קלסי גראמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלסי גראמר, 2006

אלן קלסי גראמראנגלית: Allen Kelsey Grammer; נולד ב-21 בפברואר 1955) הוא שחקן וקומיקאי אמריקאי. הוא נודע בעיקר בזכות הופעתו, בת שני העשורים, בתפקיד הפסיכיאטר פרייז'ר קריין בתוכניות חופשי על הבר ופרייז'ר. זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב.

גראמר היה מועמד למספר זכיות בפרס אמי, כולל אחת על גילום דמותו בשלוש סדרות קומיות שונות (בנוסף לשתיים שהוזכרו, הוא התארח גם בסדרה כנפיים). בנוסף, השתתף גראמר גם בתוכניתו של הקומיקאי ג'ון לרוקט (המופע של ג'ון לרוקט) ושימש גם כמפיק טלוויזיוני, כותב, במאי וכן כמדובב. הוא זכה לשבחים רבים על דיבובו של "בוב העוזר" בתוכנית משפחת סימפסון.

צעירותו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראמר נולד באיי הבתולה של ארצות הברית באי סנט תומאס, לסאלי גראמר (לשעבר קרמר), זמרת ולפרנק אלן גראמר ג'וניור, מוזיקאי ובעלי בית קפה ובר המסעדה בשם "המקום של גרייר". הוא למד משחק ושירה בתיכון ובילה שנתיים בלימודים בבית הספר ג'וליארד לאומנויות הבמה. גראמר הושעה מביה"ס כעבור שנתיים בשל בעיות משמעת. הוריו של גראמר התגרשו כשהיה בן שנתיים וגראמר גדל בניו ג'רזי אצל אימו וסבו (שנפטר עוד לפני מלאו לגראמר 10 שנים).

את חיי משפחת גראמר פקדו טרגדיות. בשנת 1968 נורה למוות אביו של גראמר, במדשאה הקידמית של ביתו. עד מותו ראה גראמר את אביו פעמיים בלבד (מאז גירושיו מאימו). בשנת 1975 נאנסה ונרצחה אחותו הצעירה של גראמר, קרן, לאחר שנחטפה מחוץ למסעדת לובסטרים בקולורדו ספרינגס, קולורדו, שם עבד החבר שלה. גראמר נשבע למנוע את חנינתו של הרוצח פרדי לי גלן ואכן בשנת 2009 נדחה שחרורו המוקדם בשל מכתב שכתב גראמר לחברי ועדת השיחרורים. בשנת 1980 נהרגו שני אחיו למחצה של גראמר, עימם היה בקשר מצוין, בתאונת צלילה, כאשר הם הותקפו בידי כריש.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שעזב את בית הספר ג'וליארד, שימש גראמר במשך שלוש שנים כמתמחה בתיאטרון ה'גלובוס הישן' (Old Globe Theatre) בסן דייגו. לאחר מכן שיחק תקופה קצרה בתיאטרון הגוטרי (Gothrie Theatre) במיניאפוליס, מינסוטה וב-1981 הופיע על במות ברודוויי בתפקיד לנוקס בהצגה "מקבת'". במהלך ההצגה קיבל גראמר את התפקיד הראשי, לאחר שהשחקן הראשי של ההצגה, פיליפ אנגלם, פרש בשל ביקורות גרועות שקיבל. ב-1983 הופיע גראמר בהרצה למחזה של ג'יימס לפין וסטיבן זונדהיים "יום ראשון בפארק עם ג'ורג'". במחזה זה השתתפה יחד עם גראמר גם כריסטין ברנסקי מי שמאוחר יותר, בשנת 1999, השתתפה עם גראמר בשחזור למחזה 'סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט', שגם הוא נכתב בידי סטיבן זונדהיים. בהמשך כיכב גראמר בתפקיד קסיו בהצגה המחודשת של 'אותלו'.

באפריל 2010 הופיע גראמר במחזמר, בהצגה המחודשת של "La Caqe Aux Folles", מחזה אשר נכתב בידי ג'רמי הרמן והרווי פיירסטיין והוצג בברודוויי. על תפקידו כג'ורג' במחזמר זה, היה גראמר מועמד לפרס הטוני בקטגוריית "השחקן הראשי במחזמר".

