנציקלופדיה. עם זאת, אין להציף את הערך בפיצול יתר - לרוחב (עודף נושאים) או לעומק (עודף רמות פיצול) - מפני שהדבר עלול ליצור בלבול ופיזור ותקורת תוכן מיותרת. בדרך כלל, פסקאות קצרות אינן מצדיקות כותרת משנה משלהן. ניתן להשתמש בנקודות (רשימת תבליטים, על ידי כוכבית (*)) או טקסט מודגש (על ידי גרש (')). כמו בכל נושא עיצובי, גם חלוקת הערך לפסקאות נתונה לשיקול דעת.

יתרון נוסף של סימון זה הוא, שאין צורך לרווח (לרדת שתי שורות) לאחר מכן. המערכת מרווחת את הכותרת מהטקסט בעצמה. יש להימנע מקישור כותרות פסקאות וראשי פרקים (או חלקים מהן), מפני שזה גורם לבלבול ואף עלול להיות מוסתר בדפדפנים מסוימים. עדיף להכניס את הקישורים הרלוונטיים באחד המשפטים הראשונים תחת הכותרת.

סימון כותרת נעשה על ידי סימני "=" (שווה) (ולא ב-'''), כאשר מספר סימני השווה (זהה משני צדי הכותרת) קובע את גודל הכותרת ואת רמת כותרת המשנה. השתמשו ב-"==" (שני סימני שוויון) לכותרות הגדולות ביותר - ראשי פרקים (כלומר, למען הסר ספק, בוויקיפדיה לא משתמשים בסימן = בודד לכותרות), ב-"===" (שלושה סימני שוויון) לכותרות קטנות יותר ולנושאי משנה, וב-"====" (ארבעה סימני שוויון) לכותרות הקטנות ביותר ולתתי-נושא משנה או חלקים מיוחדים.
קישורים פנימיים
בתוכן הערך, כחלק מהטקסט, מומלץ לשלב הפניות לערכים קשורים אחרים, מה שמכונה "קישורים פנימיים", כלומר, מילה (או רצף מילים) בתוכן, המהווה קישור לערך אחר, בהתאם למשמעותה ותסומן בכחול (מקביל כמעט לחלוטין להיפר קישור ברשת האינטרנט הכללית). יש להשתמש בקישורים עבור מילה (צירוף או מחרוזת ארוכה יותר) - מונח, מושג, זמן, מקום, אדם, חפץ, וכו' - המופיעה בערך ושווה בעצמה ערך (בין אם קיים ובין אם לאו), ויכולה להרחיב ולהעמיק מעבר לתוכן הערך עצמו. עם זאת, אין להגזים: אל תסמנו כקישור כל הופעה של המילה - מספיק סימון הופעתה הראשונה. קישורים התואמים למוסכמות נתינת השם בוויקיפדיה, סביר שיובילו לערכים קיימים ואם לא, יקלו על כתיבת ערכים חדשים בשם ה"נכון".

הסוגיה מתי להפוך מילה לקישור ומתי לא לעשות זאת אינה פשוטה, כפי שמבהירה הדוגמה הבאה: המילה "עיר" היא מילה טריוויאלית, שכל הקוראים מבינים אותה היטב, ולכן עולה השאלה מתי ראוי להפוך אותה לקישור, ומתי יהיה זה קישור שהקוראים לא ירגישו צורך ללחוץ עליו. בערך העוסק בסופר עמוס עוז נאמר שהוא "עבר להתגורר בעיר ערד". בהקשר זה ברור שאין טעם לתת קישור למילה "עיר", משום שהקישור לא יתרום מידע מהותי להבנת הערך עמוס עוז. בערך העוסק בעיר כלשהי, ראוי לתת קישור לערך המבהיר את המושג "עיר", בדיוק כפי שבערך העוסק בקיבוץ ראוי לתת קישור לערך המבהיר את המושג "קיבוץ".

