זאב דומניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב דומניץ
לידה 27 בדצמבר 1902
סטארובין, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביוני 1976 (בגיל 73)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב דוֹמנִיץ (27 בדצמבר 190227 ביוני 1976) היה מחנך, סופר ומשורר לילדים ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב דומניץ נולד בחנוכה תרס"ב בעיירה סטארובין שברוסיה הלבנה, רוסיה, למשפחה יהודית מסורתית. למד ב"חדר מתוקן", והשלים לימודיו בישיבת סלבודקה, שברחה לדרום רוסיה בעת מלחמת העולם הראשונה. כשהיה בן 15 פרצה המהפכה ברוסיה ובעקבותיה התלקחה מלחמת אזרחים. הוא נקלע לאזורי הקרבות שבהם השתוללו כנופיות אנטישמיות והתחוללו פרעות ביהודים. לאחר ניסיונות קשים הצליח להימלט לווילנה שם המשיך את לימודיו בסמינר למורים של "תרבות", וסיים אותו כמורה מוסמך.

בשנת 1926 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, שם המשיך בלימודיו בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטה העברית שבהר הצופים. עם סיום לימודיו נשלח לבולגריה, לעמוד בראש מערכות החינוך והתרבות של תנועות הנוער הציוניות. הוא גם לימד שם בבתי הספר העבריים.

בשנת 1934 שב דומניץ לארץ ישראל, השתקע בתל אביב ושב להוראה. הוא לימד בבתי הספר ברמת גן, בבן שמן ושימש שנים רבות כמורה בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון בתל אביב. מראשית עלייתו ארצה פרסם סיפורים מחורזים, שירים לילדים, משלים מעובדים ואגדות, שאותם כינס לימים בספריו. הוא היה פסל חובב ועסק בפיסול עד שנותיו האחרונות. נפטר ב-1976, בגיל 74. הותיר את אשתו רחל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשבי אצל בדוים (1944) — הרפתקה של בן חלוצים.
  • פלוגת הפרטיזנים (1951) — בנו של רב מפקד על יחידת פרטיזנים מהוללת, שהפילה את חתתה על הפורעים ה"לבנים" אחרי המהפכה הרוסית
  • טבילת אש (1956) — סיפורים מחיי שומרים ולוחמים בארץ ובגולה.
  • ארנב השובב (1962) — סיפורים קצרים לטף.
  • שפיריות (1965) — שירים וסיפורים מחורזים לטף.
  • חלום התאומים (1968) — מסע חלומי בחרוזים של צעצועים שירדו לאילת.
  • צעצועי דורון (1973) — מחרוזת סיפורים.
  • זה קרה לשפנפן (1975) — הרפתקה מחורזת של שפנפן משועמם, שנמאס לו להיות לבדו.

מחזה על פי יצירתו גד וענת נסעו לאילת, הומחז על ידי משה ברקאי, עיבוד ובימוי - יוסף אוקסנברג, תל אביב 1960.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]