יהדות בלארוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין בית כנסת בסלונים
שלט זיכרון לקהילת הרודנה
אתר ההנצחה ליהדות בלארוס במינסק

יהדות בלארוס היא קהילה יהודית במזרח אירופה, המונה 25,000 איש. כקהילה עצמאית היא קיימת מאז 1991, אולם ראשיתה של הקהילה במאה ה-12, ביהודים שהיגרו ממזרח פולין ליישובים הכלולים היום בשטחי מדינת בלארוס.

היסטוריה של הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת ההתיישבות, שלטון פולין ושלטון רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים התיישבו בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת פולין. הם היגרו מן הקהילות היהודיות הישנות יותר של פולין והתיישבו במערב בלארוס. ב-1489 יש עדות על יהודים במינסק והחל משנת 1506 גם בפינסק שבדרום המדינה, וממנה היגרו לשאר חלקי בלארוס. יהודי בלארוס סבלו בתקופות אלה מרדיפות, פרעות ואפליה מצד תושבי ושלטונות המדינה, בין אם הם פולנים או ליטאים, וכן מנחת זרועם של הקוזקים הפולנים. בסוף המאה ה-18 נכבש השטח על ידי רוסיה ונותר בידיה כמעט ברציפות עד להתפרקות ברית המועצות (למעט שלוש תקופות - עצמאות בלארוסית קצרה בין 1917 - 1920, סיפוח מערב המדינה לפולין (1920-1939) וכיבושה על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה). בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית הליטאית ובתחומה פעלו ישיבות מפורסמות כמו וולוז'ין (הוקמה ב1806 ובה למד, בין היתר, חיים נחמן ביאליק) ומיר (נוסדה ב-1847).

ניתן לציין גם את יהודי וילנה כחלק מהמרקם התרבותי והדמוגרפי של יהדות ליטא-בלארוס. היהודים החרדים שמרו עד עצם היום את ההגדרה של יהודים ליטאים, שמבחינה היסטורית חלה על כל יהודי בלארוס.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד האוכלוסין שנערך ב-1766 חיו בתחומי בלארוס של היום 62,800 יהודים, כאשר שתי הקהילות הגדולות היו מינסק ופינסק עם כ-1400 יהודים בכל אחת.

כתובה מבלארוס

מפקד האוכלוסין שערכה רוסיה הצארית ב-1897 גילה כי בתחומי בלארוס של היום חיו 910,000 יהודים (הקבוצה האתנית השנייה בגודלה - 13.6% מתושבי הארץ כולה, 21% מהיהודים בתחומי האימפריה הרוסית). הקהילה הגדולה ביותר הייתה במינסק (47,560 - 52% מתושבי העיר) ואחריה ויטבסק (34,420 - 52.4%), ברסט-ליטובסק (30,260 - 65%), מוהילב (21,539 - 50%), פינסק (21,065 - 74.2%), בוברויסק (20,759 - 60.5%) והומל (20,385 - 54.8%). בתקופה זו היו היהודים הקבוצה האתנית העירונית הגדולה ביותר בבלארוס (59.4%)‏[1],‏[2].

בין שתי מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות פולין בין מלחמות העולם

בין שתי מלחמות העולם הייתה בלארוס מחולקת בין ברית המועצות לפולין. ב-1926 חיו בבלארוס (הסובייטית) 407,000 יהודים ומספר דומה של יהודים חי בחלקה הפולני של בלארוס.

בחלק הסובייטי היוו היהודים את הקבוצה האתנית השנייה בגודלה (8%) ואחת השפות הרשמיות של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית הייתה היידיש. בתחילת שנות ה-20 התקיימו חיי קהילה ענפים, אך הללו גוועו עם הקולקטיביזציה והרדיפות של תקופת סטלין. ב-1939 סיפחה ברית המועצות את מערב בלארוס אחרי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הקהילות בשתי חצאי בלארוס היו שונות בתכלית האחת מהשנייה. יהודי מזרח בלארוס היו מעיקרם עירוניים, חילונים ודוברי רוסית - בעוד אלו מהמערב שימרו את תרבות השטעטל, היה בהם אחוז גבוה של דתיים והשפה העיקרית הייתה היידיש. כמו כן, אחרי 22 שנות שלטון קומוניסטי, לא היו במזרח תנועות פוליטיות יהודיות - בעוד במערב פעלו מספר תנועות יהודיות ציוניות ולא-ציוניות‏[3].