הקישור נעשה באמצעות צמד סוגריים מרובעים מכל צד של המילה: למשל, [[שדים ורוחות]]. ניתן לקשר מילים שאינן בדיוק כשם הערך אליו רוצים לקשר, כפי שמפורט בדף עזרה:קישורים. עם זאת, יש לוודא, שברור לאן הקישור מוביל, מבלי שיהיה צורך להיכנס אליו (ניתן גם לקרוא את שמו/כותרתו של ערך היעד באמצעות ריחוף עם סמן העכבר מעל הקישור. שמו של יעד הקישור יופיע במסגרת צפה קטנה). במקרים של מופע בצורת ריבוי, תוספת ה' הידיעה, אותיות השימוש או כל אות אחרת שאינה חלק מהמילה עצמה, ניתן לסמן רק את חלק המילה הרצוי במקום לסמן את כולה. זה קל יותר לקריאה, להבנה ולהדפסה.

יש לדייק בקישורים. לעתים, נמצא את הערך המבוקש בשם שונה במקצת ממה שאנו מצפים, כך שכדאי לבדוק כל קישור שמוסיפים, ולוודא שהוא אכן מוביל לערך הנכון.

לעולם אין להשתמש ב"לחצו כאן" כמילה לקישור, מאחר שאינה מוסרת מידע. יש לקשר רק מילים שכבר נמצאות בתוכן, או לנסות להכניס את הקישור לרצף התוכן (או להוסיף לערך תוכן, באופן לא מאולץ, שיאפשר את הוספת הקישור). אם לא - ניתן לשים את הקישור בסוף הערך, תחת פסקת "ראו גם" (ראו להלן). בכל מקרה, שם הקישור צריך לציין את הנושא אליו הוא מקשר.

"ראו גם"
פרק "ראו גם" נועד לקשר את הקוראים לערכים רלוונטיים, שיש בהם רקע או הרחבה שמסייעים בהבנת הנושא שבו עוסק הערך הנוכחי. על פי רוב, הכוונה לערכים שלא נזכרו עדיין בין קישורי גוף הערך, ולעתים, לכאלו שכן נזכרו, אך הם מרכזיים מאוד וחשוב מאוד להדגישם, שכן הבנת הנושא עשויה שלא להיות שלמה ללא קריאתם, או שאזכורם הקודם בערך היה אגבי מדי ביחס לחשיבותו. ראש פרק זה יבוא לפני פרק "לקריאה נוספת" ופרק "קישורים חיצוניים". בדרך כלל, אין צורך לכלול בסעיף זה ערכים הנכללים בקטגוריה שאליה משתייך הערך, משום שדי בשיוך לקטגוריה להגשמת מטרתו של הסעיף "ראו גם". כאשר הקטגוריה גדולה מאוד, ורוצים להסב את תשומת לב הקורא לערכים מעטים מאוד מתוכה, יש מקום לכלול אותם גם תחת "ראו גם". פסקת "ראו גם" מעוצבת כרשימה, והערכים יימנו שם ברשימת תבליטים - כל קישור לערך בשורה משלו.

== ראו גם ==
* [[שורו]]
* [[הביטו]]
* [[וראו]]

הפניות לקריאה נוספת
מעבר לקישורי אינטרנט, אפשר לציין מקורות פיזיים לא מקוונים (לא באינטרנט) למידע, שיכולים להרחיב עליו (ביבליוגרפיה): ספר או מאמר רלוונטי. רוב המידע בימינו עודנו נמצא בספרים, ורצוי להפנות אליהם. כמו כן, רצוי לכלול "מראי מקום" - אם יש בערך התייחסות ספציפית למקור חיצוני או ציטוט ממנו. למשל, אם נכתב: "בשנת 1935 פירסמו אמרסון, לייק ופאלמר מאמר המערער את מכניקת השוואנצים, בכך שהציגו את פרדוקס ELP", כדאי להפנות למאמר עצמו. הביבליוגרפיה תרוכז בסוף הערך, לאחר הפרק "ראו גם", תחת הכותרת "לקריאה נוספת". כללי כתיבת המקורות מפורטים בויקיפדיה:ביבליוגרפיה.
הפניות חיצוניות בערך
יש מקרים בהם ראוי להוסיף מידע יותר מפורט, או בנושא יותר ספציפי, או תוכן שאינו מילולי (תמונות, נתונים, גרפים וכדומה), שמקורו ברשת האינטרנט. הדבר חשוב במיוחד, כשאתר אינטרנט משמש כמקור מידע עיקרי. הפרק "קישורים חיצוניים" יבוא בסוף הערך אחרי הפרק "לקריאה נוספת".

דרך כתיבת הקישור בוויקיפדיה מוסברת בויקיפדיה:קישורים חיצוניים.

