זיגי סקרבניק

**זיגי סקרבניק**
לידה	1943; גנרלגוברנמן, גרמניה הנאצית
פטירה	21 ביולי 1967 (בגיל 24 בערך)
מוקד פעילות	ישראל
כלי נגינה	פסנתר, כינור, אקורדיון

זיגי (זיגמונד) סקרבניק (1943 – 21 ביולי 1967) היה פסנתרן ומעבד מוזיקלי ישראלי שתרם להתפתחות מוזיקות הפופ והרוק הישראלית והיה דמות מרכזית בסצנת הג'אז הישראלית בשנות ה-60 של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקרבניק נולד ביערות אוזבקיסטן במהלך מלחמת העולם השנייה כשהוריו ברחו מפולין, אשר אליה חזרו בסוף המלחמה. כישרונו המוזיקלי נגלה כבר בילדותו כשלימד את עצמו לנגן בפסנתר, כינור ובאקורדיון ללא כל רקע מוזיקלי משפחתי מוקדם ובלי שידע לקרוא תווים. כשהיה בן תשע נולד לו האח, משה.

בשנת 1957, כשהיה בן 14, משפחתו עלתה לישראל והם התמקמו בתל אביב בסמוך לשוק הכרמל. בילדותו סייע לפרנסת משפחתו וניגן כפסנתרן במועדונים בהם ניגן את כל סוגי המוזיקה אך בלט במהרה בעיקר כג'אזיסט. אחד משכניו היה המתופף אבי פרין והם הופיעו יחד באילת עם לארי ווקר (Larry Welker). בסוף שנת 1960, לאחר שהמתופף אהרלה קמינסקי ראה אותו בהופעה במועדון "עומר ח'יאם" ביפו, הוא התחבר אליו והם הפכו לחברים. שניהם הופיעו כצמד במועדון "אילקה ואביבה" ביפו של אילקה רווה ובהמשך המשיכו להופיע במועדונים רבים בתל אביב ובהם "צברה", "המפתח" ו"מועדון בר ברים". זיגי ניגן וליווה אמנים ישראליים רבים גם בהרכבים אחרים במועדוני לילה ברחבי הארץ בהם "כליף".

לפני גיוסו לצבא, פגש במנצח אריך טייך שייסד את תזמורת חיל האוויר והציע לו להצטרף לתזמורת, ובה היה במשך כל שירותו בשנים 1963-1961. במקביל לשירותו הצבאי, ביקר בישראל פסנתרן הג'אז אוסקר פיטרסון שפגש בו והציע לממן לו מלגת לימודים לבית הספר ג'וליארד בניו יורק שהיה מבין בתי הספר המובילים בעולם. סקרבניק השיב בחיוב להצעה זו אך החל בלימודיו רק לאחר סיום שירותו הצבאי. הוא התגורר בניו יורק במשך פחות משנה ורק אז למד מוזיקה וקריאת תווים בצורה מסודרת. במהלך שהותו, חבר וניגן עם נגני ג'אז במועדונים מקומיים נחשבים. בשנת 1965 החל לסבול מכאבי בטן עזים אך מקורם לא אובחן ובעקבות הרעת מצבו הבריאותי הוא נאלץ לשוב לישראל בה אובחנה מחלת הסרטן.

במהלך אמצע שנות ה-60 הופיע כחלק מהרכב "לארי, זיגי וסם" שניגנו במועדונים שונים. בתקופה זו הופיע במיטב מועדוני הלילה וליווה אמנים רבים. הוא הכיר את הזמרת עדנה גורן והיה הראשון שהכיר לה את מוזיקת הג'אז.

אריק איינשטיין, שמוליק קראוס וג'וזי כץ שהיו בהרכב החלונות הגבוהים, זיהו אותו בהופעה ופנו אליו כדי שינגן עבורם ואכן בשנת 1966 ניגן בפסנתר ובעוגב באלבום היחיד של הלהקה. סקרבניק אחראי לעיבודים המוזיקליים באלבום שהיו בסגנון חדשני ויוצא דופן לתקופה הזו.

הוא נפטר בשנת 1967, בגיל 24 בלבד ממחלת הסרטן. נטמן בבית העלמין הדרום.

בשנת 1969, לאחר מותו, הקדיש לו אריק איינשטיין את השיר "היה היה (לזיגי)" בתקליט פוזי שהלחין מישה סגל והיה מחבריו הקרובים. איינשטיין וסגל שילבו בשיר קטעי נגינה בביצועו של סקרבניק שהקליט חברו אהרלה קמינסקי בהופעה באחד ממועדוני הלילה.^[1] "היה היה" הוא בין שירי הרוק הישראליים הראשונים ובעקבותיו חל שינוי באופן העיבוד המוזיקלי ובביצוע השירים.^[2]