השואה ושלטון ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני השואה הייתה יהדות בלארוס קהילה משגשגת שמנתה כ-750,000 יהודים שרובם נספו בשואה, מרביתם בחלקה המערבי, שהיה עד 1939 בשלטון פולין. עם כיבושה של בלארוס על ידי גרמניה הנאצית ב־1941 הצליחו חלק מן היהודים להימלט מזרחה (בעיקר מהחלק המזרחי שהותקף מאוחר יותר), בעוד אלו שנשארו נכחדו ברובם (ראו למשל מעשי הטבח במלריטה ובז'טל). לפי נתונים היסטוריים שונים, בשואה נספו 86% מיהודי מערב בלארוס ו-36% מיהודי מזרח בלארוס‏[4]. לאחר המלחמה חזרו חלק מן הניצולים לבלארוס, אך השתנה ללא היכר פיזור היהודים על פני המדינה. שיעור יהודי המערב היה כעת כ-12.4% מ-250,000 יהודי בלארוס‏[2]. החיים היהודיים קמו לתחיה די מהר והתקיימו תקופה מסוימת ברמה די גבוהה ביחס לברית המועצות. במינסק התנהל תיאטרון יהודי בהנהלת שלמה מיכאלס, בקהילות רבות המשיכו להתקיים רבנים ובתי כנסת, אולם לאחר רצח מיכאלס ומשפט הרופאים ב־1953, רוב הפעילות חוסלה. ב-1959 העניקו שלטונות פולין אזרחות פולנית ליהודים רבים מחלקה הפולני לשעבר של בלארוס וכ-100,000 מהם עזבו את המדינה ועלו לישראל בעליית גומולקה. נוסף על כך, השלטונות הסובייטים עודדו יהודים רבים לעזוב את בלארוס ואוקראינה ולהתיישב בעומק רוסיה ומרכז אסיה כדי לפתח את האזורים הללו מבחינה כלכלית. מספר היהודים ירד בקצב קבוע מכ-150,000 ב-1959 לכ-110,000 ב-1990. בעיר מינסק ירד אחוז היהודים מ-10% ב-1945, ל-7.6% ב-1959, 5.1% ב-1970 ו-2.3% ב-1989‏[2].

רשימת גטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת הגטאות בתקופת השואה, מועד החיסול הסופי של אוכלוסיית היהודים בו, ומספר הקרבנות שנרצחו.

עיר מועד חיסול מספר קורבנות
מחוז ברסט - 37 גטאות
אנטופול נובמבר 1942 2,500
ברנוביץ' דצמבר 1941 - דצמבר 1942 12,000
ברזה אוקטובר 1942 8,000
ברסט ליטובסק נובמבר 1941 - אוקטובר 1942 17,000-18,000
ויסוקויה - 3,600
דומצ'ובו 1942 20,000
קמנץ סתיו 1942 5,000
לונינץ ספטמבר 1942 3,000
ליאחוביצ'י יולי 1941 - 1942 4,725
מולצ'ד יולי 1942 3,665
פינסק אוגוסט 1941 - אוקטובר 1942 17,000
פרוז'ני - 10,000
רוז'ינוי נובמבר 1942 4,000
מחוז ויטבסק - 62 גטאות
ביישינקוביץ 1941 2,900
ברסלב 3 ביוני 1942 2,000
ויטבסק אוקטובר-דצמבר 1941 20,000
גלובוקויה אוגוסט 1943 8,000
ליאדי 8 באוקטובר 1943 2,000
מיאורי 2 ביוני 1942 4,725
אורשה נובמבר 1941 5,000-6,000
פולוצק 1942 7,000
פוסטבי נובמבר 1942 4,000
מחוז גומל - 40 גטאות
גומל אוגוסט-נובמבר 1941 מעל 10,000
מוזיר ינואר 1942 4,000
רצ'יצה נובמבר 1941 3,500
רוגצ'וב מרץ 1942 3,500
מחוז גרודנו - 36 גטאות
ולקווויסק 1942 מעל 10,000
גרוגנו מרץ 1943 מעל 20,000
דיאטלובו יולי 1942 3,500
לידא נובמבר 1943 8,000
נובוגרודוק סתיו 1943 10,000
אושמיאני אוקטובר 1942 2,900
סלונים יולי 1942 10,000-25,000
מחוז מינסק - 64 גטאות
בוריסוב אוקטובר 1941 9,000
וילייקה אוקטובר 1941 6,900
וולוז'ין יולי 1942 2,000
דולגינובו יולי 1942 3,000
קלצק יולי 1942 7,000
קופיל - 3,500
מינסק 1944 מעל 80,000
מולוד'צנו אביב 1942 3,000
נסביז' 1942 5,200
סלוצק 8 בפברואר 1943 18,000
סטולבצי ינואר 1943 3,500
מחוז מוהילב - 32 גטאות
בוברויסק דצמבר 1941 25,000
גלוסק - 3,000
מוהילב 1942-1941 10,000
גלוסק - 3,000