הערות שוליים
ראו: ויקיפדיה:הערות שוליים
שיוך לקטגוריות ולתבניות
ראו: ויקיפדיה:קטגוריה וכן ויקיפדיה:תבניות
קישורים לוויקיפדיות זרות - בינוויקי
ראו הסבר בעזרה:בינוויקי

טקסט מיוחד

כאשר מתייחסים במשפט למונח מסוים ולא משתמשים בו באופן או במובנו הרגיל, יש לסמנו במרכאות כפולות (") או בכתב מודגש. בעברית, אין משתמשים בכתב נטוי (Italic), אך במונחים אנגליים ומונחים מתמטיים ניתן להשתמש בו. למשל:

מקרה אחר לשימוש בהדגשה הוא ציון פרשה משפטית:

  • המשפט נחמני נ' נחמני היווה תקדים במדינת ישראל.

ניתן להוסיף לערך פסקת ציטטות הרלוונטיות לנושא. הציטטה תושם בין מרכאות, ואם אורכה גדול ממשפט או שניים - בפסקה המוסטת פנימה. ראה הרחבה בדף ויקיפדיה:ציטוט. (לכללי עיצוב שמות ספרים ומאמרים ראו ויקיפדיה:ביבליוגרפיה).

בציון תאריכים יש להשתמש בפורמט מסוים כפי שנכתב בדף ויקיפדיה:תאריכים. כך גם לגבי מספרים ויחידות מידה. ככלל, מספרים עד עשר או כל מספר בראש מילה צריכים להיכתב במילים ולא בספרות. מחוץ לנוסחה מתמטית, אין להשתמש בסימן % אלא במילה "אחוזים". כתיבת נוסחאות מוסברת בדף עזרה:נוסחאות.

כדי לדעת איך מוסיפים תמונות קראו את המדריך להוספת תמונות. לתמונה רצוי להוסיף כיתוב (תיאור), גם אם התמונה ברורה או כוללת הסבר עצמי וכיתוב, לטובת הנגשה לנכים ובעלי לקויות.

חשוב להזכיר ששורה המתחילה בתו רווח ללא המשך תהיה שורת רווח בטקסט. פסקת טקסט המתחילה ברווח תעוצב בגופן קבוע ולא תגלוש לשורה הבאה. שורה כזו מרחיבה את כל הדף וגורמת לבלבול ברצף קריאת הערך, לכן, חשוב לשים לב שפסקת טקסט רגילה אינה מתחילה בסימן רווח.

ערכים מיוחדים

ישנם מספר סוגי ערכים להם כללי עיצוב מיוחדים המפורטים במדריכים משלהם:

תבניות

נמצאות גם תבניות מוכנות שחוזרות בוויקיפדיה ותורמות לשמירה על אחידות וניתן להעתיקן לעבודה מהירה יותר, ובכל אופן רצוי להשתמש בפורמט אותן הן מציגות. לרשימת תבניות מלאה ראו רשימת תבניות. דוגמאות ספציפיות:

סיכום

מעבר לקריאה התאורטית כאן, אתם יכולים פשוט לקחת דוגמה מערכים שאהבתם את עיצובם. קחו ערך ובדקו לעומק כיצד הוא בנוי וכתוב על ידי פתיחתו לעריכה (לחיצה על לשונית "עריכת קוד מקור" בראש הערך). אתם יכולים לסגור אותו בסוף בלי לשנותו, אבל כל ערך ניתן לשפר, ונשמח אם תעשו כך.

אל תתחכמו ותתהדרו. לא תמיד תוספות סגנוניות ועיצוב מיוחד שאתם כותבים באמת יופיעו כפי שתכננתם. ערך גם לא אמור להיות חזיון טכניקולור מולטימדי, זאת עדיין אנציקלופדיה. קל להציג את ויקיפדיה, וקל לערוך ולהוסיף לערכיה, כל עוד אנחנו לא הופכים את שפת הכתיבה למסובכת מכדי הצורך להציג את המידע בדרך שימושית ובהירה. מכאן שהוספת קודי HTML צריכה לעשות בקומץ יד ומסיבה מוצדקת. זכרו שהמטרה היא קודם כל אנציקלופדיה שימושית, ומיד אחר-כך קלה לעריכה ולשיפוץ. עיצוב ואפקטים הם אמצעים לשירות מטרה זו ותו לא.