חופשי על הבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חופשי על הבר
Cheers intro logo.jpg
לוגו הפתיחה
סוגה קומדית מצבים
יוצרים ג'יימס בורוס
גלן צ'ארלס
לס צ'ארלס
שחקנים טד דנסון
שלי לונג (עונות 1-6)
ניקולאס קולאסנטו (עונות 1-3)
ריאה פרלמן
קירסטי אלי (עונות 7-11)
וודי הרלסון (עונות 4-11)
ג'ורג' וונדט
ג'ון רצנברגר
קלסי גרמר (עונות 3-11)
ביבי ניווירט (עונות 4-11)
ארץ מקור Flag of the United States.svg ארצות הברית
מספר עונות 11
מספר פרקים 275
סדרת המשך פרייז'ר
הפקה
אורך פרק 24 דקות
שידור
רשת שידור NBC
רשת שידור בישראל ערוץ 3
ערוץ הילדים
סטאר וורלד
ערוץ 10
תקופת שידור
מקורית
30 בספטמבר 198220 במאי 1993

חופשי על הבראנגלית: Cheers) היא קומדיית מצבים אמריקנית פופולרית. הסדרה עלתה לאוויר בשנת 1982 על ידי רשת NBC.
בישראל שודרה הסדרה בין היתר בערוץ 3 ובערוץ הילדים בכבלים בשנות התשעים, מאוחר יותר שודרה גם בערוץ סטאר וורלד וחלק מעונותיה שודרו בערוץ 10.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת כולה בתוך פאב שכונתי בעיר בוסטון, שנקרא צ'ירס (המקביל באנגלית ללחיים). הסדרה סובבת סביב האנשים הקבועים שפוקדים את הבר מדי יום והעובדים במקום. כמעט כל הפרקים התנהלו בחדר הראשי של הפאב, ולעתים רחוקות העלילה התרחקה מחוץ לפאב עצמו. העונות הראשונות סבבו בעיקר סביב הניסיונות של סאם (טד דנסון) לחזר אחרי נשים שונות ובעיקר אחרי הברמנית הצעירה והחדשה דיאן (שלי לונג). עם התפתחות הסדרה, ניסה סאם להתמקד באישה אחת בכל זמן; והפוקוס, שהיה מופנה על הדמות סאם, התחיל גם לנדוד לקשת סיפורים על דמויות אחרות בפאב.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה זכתה להצלחה רבה וזכתה ב-28 פרסי אמי מתוך 117 מועמדויות. בנוסף, זכתה הסדרה ב-6 פרסי גלובוס הזהב מתוך 31 מועמדויות, ונחשבת עד היום לאחת מסדרות הסיטקום האמריקנית הארוכות ביותר בהיסטוריה.

לאחר סיומה של הסדרה, החלה סדרת בת מצליחה ומוערכת לא פחות - פרייז'ר.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סאם מאלון (טד דנסון): הבעלים של הפאב. סאם היה שחקן בייסבול בקבוצת הרד סוקס. אך התמכרותו לאלכוהול הביא למפלתו. סאם כאלכוהוליסט משתקם החליט לקנות פאב ולנהל אותו. הוא התאהב בדיאן ויצא איתה למשך תקופה קצרה ואף התאהבו, אבל אחרי שהיא עזבה הוא התחיל לחבב את רבקה המחליפה של דיאן אבל פחות.
  • דיאן צ'יימברס (שלי לונג): מלצרית. דיאן בילתה את רוב זמנה בפאב. את עיקר התנהגותה אפשר לסכם כמתנשאת. היא לא הייתה דמות חביבה בפאב. במיוחד לא בעיני קרלה. בתום העונה השישית עזבה שלי לונג את הסדרה והוחלפה בקירסטי אלי בדמותה של רבקה האו.
  • וודי בויד (וודי הרלסון): ברמן. וודי הגיע לסדרה רק בעונה הרביעית, אך היה מיד לאחת הדמיות המזוהות ביותר עם הסדרה. בעיקר בגלל ההומור המוזר והבדיחות הסתומות. דמותו נוספה לסדרה לאחר מותו של השחקן ניקולאס קולסנטו, אשר גילם את ארני "המאמן" פנטוסו בשלוש העונות הראשונות.
  • קרלה טורטלי (ריאה פרלמן): מלצרית. קרלה היא מלצרית בעלת מזג רע במיוחד, תמיד רוטנת ומקטרת. הייתה נשואה פעמיים ואם לשמונה ילדים.
  • רבקה האו (קירסטי אלי): לאחר שדיאן עזבה וסאם נעלם, בראשית העונה השביעית תאגיד החליט לרכוש את הפאב ומינה מטעמו את רבקה כמנהלת בפועל. כאשר סאם מצליח להחזיר את הפאב לרשותו רבקה מפוטרת מהתאגיד, אך סאם מעסיק אותה כ"חתיכה מועסקת".
  • פרייז'ר קריין (קלסי גרמר): פרייז'ר הגיע לתוכנית בראשית עונתה השלישית בתור החבר הפסיכולוג של דיאן. ולאחר מכן הם אף התארסו. אך לאחר שדיאן עזבה פרייז'ר המשיך לפקוד את הבר ואף התחתן עם לילית, לקוחה קבועה אחרת בפאב. לימים פרייז'ר היה לדמות הראשית בסדרת הבת המצליחה "פרייז'ר".
  • נורם פיטרסון (ג'ורג' וונדט): הלקוח המפורסם והאהוב ביותר בפאב. כאשר הוא נכנס לפאב כל הפאב היה קורא "נורם!". נורם בתחילת התוכנית היה רואה חשבון אך בסוף הסדרה הוא צבע.
  • קליף קלייבן (ג'ון רצנברגר): קליף, חברו הקרוב של נורם, גם הוא דמות קבועה בפאב. הוא הלוזר הנצחי ללא שום הצלחות עם נשים ותקוע באותה עבודה כבר עשרות שנים. הוא הדוור השכונתי.
  • ארני "המאמן" פנטוסו (ניקולאס קולאסנטו): מאמנו לשעבר של סאם מאלון ב"רד סוקס" ועוזר ברמן בפאב. היה דמות קבועה בשלוש העונות הראשונות של הסדרה. שכחן ובעל תפיסה איטית, אך אדיב ואכפתי. בפברואר 1985 נפטר השחקן ניקולאס קולסנטו, אשר גילם את "המאמן", מה שהוביל למספר שינויים בצילומים ובסדר שידור פרקי העונה השלישית, וכן למחוות שונות לדמות ולשחקן במספר פרקים. דמותו של וודי בויד (הרלסון) נוספה לסדרה החל מהעונה הרביעית כמחליפו של "המאמן".
  • לילית סטרנינג (ביבי ניווירט): הפסיכולוגית היהודייה המרבה לבקר בפאב של סאם, הצטרפה לסדרה בעונתה הרביעית והפכה לחברת צוות קבועה ומשמעותית עד לעונה האחרונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים בהם זכתה הסדרה