מהתפרקות ברית המועצות עד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן התפרקות ברית המועצות חיו בבלארוס כ-112,000 יהודים, ובין השנים 1990 - 2004 עלו לארץ כ-70,000 מהם. כיום חיים בבלארוס כ-25,000 יהודים בלבד. ביולי 2000 נחנך בשטח גטו מינסק לשעבר אתר הנצחה לזכר יהדות בלארוס שנספתה בשואה, אתר הנצחה שנבנה במימון ארגונים יהודיים מבלארוס ומהעולם. האתרים היהודיים במדינה סובלים מהתנכלויות השלטון. במדינה נהרסו בתי קברות יהודיים עתיקים, ובית ספר יהודי, שעל שטחם אמור להיבנות קומפלקס בנייה חדש. כן נסגרו מוסדות יהודיים רבים הממומנים על ידי ארגונים יהודים והאיחוד האירופי בטענה שהם פועלים לביצוע הפיכה במדינה.[דרוש מקור]

הקהילות היהודיות במדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודי בלארוס מהווים כיום כאחוז אחד מתושבי המדינה, והם חיים במספר קהילות. העיקריות שבהן נמצאות בערים: מינסק, ברסט, הרודנה, פינסק, ויטבסק, בוברויסק, הומל וסלוצק.

דמוגרפיה יהודית בבלארוס - ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינויים הדמוגרפיים שעברו על יהודי בלארוס מתחילת המאה ה-20 עד היום, מהווים מקרה ייחודי של מחיקה כמעט טוטאלית של קהילה שהיוותה כשישית מאוכלוסיית המדינה. דמוגרפים שונים מצביעים על מספר נקודות מפתח בהתפחות זו:

  1. במאה ה-20 מספר יהודי בלארוס קטן מ-910,000 ל-28,000 או פי 32.5. התהליך התרחש במספר שלבים: ראשיתו בהגירה ההמונית לארצות הברית ומדינות אחרות בתחילת המאה ה-20. ביטול תחום המושב הביא להגירה יהודית מאסיבית לתוך ברית המועצות בשנות ה-20. בשואה נספו כ-95% מהיהודים שנותרו בשטח שנכבש על ידי הגרמנים. שיקום הקהילה התרחש בעיקר הודות לשיבת הפליטים, אך גם 15 שנים לאחר השואה גודל הקהילה היהודית היה כחמישית מגודלה לפניה. עד שנות ה-90 הייתה ירידה קבועה ויציבה בגודל הקהילה עקב הגירה וגידול טבעי שלילי ועם פתיחת שערי ברית המועצות קטנה הקהילה בבת אחת פי ארבעה.
  2. השינויים בשיעור היהודים מכלל האוכלוסייה גם הם חסרי תקדים. בתוך 100 שנים ירד שיעור זה מ-14.2% ל-0.3%. המצב בולט ויחודי עוד יותר בשיעור היהודים מכלל תושבי הערים - ירידה מ-55% ב-1897, ל-5.8% ב-1959 וכיום אין במדינה ולו מקום יישוב אחד בו היהודים מהווים יותר מ-1%‏‏[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ИСТОРИЯ ЕВРЕЕВ БЕЛАРУСИ
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Динамика численности и расселения белорусских евреев в XX веке
  3. ^ Александр Городницкий представляет док. фильм «В поисках идиша»
  4. ^ М. Куповецкий. Людские потери еврейского населения в послевоенных границах СССР в годы Великой Отечественной войны // Вестник Еврейского университета в Москве. 1995. № 2(9). С. 138—139, 149, 152.


יהדות אירופה

אוסטריהאוקראינהאוזבקיסטןאזרבייג'ןאיטליהאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלגיהבלארוסבוסניה והרצגובינהבריטניהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנד ·הונגריהצ'כיהיווןלוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניהנורבגיהסלובניהסלובקיהספרדפוליןפורטוגלפינלנדצרפתקפריסיןרומניהרוסיהשבדיהשווייץטורקיה

ראו גם: יהדות אשכנזמזרח אירופה
אירופה