זרימה (פסיכולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרימהאנגלית: Flow) היא חוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך לא מאומץ, הנאה ומודעות עצמית נמוכה אשר יכולה להתרחש במשך ביצוע פעיל של משימה מאתגרת‏[1][2].

המונח נטבע על ידי מיהי צ'יקסנטמהיי, פרופסור לפסיכולוגיה חיובית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרימה מאופיינת כתחושה הוליסטית שאנשים מרגישים כאשר הם פועלים בריכוז מלא והנאה פנימית‏[3]. חווית הזרימה היא תופעה שכיחה‏[4]. היא יכולה להיווצר במגוון פעילויות יומיומיות כמו עיסוק בספורט, קריאת ספר או צפייה בסרט[5]. כמו כן, לחווית הזרימה יש מאפיינים דומים עבור פעולות שונות, ממשחק בשחמט ועד טיפוס הרים[2]

המיזוג בין התודעה לפעולה המאפיין את חווית הזרימה הוא ההבדל העיקרי בינה לבין למצבים אחרים בחיי היומיום שבהם התודעה מפוצלת. במקום להביט על הפעולה מבחוץ, בחווית הזרימה האדם הופך להיות חלק מהפעולה שהוא מבצע, כאילו הפועל והפעולה הפכו לאחד‏[6]. זהו מצב בו רמות המודעות השונות נמצאות בהרמוניה מלאה‏[7].

במצב הזרימה הפעולה מבוצעת כמיטב יכולתו של האדם ללא הפעלה של מאמץ‏[4].

חווית הזרימה מאופיינת בריכוז והתמקדות‏[7]. כאשר כל תשומת הלב נשאבת אל עבר האתגרים שמציבה הפעילות, אין לאדם יכולת להתמקד בדברים אחרים. במהלך חווית הזרימה העתיד והעבר מתפוגגים למול דחיפות ההווה ועניינים שאינם קשורים לפעולה נדחקים מחוץ למעגל התודעה. לכן ריכוז מסוג זה גורם לאובדן של תחושת מודעות עצמית[6]. באופן זה מתחזקת תחושת החופש שהזרימה מעניקה. זאת משום שכאשר האדם אינו מוגבל על ידי גבולות הדימוי העצמי שלו, הוא יכול להמריא מעבר לקיומו המוגדר. על כן, למרות שה"אני" נעלם במהלך חווית הזרימה, הוא יכול לחזור ולהתגלות בעוצמה רבה יותר אחריה‏[6].

חווית הזרימה מהנה ומענגת בזכות עצמה‏[6][4]. בעקבות זאת ניתן לתאר אותה כמצב של מוטיבציה פנימית‏[8]. זה נכון גם כאשר היא מתרחשת בעקבות פעילות שנכפתה על האדם שלא מיוזמתו, או בעקבות פעילות שבוצעה למען תגמול חיצוני כמו שכר או ציון[6].

תנאים ליצירת חווית זרימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרימה מתרחשת במצבים מאתגרים המתאימים למיומנויות וליכולת של האדם

חווית הזרימה נוצרת רק כשהאדם מרגיש שההזדמנות לפעולה הגלומה בפעילות תואמת את יכולותיו או כישוריו‏[6]. כאשר האתגר שהפעולה מציבה בפני האדם קשה מדי ביחס ליכולתו, נוצרת תחושת תסכול שהופכת לדאגה אשר יכולה להתעצם לתחושת חרדה. לחלופין, במצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות תתעורר תחושת שעמום מתגברת‏[6].

חוויית זרימה מתרחשת על פי רוב כאשר מוצב יעד ברור שאותו הפעילות מכוונת להשיג. הגדרת מטרה נחוצה לצורך הגדרת הפעילות וקבלת משוב משמעותי על אופן ביצוע הפעולה. באופן זה האדם יוכל לדעת בכל רגע נתון האם תגובתו אכן מתאימה להשגת המטרה. קבלת הערכה חיובית או שלילית לפעולה מאפשרת לשמור על רמת עניין והנעה הדרושים להמשך הפעילות. עם זאת הפעילות שמאפשרת זרימה אינה מבוצעת לשם השגת המטרה כשלעצמה‏[6].

שליטה עצמית ואינהיביציה הן יכולות חשובות ליצירת חווית זרימה. זאת משום שחוסר יכולת לשלוט על דחפים מקשה על השגת הקשב המתמשך הנחוץ ליצירת מצב הזרימה והתמדה בו‏[2].

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב של זרימה נוצר כאשר האדם פועל מתוך להיטות גדולה וריכוז עמוק הגורמים לכל השאר להיעלם. זה כולל את תחושת הזמן והחשש מכישלון[4].

משום שתחושת הזרימה כה מהנה ישנה נטייה לחזור על הפעולות שמעוררות תחושה זו‏[7]. מצד שני, מיעוט בחוויות זרימה יכול להוביל לדחיינות[9].

חווית הזרימה כמניע להתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנאה הנוצרת מחווית הזרימה היא תוצאה של פעילות אקטיבית הדורשת מיומנות ומיועדת להשיג מטרה משמעותית‏[6]. עם זאת, העניין בפעילות מסוימת דועך בעקבות חזרתיות‏[3]. מסיבה זו ההנאה עלולה להפוך לשעמום במידה והאדם לא יחפש אתגרים חדשים כדי להמשיך לפתח את יכולתו‏[6].