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת הטלוויזיה של גראמר החלה בראשית שנות ה-80' כאשר גילם את סטפן סמית' במיני-סדרה של רשת NBC על חייו של ג'ון קנדי. גראמר הגיע לתודעת הציבור הרחב כשגילם את דמותו של ד"ר פרייז'ר קריין, בקומדיית המצבים של NBC "חופשי על הבר". חברו לשעבר לספסל הלימודים בג'וליארד ומי שהופיע לצידו על במות ברודוויי, מנדי פטינקין, הוא זה שהמליץ בפני סוכנות ליהוק ניו-יורקית על גראמר, שקיבל חוזה לשישה פרקים בתוכנית, מה שהוביל אותו בסופו של דבר להיות חבר קבוע בצוות השחקנים של התוכנית עד לירידתה בשנת 1993. גראמר גילם בתוכנית פסיכולוג מלקוחותיו הקבועים של הבר, אשר במהלך הופעתו בסדרה חווה משבר זוגי קשה, ולבסוף מתחתן עם הדמות לילית סטרנין.

לאחר ירידת התוכנית "חופשי על הבר", זכתה דמותו של ד"ר פרייזר קריין בגילומו של גראמר לתוכנית ספין-אוף בשם פרייז'ר. פרייז'ר הפכה להיות אחת מתוכניות הספין-אוף המצליחות בהיסטוריית הטלוויזיה, ונמשכה 11 עונות, בהן זכתה בפרסי אמי רבים. בסדרה, עוברת דמותו של פרייזר קריין בגילומו של גראמר לעיר הולדתו סיאטל, ובה הוא הופך למגיש מצליח של תוכנית רדיו ידועה. במהלך עונות הסדרה מתוודעים הצופים לאופיו אנין הטעם, כישלונותיו עם נשים ויחסיו עם הסובבים אותו - אחיו ניילס, אביו, מרטין, עוזרת הבית דפני, המפיקה רוז וכן אשתו לשעבר לילית ובנו, פרדריק.

בנוסף לכיכוב בסדרה "פרייז'ר", גראמר אף החל לביים פרקים רבים בה, בעיקר החל מהעונה השישית שלה. בשנת 2001 קיבל גראמר שכר של 700,000 דולר לפרק בסדרה. הופעתו של גראמר בתפקיד ד"ר פרייזר קריין במשך 20 שנים השוותה שיא בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאי, בו החזיק בזמנו ג'יימס ארניס על משחקו בסדרה Gunsmoke (בתפקיד קולונל מאט דילון, בין השנים 1955 ל-1975). הופעתו האחרונה של גראמר בתפקיד ד"ר פרייז'ר קריין הייתה בשנת 2008 כאשר כיכב בפרסומת למשקה ד"ר פפר.

בשנת 2005, לאחר ירידת התוכנית "פרייז'ר", החל גראמר להופיע בגרסה האמריקאית של התוכנית הבריטית "קצרים" ברשת פוקס. תפקידו של גראמר בתוכנית כלל רק קטעים בודדים בתחילתו ובסופו של כל פרק. התוכנית נכשלה בארצות הברית וירדה מהמסך לאחר הפקת שישה פרקים בלבד, מתוכם שודרו רק ארבעה. במקביל, הופיע גראמר בתפקיד אורח כמלאך המוות בסדרה "מדיום".

בשנת 2007 החל גראמר לככב בסדרה "בחזרה אליכם" ברשת פוקס. הסדרה ירדה מהמסך אחרי עונה אחת בלבד. בשנת 2009 ניסה גראמר את מזלו ברשת ABC, בסיטקום בכיכובו, "הנק", אך גם סדרה זו בוטלה לאחר מספר פרקים בשל העובדה אותה תיאר גראמר בעצמו: "למעשה זאת הייתה תוכנית לא מספיק מצחיקה".

לאורך השנים הופיע גראמר בהופעות אורח בסדרות טלוויזיה רבות וכן במספר סרטי טלוויזיה.

כיום נמצא גראמר במשא ומתן על הגשת הגרסה האמריקאית של השעשועון הבריטי "די מעניין" -(Qi).

באוקטובר 2011 עלתה לשידור ברשת הכבלים STARZ סדרת הדרמה הפוליטית "בוס" (Boss), בה כיכב גראמר בתפקיד הראשי. על תפקידו בסדרה זו זכה בינואר 2012 בפרס גלובוס הזהב. על אף הפרסים והביקורות האוהדות, הסדרה בוטלה לאחר 2 עונות.

דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולו החלק והעמוק של גראמר והמבטא המיוחד שלו המשלב את המבטא האמריקאי עם זה הבריטי, הפכו אותו למתאים ביותר לעבודות דיבוב וקריינות. בעיקר ידוע גראמר על דיבוב דמותו של "העוזר בוב" (SideShow Bob) בתוכנית משפחת סימפסון, עבודה אשר זיכתה אותו בפרס אמי על דיבוב הדמות בפרק "הבוב האיטלקי". הוא דיבב את הדמות ב-12 פרקים שונים החל מהעונה הראשונה של הסדרה ב-1989, כאשר הפרק האחרון עד עתה אותו דיבב גראמר שודר במאי 2010.

עוד היה גראמר הקול מאחורי דמויותיהם של כורה הזהב 'פיט המסריח' בסרט "צעצוע של סיפור 2", הדמות 'ולדימיר' בסרט האנימציה "אנסטסיה" של רשת פוקס, רוטברט בסרט האנימציה "ברבי באגם הברבורים", זוזי בסרט "ברטוק המשגע", ד"ר פרנקנויל בסרט האנימציה הקצר "מיקי מאוס - המוח בורח", ומספר דמויות בסדרת הטלוויזיה "Gary The Rat".

בנוסף תרם גראמר את קולו בנאום הנשמע בפתיחת שירה של להקת הונדל'ס, "Phone Machine", ובשיכתוב מחדש של השיר "גרינץ'" (המבוסס על סיפורו של ד"ר סוס) בפרק מיוחד של הסדרה "תהרוג אותי וזהו".

בקיץ 2013 הוא עשוי לתרום את קולו בסרט בית ספר למפלצות להנרי ג' ווטרנוז השלישי, תפקיד אשר ביצע ג'יימס קובורן במפלצות בע"מ.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ההפקות של גראמר, "Grammnet Productions", הפיקה את הסיטקומים "חברות" ו"המשחק" ברשת הטלוויזיה CW, את הדרמה "מדיום" של רשת NBC וכן פרויקטים רבים אשר בחלקם נטל גראמר חלק כשחקן וכמדובב.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראמר הופיע בסרטים רבים בתפקידים ראשיים ותפקידי משנה. הסרטים הבולטים בהם השתתף כוללים משחק בתפקיד ד"ר הנרי מק'קוי בסרט "X-מן 3: המפלט האחרון", דיבוב קולו של שלגון החזיר בסרט האנימציה המשלב דמויות חיות של דיסני משנת 1999 "חוות החיות" על פי ספרו של ג'ורג' אורוול, דמותו של הגנרל פטון בסרט "שיר הלל אמריקאי" וכן את דמותו של נושא משרה רפובליקני בסרט "אולי תתבגר".

פרסומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראמר הופיע בפרסומות רבות בארצות הברית וביניהן פרסומות לצ'יריוס, סוכנויות הפרסום "מרטין" ו"גקו" וכן בפרסומות שונות ליצרנית הרכב יונדאי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראמר זכה במספר פרסי אמי, Screen Actors Guild Awards (פרס איגוד שחקני המסך) ופרסי גלובוס הזהב על עבודתו ב"פרייז'ר". גראמר היה האמריקאי הראשון שהיה מועמד לפרס אמי על השתתפותו בתפקיד דמות אחת (ד"ר פרייז'ר קריין) בשלוש סדרות שונות - "חופשי על הבר", "פרייז'ר" ו"כנפיים".

גראמר זכה ב-5 פרסי אמי מתוך 14 מועמדויות, 3 פרסי גלובוס הזהב מתוך כ-9 מועמדויות, הוא זכה פעמיים ב"פרס חביב הקהל" והיה מועמד פעם אחת לפרס הבמאי המצטיין מטעם איגוד הבמאים האמריקאי על בימוי פרק ב"פרייז'ר" (2004). כמו כן קיבל גראמר מועמדות אחת לפרס סאטורן על תפקידו בסרט "אקס-מן: המפלט האחרון" ומועמדות אחת לפרס הטוני על משחקו במחזמר "La Caqe Aux Folles".

