חטופי דמשק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בשם חטופי דמשק כונו צלח מועלם ושלמה סמואלוב - נוסעים ישראלים במטוס שנחטף לדמשק, אשר שוחררו לאחר למעלה משלושה חודשים בכלא הסורי.

ב-29 באוגוסט 1969 חטפו שני מחבלים, ליילה ח'אלד וסלים עיסאווי, חברים בחזית העממית לשחרור פלסטין מטוס נוסעים מדגם בואינג 707 של חברת התעופה האמריקנית TWA בטיסה 840, שהיה בדרכו מלוס אנג'לס, דרך רומא, לאתונה. במטוס היו 7 אנשי צוות ומאה ועשרים נוסעים, בהם שישה ישראלים.‏‏‏[1] על פי מספר דיווחים תקשורתיים שלא אומתו, האמינו מתכנני החטיפה כי על המטוס נמצא רמטכ"ל צה"ל במלחמת ששת הימים יצחק רבין שהיה אז שגריר ישראל בארצות הברית.

המטוס חלף מעל ישראל ואולץ לנחות בדמשק. בפעולת החטיפה נפגעו קל כמה נוסעים כאשר נדחפו להחלץ מן המטוס לפני שחרטומו פוצץ. כל הנוסעים שוחררו לאחר יממה למעט ששת הנוסעים הישראלים. ארבע נשים ישראליות שוחררו במהרה אך שני גברים נותרו בשבי. השניים היו צלח מועלם ושלמה סמואלוב - פרופסור לרפואה בבית החולים הדסה בירושלים‏[2]. השניים, שנודעו בשם "חטופי דמשק", נותרו בסוריה ושהו בכלא אלמאזה במשך 98 ימים.

בתחילה סירבה ישראל לכל עסקה עם הסורים ודרשה את שחרור הכלואים ללא תנאי. אולם בלחץ מצרים שהחזיקה שני טייסים ישראליים, והתנתה את שחרורם בכך שישראל תשחרר שני טייסים סורים, הסכימה ישראל להסכם עם סוריה ושחרור שבויים תמורת החטופים‏[3].

בעסקת חילופי השבויים שנערכה ב-5 בדצמבר 1969 הוחלפו חטופי דמשק תמורת 2 טייסים סוריים ו-11 מחבלים סוריים ובמקביל שוחררו שני טייסים ישראלים, גיורא רום ונסים אשכנזי, שהיו במצרים תמורת 6 חיילים ו-52 אזרחים מצריים‏[4]. המטוס שנחטף שופץ וחזר לשירות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תיקיית מסמכים של משרד החוץ האמריקאי בנוגע לחטיפה
  2. ^ ‏ אורי אורן, על שלושה פשעי דמשק: סיפורו של פרופ׳ שלמה סמואלוב משבי דמשק, הוצאת ויידנפלד וניקולסון, 1970
  3. ^ אורי דןמלכודת מצרית סורית אילצה את ממשלת ישראל להסכים לעיסקת החבילה, מעריב, 7 בדצמבר 1969
  4. ^ שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים, דבר, 7 בדצמבר 1969

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס T.W.A החטוף לדמשק - סיכום הפעילות המדינית בפרשת חטופי דמשק. תיק מסמכים, גנזך המדינה