זוסמן ריגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זוסמן ריגר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1903
י"ט בסיוון ה'תרס"ג
וורשה
פטירה 1972 (בגיל 69 בערך)
כ"ט בתשרי ה'תשל"ג
מקום קבורה בית העלמין הר הזיתים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים, חיפה, תל אביב, בני ברק
מקום פעילות ישראל
תקופת הפעילות ?–ה'תשכ"ח
תחומי עיסוק הלכה, חינוך
רבותיו הרב משה מרדכי אפשטיין
בני דורו גיסיו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שלום נתן רענן
בת זוג הרבנית טובה גיטל שייטל ריגר (לבית הירשוביץ)
אב יצחק ריגר
אם זלטה (זהבה) ריגר
צאצאים זהבה ריגר, רחל אליצור, הרב אברהם ריגר, בת ציון גנץ
מספר צאצאים 4
חותנים יעקב אלעזר וצ'סנא הירשוביץ
חתנים מיכאל אליצור ומנחם גנץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב זוסמן ריגר (י"ט בסיוון ה'תרס"ג, 1903כ"ט בתשרי ה'תשל"ג, 1972) היה אב בית הדין בחיפה, ראש ישיבת אלומה וממייסדיה, ממייסדי מכון הרי פישל ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית. לימד בישיבת מרכז הרב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זוסמן ריגר נולד בוורשה בי"ט בסיוון ה'תרס"ג ליצחק וזלטה ריגר, למד בישיבת לומז'ה ולאחר עלייתו לארץ החל ללמוד בישיבת חברון כנסת ישראל בשהותה בחברון.[1] בשנת ה'תרצ"ב היה ממייסדי מכון הרי פישל ואף לימד בו במשך תקופה.[2]

בשנת ה'תרצ"ב (1932) נשא את טובה, בתו של הרב יעקב אלעזר הירשוביץ.[3]

בשנת ה'תרצ"ה היה ממייסדי בית הספר והישיבה "אלומה", יחד עם הרב משה זיידל והרב בנימין מנשה לוין. לאחר פטירת הרב לוין שעמד בראשות הישיבה, בשנת ה'תש"ד, החליפו הרב ריגר, ובתקופתו הוגדלה כמות התלמידים באופן משמעותי, ואף רמתו הלימודית עלתה.[4][5]

במשך תקופה לימד גם בישיבת מרכז הרב.[6]

בשנותיה הראשונות של האנציקלופדיה התלמודית, נטל חלק בכתיבתה.[2]

בשנת ה'תשט"ז (1956) התמנה לדיין בבית הדין הרבני,[7] שימש בתפקיד בבתי הדין בתל אביב וברחובות ולאחר זמן קצר מונה לאב בית הדין בחיפה, שם כיהן תקופה ארוכה, עד לפרישתו לגמלאות בשנת ה'תשכ"ח.[8]

חידושי תורתו ומאמריו התפרסמו בבמות שונות וכתבי עת תורניים.[2]

נפטר בכ"ט בתשרי ה'תשל"ג.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לטובה לבית הירשוביץ, לזוג ארבעה ילדים: זהבה - שנהרגה בתאונה בהיותה בגיל 16,[9] רחל אליצור (חמותו של הרב קלמן בר), הרב אברהם ריגר - דיין ובהמשך אב בית הדין הרבני בתל אביב ובת-ציון גנץ - על שמה נקראת מדרשת בת-ציון.

גיסיו הם הרב שלום נתן רענן (הירשוביץ) - חתנו של הראי"ה קוק, והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל.

הרב זוסמן היה המחותן היחיד של הרב שאול אדלשטיין, חתנו של רבי חיים דב הלפרין, האדמו"ר השני של חסידות וסלוי.

נכדו הוא הרב יצחק ריגר לשעבר רב בסיס תל נוף ומחבר הספר "הלכות אבלות" (יחד עם הרב יוסף צבי רימון).

יעקב אלעזר הירשוביץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה שפירא
 
 
 
שלום נתן רענן
 
טובה ריגר
 
זוסמן ריגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר כהנא שפיראמרדכי פרום
 
ציפורה פרוםרחל אליצור
 
 
 
קלמן בר
 
דפנה בר
 


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]