סך הכל היה גראמר מועמד לכ-45 פרסים אישיים על שלל תפקידיו, מתוכם הוא זכה 18 פעמים. בשנת 2001 זכה גראמר להטבעת שמו על כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

להלן רשימה של מבחר מזכיותיו של גראמר:

השנה סוג הפרס קטגוריה
1994 אמי שחקן ראשי בסדרה קומית (פרייז'ר)
1995 אמי שחקן ראשי בסדרה קומית (פרייז'ר)
1995 חביב הקהל האמריקאי השחקן המצחיק ביותר בסדרה קומית (פרייז'ר)
1996 גלובוס הזהב השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית או סדרה מוזיקלית (פרייז'ר)
1996 חביב הקהל האמריקאי השחקן המצחיק ביותר בסדרה קומית (פרייז'ר)
1998 אמי שחקן ראשי בסדרה קומית (פרייז'ר)
2001 גלובוס הזהב השחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית (פרייז'ר)
2004 אמי שחקן ראשי בסדרה קומית (פרייז'ר)
2006 אמי המדובב הטוב ביותר (משפחת סימפסון)
2012 גלובוס הזהב שחקן ראשי בסדרת דרמה (הבוס)

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראמר היה נשוי 3 פעמים. נישואיו הראשונים היו למדריכת הריקודים דורין אלדרמן, ונמשכו בין השנים 1982 ל-1990. לזוג נולדה בת אחת, ספנסר גראמר (נולדה ב-9 באוקטובר 1983), שגם היא, כמו אביה, שחקנית שהשתתפה בעבר באופרת הסבון "As The World Turns" של רשת CBS וכיום משחקת בסדרה גריק של רשת ABC.

נישואו השניים, אשר נמשכו במשך שנה אחת בלבד (1992) היו לחשפנית לי-אן קשאני. גראמר טען כי דעתה של קשאני הייתה משובשת וכי פעם היא אף כיוונה אקדח לראשו במהלך ויכוח על נושא הגירושין. קשאני אף ניסתה להתאבד, דבר שהוביל אותה להפיל את ילדם המשותף, אותו היא נשאה ברחמה. במהלך נישואין אלה, נולדה לגראמר ילדה מחוץ לנישואין, גריר קנדיק (נולדה ב-15 בפברואר 1992), אשר נולדה כתוצאה מיחסיו עם מעצבת השיער והפנים, ברי באקנר.

בשנת 1994 הכיר גראמר את תמי אלכסנדר בת ב-28, בבר במנהטן ביץ' בקליפורניה. השניים הצטלמו על עטיפת המגזין פיפל בסוף אותה שנה, כשהם מודיעים על אירוסיהם. הם נפרדו במהלך שנת 1995.

בשנת 1997 נשא גראמר לאישה את קמיל דונטצ'י, לשעבר דוגמנית עירום במגזין פלייבוי, אותה פגש במהלך פגישה עיוורת בשנת 1996. לשניים נולדו בת ובן: מייסון אוליביה (נולדה ב-24 באוקטובר 2001)וג'וד (נולד ב-28 באוגוסט 2004). שני הילדים נולדו באמצעות שימוש באם פונדקאית. השניים רכשו בתים רבים במקומות שונים בארצות הברית, בתים אשר זכו להיכלל ברשימות של מגזינים לאדריכלות. ב-14 ביוני 2010 הגיעו השניים יחד לטקס חלוקת פרס הטוני, ומספר שבועות מאוחר יותר, ב-1 ביולי 2010, הגישה דונט'צי לבית המשפט תביעת גירושין בטענה לחילוקי דעות בלתי ניתנים ליישוב, ובפברואר 2011 הושלם תהליך הגירושין.

במהלך אוגוסט 2010 הודיע גראמר על כך שהוא הופך להיות אב בפעם החמישית, לחברתו קייט וולש. על-פי דיווחי הצהובונים בארצות הברית, הייתה זו הסיבה לפרידתם של דונטצ'י וגראמר. ב-9 באוקטובר 2010 הודיע גראמר שחברתו בת ה-28 הפילה את העובר שברחמה שישה שבועות מוקדם יותר. ב-25 בפברואר 2011 גראמר וחברתו נישאו. ב-13 ביולי 2012 נולדה לזוג בת.

תביעות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראמר היה מעורב בכמה משפטים: בשנת 1995 הוגשה נגדו תלונה על ידי חברתו לשעבר שרלט ליים, בגין הכפשת אופיה וחדירה לפרטיותה, וזאת בשל חומר אותו הכליל גראמר באוטוביוגרפיה שלו.