חווית הזרימה מניעה את האדם לשפר את מיומנויותיו ולהרחיב את כישוריו‏[7]. זאת משום שבכדי להימנע מרגשות של שעמום או חרדה ולשמר את חווית הזרימה, יש לעסוק באופן מתמיד בפיתוח של מיומנויות כנגד העצמה הדרגתית של האתגרים וחיפוש אחר יעדים חדשים‏[6].

המחיר של חווית הזרימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, זרימה היא מצב שבו אנשים כה שקועים בפעילות עד שלשום דבר אחר אין משמעות בעיניהם. יותר מזה, החוויה עצמה מהנה כל-כך עד שימשיכו בה גם במחיר כבד, לשם העשייה בלבד‏[10].

נטייה לחווית זרימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חווית הזרימה היא מצב ולא תכונה[3]. עם זאת, יש אנשים הנוטים לחוות זרימה יותר מאחרים.

הנטייה לחווית הזרימה קשורה למספר היבטים.

מבחינה אישיותית, הנטייה לחווית זרימה קשורה להיבטים אישיותיים כמו נוירוטיות נמוכה ומצפוניות גבוהה‏[1]. ישנה שונות במידה בה אנשים שונים חשים צורך לחפש או ליצור חוויות זרימה עבור עצמם‏[8].

כמו כל חוויה מנטלית, גם מצב הזרימה מבוסס על תהליכים מוחיים רגילים‏[4]. מבחינה נוירולוגית, חווית הזרימה מקושרת למוליך העצבי דופמין[2]. הזמינות של קולטני דופמין מסוג D2R בסטריאטום קשורה לנטייה לחוות מצב של זרימה‏[2].

היבטים מסחריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרימה אינה רק נושא למחקר אקדמי. למעשה, שנים ספורות לאחר פרסומה של תאוריית הזרימה, היא כבר יושמה במגוון של סוגיות מעשיות‏[10].

יש שטענו שהמבנה האינטראקטיבי של אתרי אינטרנט רבים נוצר כדי לגרום למשתמש חווית זרימה‏[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיהי צ'יקסנטמהיי, פסיכולוג ופרופסור למנהל עסקים, זיהה את המצב הזה לאחר שחקר במשך כ- 25 שנה את התופעה בה אנשים כל כך שקועים במה שהם עושים עד שהם מאבדים את תחושת הזמן והמרחב וחווים אושר גדול. הוא גילה שהתופעה קיימת בתחומי חיים ועשיה שונים ובכולם אנשים תיארו את החוויה שלהם כסוג של זרימה עם הטבע - ומכאן מקור השם.

צ'יקסנטמהיי ניסה להבין במחקריו כיצד אנשים חשים בעת הנאה עצומה ומדוע. בעקבות כך פיתח תאוריה של "חוויה מיטבית" המבוססת על עקרון הזרימה. בספרו "זרימה - הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית" (1990) טען כי אנשים הם מאושרים במידה הרבה ביותר כאשר הם במצב "זרימה". בעקבות פרסום מחקריו, נכנס המונח לשימוש נרחב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זרימה (פסיכולוגיה) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Mosing, M. A., Magnusson, P. K., Pedersen, N. L., Nakamura, J., Madison, G., & Ullén, F. (2012). Heritability of proneness for psychological flow experiences. Personality and individual differences, 53(5), 699-704.‏
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 de Manzano, Ö., Cervenka, S., Jucaite, A., Hellenäs, O., Farde, L., & Ullén, F. (2012). Individual differences in the proneness to have flow experiences are linked to dopamine D2-receptor availability in the dorsal striatum. NeuroImage 67, 1-6.‏
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Teng, C. I. (2011). Who are likely to experience flow? Impact of temperament and character on flow. Personality and Individual Differences, 50(6), 863-868.‏
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.‏
  5. ^ 5.0 5.1 van Noort, G., Voorveld, H. A., & van Reijmersdal, E. A. (2012). Interactivity in Brand Web Sites: Cognitive, Affective, and Behavioral Responses Explained by Consumers' Online Flow Experience. Journal of Interactive Marketing, 26(4), 223-234.
  6. ^ 6.00 6.01 6.02 6.03 6.04 6.05 6.06 6.07 6.08 6.09 6.10 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 מירי כהן-דרור, יגאל רוזן (2008). חוויה אופטימלית (Flow) בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה – האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. י' עשת-אלקלעי, א' כספי, נ' גרי (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  8. ^ 8.0 8.1 Baumann, N., & Scheffer, D. (2011). Seeking flow in the achievement domain: The achievement flow motive behind flow experience. Motivation & Emotion, 35(3), 267-284.
  9. ^ Eunju Lee, (2005). The Relationship of Motivation and Flow Experience to Academic Procrastination in University Students. The Journal of Genetic Psychology: Research and Theory on Human Development, 166:1, 5-15.
  10. ^ 10.0 10.1 מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי, (2012). זרימה - הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית. הוצאת אופוס.