בשנת 1998 הגיש גראמר תלונה נגד "Internet Entertainment Group", חברה שסיפקה "תוכן בידורי זול" (פורנוגרפיה) ברשת האינטרנט. בתלונתו טען גראמר כי החברה גנבה מביתו קלטת המתעדת קיום יחסי מין שלו עם אישה. החברה השיבה לטענה כי אין בידיה כל קלטת כזו ולבסוף התביעה נמשכה. נשיא החברה סת' ורשבסקי אמר בראיון לניו-יורק פוסט: "יש בידנו קלטת אחרת של גראמר, אבל אין לנו שום כוונה להעלות אותה לרשת. אנחנו עדיין בשלב של הערכת שוויה". בתגובה התראיין גראמר למגזין הגברים "מקסים": "בין אם אתה סלבריטי או סתם טיפוס נאלח עם מצלמת וידאו - אתה לא מבין שאסור לך לעשות דבר כזה (קלטת סקס, הערת העורך). אז אתה מצטלם וזורק את הקלטת באיזה ארון חשוך עד שהחברה שלך שנזכרת בזה בגלל שהיא לא מפורסמת ואתה כן. אבל אם אתה לא מוכן לקבל את העונש, אל תעשה את הפשע".

באוגוסט 2008, ברדלי בלקמן, עוזרו לשעבר של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, טען כי חלק מהתסריט ותהליך השיווק של הסרט "אולי תתבגר", בכיכובו של גראמר, מבוסס על תסריט שהוא עצמו כתב. התביעה טענה כי תסריט בשם "קדימה נובמבר" שנכתב על ידי בלקמן והועבר לידי גראמר בשנת 2006, על מנת שגראמר יפתח אותו לסרט בו הוא יככב כנשיא רפובליקני, הוא הבסיס לתפקידו הדומה של גראמר בסרט "אולי תתבגר" שעלה לאקרנים באוגוסט 2008. דוברו של גראמר טען כי הדבריו טיפשיים ולא ראויים להתייחסות.

התמכרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראמר החל לשתות משקאות חריפים מגיל 9, ועם השנים הפך לצרכן קבוע של אלכוהול. בשנת 1988 הוא נידון ל-30 ימים בכלא בגין נהיגה בשכרות והחזקת קוקאין. הוא נעצר שוב בגין החזקת קוקאין בשנת 1990 ונשפט ל-3 שנים בפיקוח של קצין מבחן, קנס של 500 דולר ו-300 שעות של עבודות שירות. בשנת 1991 הוא קיבל הארכה של שנתיים לתקופת המבחן שלו לאחר שהשתמש בקוקאין. בשנת 1996 התהפך גראמר במכוניתו בשל נהיגה בשכרות; כתוצאה מהתאונה, אשפז עצמו גראמר למשך 30 יום במוסד הגמילה של בטי פורד.

מצבו הבריאותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף מאי 2008 אושפז גראמר לאחר התקף לב שאירע בזמן חתירה בסירת-פדלים יחד עם אשתו, קמיל. הוא שוחרר חמישה ימים לאחר מכן ונח בביתו בהוואי. בראיון שערך עמו העיתון היומי "Entertainment Tonight", שבעה שבועות מאוחר יותר, טען גראמר כי אף-על-פי שדוברו הודיע על "התקף לב מתון", התקף הלב היה קשה ממה שתואר וגראמר היה נתון בסכנת חיים כאשר ליבו הפסיק לפעום. גראמר האשים את רשת "פוקס" בכך שביטול תוכניתו "בחזרה אליכם" הוא זה שהביא להתקף הלב. גראמר סיפר כי "זאת הייתה תקופה מאוד לחוצה בשבילי והייתי מופתע לגלות שהתוכנית בוטלה. אבל כמו שאומרים: מה שלא הורג אותך, אפילו אם הוא כמעט הורג אותך, מחשל אותך".

בסוף יוני 2008, אושפז גראמר בבית חולים בניו-יורק לאחר שהתעלף. דובר מטעמו ציין שהדבר נבע בשל תגובה לאחת התרופות שגראמר נטל.

מעורבות בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראמר הוא חבר המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית והוא הביע התעניינות בהתמודדות לקונגרס האמריקאי באחד הימים. גראמר אף היה אורח בטקס ההשבעה הראשון של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש. בבחירות 2008 לראשות המפלגה הרפובליקנית תמך גראמר במועמדותו של רודולף ג'וליאני, ולאחר שזה הפסיד תמך גראמר במועמד המפלגה לנשיאות ג'ון מקיין. בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית 2012 תומך גראמר במישל בקמן.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגלקסיות מתנגשות (1992)
  • מיקי מאוס - המוח בורח (1995)
  • דאון פריסקופ (1996)
  • אנסטסיה (1997)
  • הווארד ספיץ האמיתי (1998)
  • חוות החיות (1999)
  • הדרכים המהירות בניו-ג'רזי (1999)
  • עומד על דגים (1999)
  • צעצוע של סיפור 2 (1999)
  • ברטוק המשגע (1999)
  • מיקי - קצת לפני כריסמס (1999)
  • 15 דקות (2001)
  • מבקרים מטורפים (2001)
  • הירק הגדול (2003)
  • ברבי באגם הברבורים (2003)
  • חיית המחמד של המורה (2004)
  • איש ההומור הטוב (2005)
  • X-מן 3: המפלט האחרון (2006)
  • כסף טהור (2007)
  • אולי תתבגר (2008)
  • שיר הלל אמריקאי (2008)
  • תהילה (2009)
  • מטורף מבחוץ (2010)
  • בונין ובייב (2010)
  • המתווך (2010)
  • אליגטור פוינט (2010) (כבמאי)
  • רובוטריקים 4 (2014)
  • בלתי נשכחים 3 (2014)

הופעות בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסדרה תפקיד
1982 מקבת' (סרט טלוויזיה) רוס
1983 קנדי (מיני סדרה) סטפן סמית'
1984 קייט ואלי דייוויד האמיל
1984 ג'ורג' וושינגטון (מיני סדרה) לוטנט סטיוארט
1984-1985 עולם אחר (אופרת סבון) ד"ר קאנרד
1984-1993 חופשי על הבר ד"ר פרייז'ר קריין
1986 הצטלבות (מיני סדרה) קרייג לאוסון
1987 ביוגרפיות ג'ורג' וושינגטון
1987 ג'יי ג'יי סטרבק פירס מורגן
1988 לרקוד עד הבוקר (סרט טלוויזיה) אד סטרול
1989 במעלה הגבעה (סרט טלוויזיה) לא ידוע
1989 227 מר אנדרסון
1990 המופע של טרייסי אולמן מר ברנה
1999-עד היום משפחת סימפסון העוזר בוב (כמדובב)
1991 Baby talk ראסל
1992 כנפיים ד"ר פרייז'ר קריין
1992 מסע בין כוכבים: הדור הבא קפטן בייטסון
1993 Roc החוקר ראש
1993 מאחורי החשד רון מק'נלי
1993 מייק וספייק סופר-כלב
1993-2004 פרייז'ר ד"ר פרייז'ר קריין
1994 החף מפשע החוקר פרנק בארלו
1995 המופע של ג'ון לרקוט ד"ר פרייז'ר קריין
1996 לונדון סוויט סידני ניקולאס
1997 Fired Up טום וויטמן
1998 מלחמות הפנטגון (סרט טלוויזיה) גנרל פרטידג'
1998 תהרוג אותי וזהו מספר
2000 שגעון הרייב (סרט טלוויזיה) הפקה
2000-2008 חברות הפקה
2001 נטיות נוירוטיות (סרט טלוויזיה) הפקה
2001 עמודי הספורט (סרט טלוויזיה) הווארד גרין
2002 מר סנט ניק (סרט טלוויזיה) סנטה קלאוס
2002-2003 המחותנים הפקה
2003 בנדיקט ארנולד: שאלה של כבוד (סרט טלוויזיה) ג'ורג' וושינגטון
2003 בקר ריק קופר
2003 גארי החולדה גארי "החולדה" אנדרוז (כמדובב)
2004 שיר הלל לחג המולד אבנעזר סקרוג'י
2004 פרויקט סולונה (סרט טלוויזיה) הפקה
2005 קצרים קריינות, הפקה
2005 Out of Practice בימוי
2006 מדיום מלאך המוות
2006 חיי הקודמים בימוי
2006-2009 המשחק הפקה
2007 Dash 4 Cash (סרט טלוויזיה) הפקה
2007 כולם שונאים את כריס בימוי
2007-2008 בחזרה אליכם צ'אק דרלינג
2009 האנק תפקיד ראשי
2010 עקרות בית אמיתיות - בוורלי הילס בתפקיד עצמו
2010 רוק 30 בתפקיד עצמו
2011-2012 בוס ראש עיריית שיקגו טום קיין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]